אנשים
מסע אישי
"חוויית הכישלון בתיכון צבעה את חיי בבושה, בהסתרה ובחוסר ביטחון"שנים רבות נשאה עימה חנה זיו את החלטת ביה"ס להשאיר אותה כיתה. לימים הבינה שסבלה מהפרעת קשב וריכוז, ולכן נכשלה. מאז היא עשתה דרך ארוכה ואף הייתה מורהלהמשך קריאה...
צילום: שרון הורוביץ
חנה זיו. "אני משאירה את הפחדים בצד ומתמסרת לחוויה שחושפת בפניי עולמות עשירים שהם מעבר לחיי היום-יום"
"אחרי שניהלתי את העולם, הרגשתי שהאדמה נשמטת מתחת לרגליי"עינת חזן עברה טיפולי פוריות במשך שנתיים עד שהצליחה להרות. כשנולדו ילדיה, הרגישה שהחיים מחייכים אליה, אלא שאז נחתו עליה מכות נוספות. כיום היא מאושרתלהמשך קריאה...
צילום: אילנית סולומונוביץ' חבוט
עינת חזן. "אחרי כל מה שעברתי, אני יודעת שלא משנה מה יקרה: אני אהיה בסדר"
"בזכות הפרעת הקשב שלי יכולתי להגיב במהירות למשבר הקורונה"בילדותה סבלה גילת זעירא מקשיים רבים, אבל זה אילץ אותה לגלות גמישות מחשבתית. לפני חצי שנה נותרה ללא פרנסה והשתמשה באותם כלים כדי לשרודלהמשך קריאה...
צילום: נעמי ים סוף
גילת זעירא. "אבא שלי לימד אותי שלחיות זה כמו להיקלע לבד ללב ים, כך שצריך להמשיך לעשות תנועות כדי לא לשקוע"
"אחרי שנים הבנתי שלא הייתי ילדה רעה, אלא פשוט ילדה שלא טופלה"ילדותה של קרן דניאלי-קאסנר לוותה בתחושת כישלון בשל קשיים שחוותה בביה"ס. כשהחלה בתה לסבול מתופעות דומות, נשלחו השתיים לאבחון וקיבלו תוצאה מפתיעהלהמשך קריאה...
צילום: קרן דניאלי-קאסנר
קרן דניאלי-קאסנר. "פתאום הבנתי שהכל בסדר אצלי, ויכולתי להמשיך את חיי, משוחררת מהמשא הכבד הזה"
בעלה נפצע קשה בתאונות: "נדרשתי לכל תעצומות הנפש כדי להתגבר"יפית גרוברג הייתה ילדה עצמאית שלמדה להתמודד עם מצבים קשים. הרקע הזה עזר לה בבגרותה, כשבעלה נתי עבר שתי תאונות, והחיים שלה ושלו התהפכו להמשך קריאה...
צילום: מיה חסון
יפית גרוברג. "נפל עליי משבר שאי אפשר להיות מוכנים אליו"
תרמה כליה לבן שלה: "לא היססתי, ונמצאתי מתאימה. כיום הוא בריא"סורינה ניסנבאום נדרשה להסתגל למציאות חדשה פעמים רבות, ואין לה בעיה עם שינויים ואתגרים. בתקופת מחלתו של בנה עשתה הסבה מקצועית, ואחר כך עוד אחתלהמשך קריאה...
צילום: עידית ניסנבאום
סורינה ניסנבאום. "זה לא תהליך קל, אבל חשוב שנדע ששינוי הוא אפשרי בכל מצב ובכל גיל"
"הקמתי מותג משלי, יצאתי לעצמאות - ואז הגיעה הקורונה"אוסנת גרסון נמשכה לתחום התיירות והמלונאות מילדותה, ובבגרותה השתלבה בו, תחילה כשכירה ובהמשך כעצמאית. המשבר הנוכחי מאלץ אותה לחשב מסלול מחדשלהמשך קריאה...
צילום: רינת בין
אוסנת גרסון. "במקום חפצים, אספו לכם חוויות. בסוף אנחנו זוכרים הכי טוב את החוויות שעברנו, ולכן חשוב שנצבור כאלה"
"'יש משהו במראה שלך', אמרה לי המנהלת, ואני התכווצתי לתוך עצמי"אפרת זכריה גדלה בבית דתי ליברלי, אבל למדה בבתי ספר שמרניים שגרמו לה להיפרד מהדת. כעבור שנים חזרה אליה וגם הפכה את תחביב האופנה שלה לבלוג ולעסק מכניסלהמשך קריאה...
צילום: איה וולקוב
אפרת זכריה. "לבוש יפה הוא חלק מעולמי ומהווה תמיכה פיזית בממד הרוחני של עבודת השם"
ישראלית במילאנו: "הקורונה גרמה לי להמציא את עצמי שוב מחדש"רינתי דבורסקי-דור עברה בחייה מהפכים רבים, בהם חזרה בתשובה ומעבר לאיטליה. התפשטות הנגיף הביאה לסגירת העסק שלה ואילצה אותה לבצע שינוי נוסףלהמשך קריאה...
צילום: עמוס דור
רינתי דבורסקי-דור. "בשבוע הראשון נכנסתי להלם, בשבוע השני הייתי עדיין מבולבלת, ובשבוע השלישי התחלתי לצחוק וחישבתי מסלול מחדש"
"בגיל 50 מצאתי עצמי בלי עבודה. החלטתי לפתוח דף חדש כעצמאית"לריבי לוי-הולצמן היו תארים, ניסיון וקשרים, אבל הם לא מנעו את המשבר התעסוקתי שאליו היא נקלעה. לפני שלוש שנים פתחה עסק שמחבר אותה לזיכרונות ילדותהלהמשך קריאה...
צילום: עדי שרגא
ריבי לוי-הולצמן. "כל החיים הם סוג של עבודת דוקטורט. שאלת המחקר שמובילה אותך, מקבילה לשאלות בעולם התעסוקה"
נעים להכיר, נֹגה שנער-שויער. נושמת, חיה, שומעת, מתעדת וכותבת אנשים וסיפורי חיים. בעלת חברת "הד - לסיפורים שמשאירים חותם" ואמא גאה לעשרות ספרים, תוצרי המפגש ביני לבין אנשים נפלאים שבחרו לחלוק עימי את אוצרם הגדול - סיפור חייהם.

ועכשיו הבלוג שלי, "מסע אישי". מה יהיה לנו כאן? מסעות אישיים וסיפורי חיים. מפגשים מהסוג האישי, שבהם נבדוק עבר מול הווה ועתיד - ביטוי לצורך העמוק שלי לקחת סיפור חיים, לאוורר ולמתוח אותו אל מעבר להקשרים המובנים מאליהם.

למדתי שלסיפור החיים אין גיל (לכולנו יש סיפור). הבנתי גם שמשהו בחיבור העמוק והאותנטי לבסיס, לתרבות, למקום שבתוכו צמחנו, מוציא מאיתנו את הטוב ביותר.

אני יוצאת למסע אישי. אתם מוזמנים להצטרף.