יש לי וידוי: אני רוצה להיות אדריכל. לא אדריכל של אינפורמציה או אינטראקציה כמו שאני עכשיו, אלא אדריכל אמיתי, שבונה דברים שלא נשארים חמש שנים אלא שורדים 100 שנה ושאנשים חיים בתוכם.

אני לא יודע, אולי זה מאוחר מדי, אבל למרות העובדה שאני יוצר דברים שמיליוני אנשים חווים, עדין קיים בי רצון לשנות את חייהם של עשרות אנשים בלבד, אבל לזמן ממושך יותר. בינתיים אני  בכיכר יוסטון בלונדון, שבת בצהריים, מזג האוויר נפלא, ואני הולך לצפות בשתי תערוכות בוגרים של בתי ספר לאדריכלות. אני מבקר בתערוכות האלה באופן קבוע, וכל שנה הן מדהימות אותי מחדש ומחזקות בי את האהבה לתחום הזה.

מהיום (חמישי) ובסוף השבוע הקרוב ייערך בסינמטק חולון פסטיבל Print Screen, זו הפעם החמישית, והוא מוקדש לרגישות בעידן הדיגיטלי - או הרגישות שלנו כלפי טכנולוגיה חדשנית. הנושא כללי, ואפשר לצאת ממנו לכיוונים שונים: למשל, איך אנחנו מעצימים את התחושות שלנו באמצעות השתלת מכשירים בגוף - דברים שאנחנו רואים בקולנוע כבר הרבה שנים, בסרטים כמו "האיש הביוני" או "רובוקופ", או כאשר אמנים (סטלארק) או אנשי מדע משתילים בעצמם תוספים כאלה ואחרים. בפסטיבל אפשר לפגוש אמנים, שבחרו להשתיל בעצמם או ללבוש על גופם מכשור שישפר את יכולותיהם  - ולחילופין, לחפות על חסרונותיהם.

כבר יותר מחודש אני עוקב באינסטגרם אחרי 36DaysOfType - פרויקט שהזמין יוצרים מכל העולם להעלות בכל יום את הגרסה שלהם לאחת מאותיות הא"ב הלועזיות (וגם ספרות). לכבוד סיומו ראיינתי את Nina Sans & Rafa Goicoechea, שעומדים מאחורי היוזמה המשמחת ועושים זאת כבר בפעם השנייה.

״נינה התחילה בפרויקט צילום שבו כל יום צילמה תמונה", מספר ראפה. "לאחר מכן אני התחלתי בפרויקט דומה, שבו יצרתי בכל יום איור אחר. בסופו של דבר הבנו שקריאטיבית זה עוזר לנו להיות מעצבים טובים יותר, לדחוף את עצמנו קדימה. משם החלטנו לעשות בפעם הראשונה את הפרויקט הזה, 36 ימים שבהם מעצבים אות או מספר בכל יום.

גיוס המונים מאפשר לכל אחד מאיתנו להציג לקהל רחב רעיון מקורי, ולאסוף את הכסף הנדרש כדי לממש אותו. לגיוס המונים מוצלח אין מתכון מדויק, אבל אני אנסה להדגיש את מה שלדעתי הופך קמפיין להצלחה. כבר כתבתי כאן בבלוג על לא מעט פרויקטים שמומנו או לא עמדו ביעד (כמו העט שמצייר בתלת מימד, שגייס 2.3 מיליון דולר, או הרובוט המשפחתי ג'יבו, שגייס 2.2 מיליון דולר). שני האתרים הגדולים ביותר בעולם לגיוס המונים הם Kickstarter - שהיה הראשון מסוגו וגייס הכי הרבה עד כה - ו-Indiegogo.

כבר 20 שנה שטלוויזיות הופכות לדקות יותר, מחשבים ניידים נמכרים יותר ממחשבי דסקטופ, לפטופים נמכרים יותר ממחשבים ניידים וסלולריים יותר מכל הקודמים. עברנו לחיות עם מסכים ומיני-מסכים, אבל מה קורה עם הסאונד בכל העסק הזה? כשהטלוויזיה הייתה כבדה, היו בה מערכות שמע מתוחכמות. כשהצליחו להקטין ולדקק אותה, ניסו להכניס את ה"סראונד סאונד" לסלון שלנו, והאמת שזה לא עבד. חוטיאדה עמוסה, התקנה מסובכת, מעט תוכן - ואנשים לא מיהרו לקנות סרטים על תקליטורי DVD על בסיס יומיומי.

יש חדש: אודיו נייד.

Digital Revolution, installation images, Barbican Centre, 3 July - 14 September 2014 ,Credit Matthew G Lloyd-Getty Images 500078715ML010_Digital_Revo

הברביקן (Barbican) הוא אחד האזורים האהובים עלי בלונדון. בשנה הראשונה שלי כאן, לא הכרתי דבר מלבד את הדרך לאוניברסיטה והדרך לעבודה - שכמובן שולבו יחדיו. חבר טוב, שבמקרה הוא אדריכל, לקח אותי לסיבוב בברביקן, והתאהבתי.

הברביקן ליד הגלריה

השבוע חזרתי לכאן, כדי לראות תערוכה פנטסטית שנקראת Digital Revolution, בהשתתפותם של מיטב האמנים הדיגיטליים שעושים אמנות בעזרת קוד.

חברת גוגל ערכה בשבוע שעבר אירוע מיוחד בסן פרנסיסקו שבו הכריזה על גרסה חדשה של מערכת ההפעלה אנדרואיד.

מכיוון שמדובר בחידוש שרלוונטי ללא פחות מ-60 אחוז משוק הסלולר העולמי, לא יהיה מוגזם לומר שהאירוע הזה עומד להשפיע על רוב מכריע של אזרחי העולם. בעבר נהגה גוגל לתת לאנדרואיד לדורותיה שמות שלקוחים ממדף הממתקים (קיט קט, ג'לי בין, אייס קרים סנדוויץ'), אבל הפעם הלכו שם על משהו הרבה פחות יצירתי - Android L.

המצגת של גוגל נמשכה שלוש שעות וכללה אינספור חידושים. אני הייתי רוצה להתמקד בחלק שהיה הכי חשוב מבחינתי, והוא העיצוב החדש, שנקרא Material Design.

המעבדה לאינטראקציה במכון הטכנולוגי חולון היא מקום לא שגרתי, שבו נפגשים סטודנטים מכל המחלקות ומשתפים פעולה. סטודנטים לעיצוב, לדוגמה, יושבים עם עמיתיהם מהמחלקה להנדסה, ובמקום להיבהל אלה מאלה, עובדים יחד. כל אחד מגיע מתחום שונה, לכל אחד יש יכולות שונות ומקורות השראה, והאינטראקציה שנוצרת מובילה לתוצאות מעניינות.

"פרויקט הקוביות" של המעבדה לאינטראקציה. ייכלל בתוכנית של בית הספר הקיץ

בעקבות שיחה קצרה שקיימתי עם מיכל רינות, מי שהקימה את המעבדה ועומדת בראשה, יצאתי לסיור וירטואלי במה שקורה שם בשנה האחרונה. מצאתי אינסוף השראות, וגם אנשים שמקדישים את חייהם לתחום כבר שנים.

הפייר-פון החדש של אמזון. החנות זמינה בכל רגע

כשאומרים אמזון, מתכוונים בדרך כלל לחנות ענקית באינטרנט שאפשר לקנות בה אינספור מוצרים, אבל החל מהשבוע יש לה גם מכשיר טלפון, ושמו פייר-פון. אחרי שהשיקה את הקינדל (קורא אלקטרוני) ואת הקינדל פייר (שאמור להתחרות באייפד, ולא ממש מצליח), הגיעה אמזון למסקנה שכדי להגביר את הכוח שלה, היא חייבת שיהיה לה גם סמארטפון.

מכשיר עם עיצוב וניווט תלת ממדיים

חלק מהתכונות של המכשיר החדש חביבות עליי. ראשית, אמזון הלכה נגד העיצוב השטוח והחליטה ללכת על עיצוב תלת ממדי, עם צלליות ואפקטים מוגזמים.