זה כמעט ודאי שלכל אישה יש בתיק האיפור לפחות שפתון אחד, וברוב המקרים - שניים ואף יותר. עם זאת, השפתון אינו נמנה על המוצרים שדורשים קנייה תכופה יחסית.
מראת האיפור לא משקרת, למרות שאנו נוטים לעתים להתעלם ממה שהיא משקפת ומציגה. טעויות וחטאים באיפור הם משהו די שכיח, מסוג הדברים שכולנו "נופלים" בהם לפחות פעם בחיים. כמה מהם עוד נסבלים, במיוחד אם תיקנו אותם והמשכנו הלאה, אך כמה מהם פשוט בלתי נסלחים בעליל, מסוג הדברים שכדאי להתוודות עליהם דווקא ביום הכיפורים, ולקוות שמישהו יסלח לכם על שנהגתם באיפור שלכם בחיפזון, חוסר תשומת לב, חוסר טעם או חוסר מחשבה.
אם אתם מאלה שאוהבים להשקיע בעצמכם ולקנות רק מוצרים איכותיים, עכשיו תוכלו לעשות את זה עם "תעודות": כמדי שנה מפרסם המגזין Allure את רשימת המוצרים הטובים ביותר של השנה בתחום היופי, ה-Best of Beauty Awards, ותודו שבאנגלית זה נשמע אפילו טוב יותר.
במהלך השנה מגיעים למערכת המגזין אלפי מוצרים חדשים. אלה נבדקים על ידי נסייני המערכת ומקבלים ציונים. הזוכים בכל הקטגוריות נבחרו, כך על פי המערכת, על ידי עיתונאים מתחום טיפוח היופי, רופאי עור, אמני איפור ומעצבי שיער.
לא פחות מ-245 מוצרים שנמצאו טובים מאוד עד מצוינים העפילו לגמר וזכו להיקרא "בסט אוף ביוטי". חלק מהמותגים שעלו לגמר אינם נמכרים בישראל.
הפס השחור משתלב באיפור העיניים שלנו ובעולם האופנה באופן תדיר, והוא חלק בלתי נפרד ממלאכת האיפור בדרך כלל. הפס הקלאסי החל את דרכו עוד בימי קליאופטרה, המשיך בסדרות הטלוויזיה של שנות הארבעים, עשה דרך ארוכה כשאומץ על ידי כוכבות הוליוודיות כמו ברברה סטרייסנד ב"מצחיקונת", מרילין מונרו הדגולה ונערות בונד של שנות השישים. בשנים האחרונות זכה לעדנה, עת אומץ בחום ובסגנון ייחודי למדי על ידי איימי וויינהאוס.
המייק-אפ שואו, כנס איפור מקצועי אשר נערך באווירה צעירה, טרנדית ועדכנית, החל את צעדיו הראשונים לפני כמה שנים בניו יורק. העובדה שכבר רכש לעצמו שם ומעריצים ברחבי העולם הובילה את מארגני האירוע ליצור עוד ועוד כנסים ברחבי ארצות הברית. בשנה שעברה חצה הכנס לראשונה את גבולות ארצות הברית, כשנערך בברלין. בעקבות ההצלחה המסחררת לה זכה בקרב קהל המאפרים האירופאי, הוא ייערך שוב בסוף החודש בברלין, לשמחתם של המוני מאפרים מישראל שמתכננים להגיע לשם בעצמם.
כמעט לכולנו זה קרה: תוך כדי עמידה תמימה בחוץ, ללא כל התראה מוקדמת, מנחיתה עלינו ציפור ארורה את הלשלשת הירקרקה-חומה-חמימה שלה, ולפני שנספיק לסנן לעברה קללה עסיסית היא כבר מספיקה לעופף הלאה כשהיא מותירה אותנו עם בגד שהתלכלך, פריזורה שנהרסה או איפור שנחרב.
סבתי ז"ל לימדה אותי פעם שאם ציפור מחרבנת עליך זה סימן למזל טוב שעומד להגיע ובמקום להצטער על השמלה שהוכתמה עדיף למהר ולמלא כרטיס לוטו.
פעם נכחתי בהפעלה חברתית מסויימת, בה התבקשתי כמו יתר חברות הקבוצה, לקפל מגבת בהלימה מדוייקת ככל האפשר לגודל הישבן שלי, להניח אותה על הרצפה ולהתיישב עליה. לאחר שאחרונת הנשים בקבוצה התיישבה על המגבת שלה, התבקשה כל אחת לבדוק האם יש פער בין גודל המגבת לגודל אחוריה וראו זה פלא- ב- 100% מהמקרים קיפלו הנשים את המגבת לריבוע קצת יותר גדול מגודל ישבנן. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאין כל קשר בין התפיסה הסובייקטיבית שלנו למציאות הריאליסטית כשזה נוגע לישבנים, או במילים אחרות- רובנו חושבות שיש לנו תחת גדול, הרבה מכפי שהוא באמת.
אין זה סוד שג'ורג'יה מיי ג'אגר, נחשבת לדוגמנית מצליחה בזכות עצמה, ממש בלי עזרתם של הוריה המפורסמים. ברזומה המפואר שלה ניתן למנות לא מעט שערים למגזינים נחשבים, פרסומות למותגים נחשקים וגם אמאבא ידועים וידוענים לא פחות- הזמר מיק ג'אגר ("האבנים המתגלגלות") ודוגמנית העבר המפורסמת ג'רי הול – שכיכבה בעבר כ"פנים" של רבלון, "לוריאל" ושל הבושם "אופיום" מבית איב סן לורן.
בפעם הראשונה שהשפריצו עלי מים בחג השבועות, הייתי נערה ורציתי להרוג את מי שעשה את זה לאט וביסודיות. בפעם השנייה שזה קרה מילאתי את פי מים, תרתי משמע. בפעם השלישית, כשהגיעו מים עד נפש, החלטתי שאם כבר, אז לפחות שהמסקרה לא תימרח ותעשה פאדיחות. כך יצא שהכרתי לראשונה בחיי את האיפור העמיד ומאותו רגע יכולתי לצלוח בגאון את המנהג הביזארי הזה, במסגרתו נהגו כמה דבילים שגרו בסמוך לבית הורי להשפריץ מים על אזרחים תמימים, כשהכול נעשה באמתלה צדקנית של "מנהגי החג".
כשאני לפעמים אומרת לאנשים שלקח לי בדיוק שלוש דקות וחצי להתאפר, הם מביטים עלי כמו על חייזרית, לא פחות. "את, שהאיפור הוא מקצוע חייך מקדישה לו כל כך מעט זמן?", תמיד עולה השאלה.