אנשים
מסע אישי
מלקקת את פצעי הלינה המשותפת בקיבוץ: "היו לי סיוטי לילה קשים"הוריה טיפחו אצלה ביטוי אישי, אבל החינוך המשותף יצר בעפרי גלילי תחושת לחץ ובדידות. כיום, כפסיכולוגית וכיוצרת סרטים, חשוב לה להשמיע את קולו של היחיד להמשך קריאה...
צילום: אסף שיפמן
בילדותה בקיבוץ. "הייתי ילדה שאוספת חיות עזובות. ההורים נענו לכל גחמה שלי ועזרו לי לגדל יונה, סמור וכלב"
לפעמים חלומות לא מתגשמים, "אבל מאחורי כל דבר עומדים אנשים"מיה ווייד גדלה בבית מלא מוזיקה ואמנות וחלמה לעסוק בכך בבגרותה. ניסיונה להקים תיאטרון לא עלה יפה, אבל היא מבטאת את עצמה בתחומים אחרים - וממשיכה לחלוםלהמשך קריאה...
צילום: עמית אלוני
מיה ווייד. "לאירועים המשפחתיים מתנקזים מתחים ורגשות עמוקים ומטלטלים, ואני תמיד נמצאת שם"
"כשקרה הנורא מכל, ידעתי שמצפה לי נפילה איומה - ושאקום ממנה"בחודש מאי האחרון איבדה שירן אבקסיס את בנה יהונתן, שהיה בן ארבעה חודשים וחצי בלבד. איך מתאוששים מזה? "יש בתוכי המון חוזק וחוסן פנימי", היא אומרתלהמשך קריאה...
צילום: איריס גליקסמן
שירן אבקסיס. "אני רואה שליחות ביכולת שלי לסייע לנשים אחרות במצבי להתמודד עם החיים לצד האובדן"
"הבטן שלי התהפכה: חשבתי שלא ייתכן שילדות בנות 5 מתנהגות ככה"עידית אייזנר הרגישה שהיא ילדה שמנה, אף שלא הייתה כזו. כשהחלה בתה להתמודד עם עודף משקל ונתקלה בתגובות קשות מהסביבה, החליטה שצריך לדבר על זהלהמשך קריאה...
צילום: אלבום פרטי
עידית אייזנר. "להיות שמן זה כמו להיות גבוה, נמוך, עם עיניים כחולות או חומות: תיאור של מצב ולא מעבר לכך"
"התכנסתי פנימה והבנתי שהכלים לריפוי ולהתאוששות נמצאים בתוכי"חמש שנים אחרי שבנה נפטר מסרטן, האמנית אסתי קסטרו מספרת איך הצליחה להמשיך הלאה למרות האסון הכבד. "לכל אחד מאיתנו יש כלים להתמודדות עם קשיים"להמשך קריאה...
צילום: אביטל דן
אסתי קסטרו. "בתקופות של אובדן ואבל אנחנו לא חייבים לשתף אחרים. מה שחשוב הוא שנשכיל להתבונן בעצמנו פנימה"
"חזרתי מהטיול וידעתי שאני לא רוצה את החיים שהיו לי אז. רציתי שינוי"העלייה לארץ בילדותה יצרה בדורית תמיר תחושה של ניכור וחוסר שייכות. היא אמנם הלכה בתלם והגיעה להישגים, אבל משהו היה חסר שנים רבות. ואז הגיע המפנהלהמשך קריאה...
צילום: עינה קפלן
דורית תמיר. "עשיתי עם עצמי דרך ארוכה אבל מתגמלת, וזכיתי בשלוות נפש, בחופש, באושר גדול ובסיפוק עצום"
"בסוף הבדיקה אמרה הרופאה: 'אין לה דופק. מצטערת'. איבדנו אותה" תאונת דרכים שעברה במהלך היריון גרמה לצלמת עדי הלמן לאבד תינוקת. אחרי האבל העמוק היא ערכה חשבון נפש שבסופו יצאה מחוזקת - ועם תינוק נוסףלהמשך קריאה...
צילום: נעמי יוגב
עדי הלמן. "ידעתי, הרגשתי בגוף, שזה לא מקרי. הבנתי שאני חייבת להתרחב מבפנים כדי להתמודד עם זה"
"הבנתי שאם קיבלתי את המחלה, אני כנראה יכולה להתמודד איתה"בגיל 17 וחצי נודע לאורלי פורמן כי לקתה במחלה כרונית שאין לה מרפא. שנים חיה בהכחשה של מצבה, עד שהחליטה לשנות את דפוס חשיבתה. זה עשה לה רק טובלהמשך קריאה...
צילום: סמדר כפרי
אורלי פורמן. "לא הבנתי איך זה קרה, למה זה קרה דווקא לי, ואיך ייראו חיי מעכשיו"
נודדת בין ארצות ומקצועות: "אני נאמנה לעצמי והולכת אחרי הלב"ענבל טור-שלום עברה תחנות וגלגולים רבים עד שהגיעה לעיסוקה ולמקום מגוריה הנוכחיים. את ההשראה למעברים התכופים קיבלה, בין השאר, מפואמה של בורחסלהמשך קריאה...
צילום: אלבום פרטי
ענבל טור-שלום. "כל התשובות נמצאות אצלנו בפנים. לפעמים הן מובילות אותנו לחיות אחרת ממה שמקובל"
"האהבה שקיבלתי כל חיי עזרה לי להתמודד עם מות בני התינוק"לפני שלוש שנים שכלה לימור אמיר את בנה גיא, שנפטר בגיל עשרה חודשים ממחלה קשה. מאז היא גיבשה תובנות שעוזרות לה לחיות "חיים לא מושלמים, אבל שלמים"להמשך קריאה...
צילום: נעמי זמירי נפתלי
לימור אמיר. "המוות הוא חלק מהחיים. לפעמים הוא מגיע בשיבה טובה, אבל לצערנו, גם תינוקות וילדים מתים"
נעים להכיר, נֹגה שנער-שויער. נושמת, חיה, שומעת, מתעדת וכותבת אנשים וסיפורי חיים. בעלת חברת "הד - לסיפורים שמשאירים חותם" ואמא גאה לעשרות ספרים, תוצרי המפגש ביני לבין אנשים נפלאים שבחרו לחלוק עימי את אוצרם הגדול - סיפור חייהם.

ועכשיו הבלוג שלי, "מסע אישי". מה יהיה לנו כאן? מסעות אישיים וסיפורי חיים. מפגשים מהסוג האישי, שבהם נבדוק עבר מול הווה ועתיד - ביטוי לצורך העמוק שלי לקחת סיפור חיים, לאוורר ולמתוח אותו אל מעבר להקשרים המובנים מאליהם.

למדתי שלסיפור החיים אין גיל (לכולנו יש סיפור). הבנתי גם שמשהו בחיבור העמוק והאותנטי לבסיס, לתרבות, למקום שבתוכו צמחנו, מוציא מאיתנו את הטוב ביותר.

אני יוצאת למסע אישי. אתם מוזמנים להצטרף.