אנשים
מסע אישי
בתו של מאיר אריאל: "לא הבנתי את הכישרון שלו. חששתי שיצחקו עליי"רק אחרי מותו של אביה, השבוע לפני 19 שנה, קלטה שירז אריאל את גדולתו. מאז היא פועלת ללא לאות לשימור מורשתו וגם מקווה להוציא לאור יצירה אישית משלהלהמשך קריאה...
צילום: איילת זיק אל
שירז אריאל. "כילדה, רציתי להיות כמו כולם. העובדה שהוריי היו שונים, הקשתה עליי מאוד"
הייתה אמא בגיל 16: "רציתי שמישהו יחזיק לי את היד ויגיד שיהיה בסדר"כשגילתה מיה כרמי-דרור שהיא בהיריון, נתקפה הלם, אבל עם סיוע מההורים נעשתה אם נוכחת ומתפקדת וגם המשיכה ללמוד לבגרות. "האינסטינקטים שלי היו נכונים"להמשך קריאה...
צילום: יוני דרור
מיה כרמי-דרור. "הוריי מעולם לא נתנו לי הרגשה שאני לא בסדר. להפך: תמיד גרמו לי להרגיש שאני מדהימה"
בתו של סוכן המוסד שהורשע: "הוא טען לחפותו, ואני האמנתי לו"כשאביה, יהודה גיל, נעצר, הרגישה נירית ברכה-מאור שעולמה מתמוטט. כשהתאוששה מהמשבר, הגיעה לתובנות מעניינות: למשל, שהיא לא מוכנה לשתוק יותר להמשך קריאה...
צילום: אלבום פרטי
נירית ברכה-מאור. "היום אני מבינה שמותר וצריך לדבר על הכל, גם על דברים קשים"
נפגעה מינית ע"י בן משפחה ומרגיעה: "יש חיים אחרי הטראומה"כשהייתה בת תשע, נלקחה לחדר שינה, החלונות הוגפו, הדלת נסגרה. כך זה נמשך שבע שנים. רחל נתנאלי משחזרת את הפגיעה: "כל לילה הייתי מתעוררת מסיוטים"להמשך קריאה...
צילום: סטודיו התחלות
רחל נתנאלי. "אם יש ילדה שקוראת את הכתבה ונמצאת בתוך מעגל של פגיעה, אני רוצה להושיט לה יד ולהגיד לה שאפשר להפסיק את זה"
"התנגדתי לניסויים בבעלי חיים, אז התפטרתי ויצאתי לדרך חדשה"לתהילה בר יהודה הייתה קריירה מבטיחה בתחום הביו-רפואה, ובכל זאת החליטה לפרוש. היא אימצה אורח חיים טבעוני והחלה לפתח בשמים ללא רכיבים מן החילהמשך קריאה...
צילום: הדס ניצן
תהילה בר יהודה במעבדת הבשמים. "הרווחים חשובים, אבל חשובה מהם הדרך שבה אני משיגה אותם"
בת לזוג עיוורים: "אם המדינה הייתה תומכת יותר, חייהם היו משתנים"אילנה נעים-קדר דאגה להוריה כל ילדותה והקפידה שביתם יהיה מאורגן ומסודר. כיום היא מסדרת בתים של אחרים ומבקשת לשפר את יחס החברה לבעלי מוגבלויותלהמשך קריאה...
צילום: אורה כהן
אילנה נעים-קדר. "לעיוורון של הוריי היה מחיר חברתי - ילדים הקניטו אותי לא פעם בגללם, אבל לא נתתי לאף אחד לרחם עליי"
"על אף שסבתי נרצחה בפיגוע, בחרתי לדבר עם פלסטינים וירדנים"ענת שלח גדלה בצל הטרור הפלסטיני, ובכל זאת החליטה לקיים קשרים ענפים עם השכנים. לדעתה, הסכסוך אמנם לא קרוב לפתרון, אבל אפשר לעשות עסקים יחדלהמשך קריאה...
צילום: אלבום פרטי
ענת שלח. "אני מאמינה ששיתוף פעולה כלכלי המתבסס על התנהלות בגובה העיניים, יכול להביא לשקט, לשגשוג עסקי ולשביעות רצון של הצדדים"
גרה בקיבוץ בעוטף עזה ויזמה פרויקט: ציורי מַנדָלות על מיגוניותשירלי עוקב חיה בכפר עזה, תחת איום יומיומי של ירי טילים מהרצועה. בתוך המציאות הזו היא מטפלת בתושבים ומחזקת את רוחם בדרכים מקוריותלהמשך קריאה...
צילום: אלבום פרטי
עם בעלה גילי והילדים אופיר ואיתי. "המסר שאנחנו מעבירים להם - זה הבית, זו המדינה, ואין לנו מקום אחר"
"גדלתי באווירת מתח ופחד. מתחת לבית שלי היו מכוניות של הק-ג-ב"כמי שנולדה ברוסיה הסובייטית, פולינה שטרן-שלמה מעריכה במיוחד את החופש שניתן לה בארץ. היא גם מנצלת אותו כדי לשנות מסלול כל פעם מחדש להמשך קריאה...
צילום: אלבום פרטי
עם אביה, ד"ר יורי שטרן ז"ל. "בדרכי אני ממשיכה את מה שהוא התחיל"
נולדה מחדש אחרי שינוי מקום מגורים: "משהו משמעותי השתחרר"נתלי תמיר נולדה בעמק יזרעאל וגרה בו כל חייה. כשהחליטה לאחרונה לפתוח עם משפחתה פרק חדש במרכז, חבריה היו בטוחים שזו שגיאה. הם טעו בגדוללהמשך קריאה...
צילום: נועם תור
נתלי תמיר במעבדה באוניברסיטה. "היציאה מהמשבצת המוכרת והנוחה אפשרה לי לעשות ריסטארט"
נעים להכיר, נֹגה שנער-שויער. נושמת, חיה, שומעת, מתעדת וכותבת אנשים וסיפורי חיים. בעלת חברת "הד - לסיפורים שמשאירים חותם" ואמא גאה לעשרות ספרים, תוצרי המפגש ביני לבין אנשים נפלאים שבחרו לחלוק עימי את אוצרם הגדול - סיפור חייהם.

ועכשיו הבלוג שלי, "מסע אישי". מה יהיה לנו כאן? מסעות אישיים וסיפורי חיים. מפגשים מהסוג האישי, שבהם נבדוק עבר מול הווה ועתיד - ביטוי לצורך העמוק שלי לקחת סיפור חיים, לאוורר ולמתוח אותו אל מעבר להקשרים המובנים מאליהם.

למדתי שלסיפור החיים אין גיל (לכולנו יש סיפור). הבנתי גם שמשהו בחיבור העמוק והאותנטי לבסיס, לתרבות, למקום שבתוכו צמחנו, מוציא מאיתנו את הטוב ביותר.

אני יוצאת למסע אישי. אתם מוזמנים להצטרף.