אנשים
מסע אישי
"חזרתי מהטיול וידעתי שאני לא רוצה את החיים שהיו לי אז. רציתי שינוי"העלייה לארץ בילדותה יצרה בדורית תמיר תחושה של ניכור וחוסר שייכות. היא אמנם הלכה בתלם והגיעה להישגים, אבל משהו היה חסר שנים רבות. ואז הגיע המפנהלהמשך קריאה...
צילום: עינה קפלן
דורית תמיר. "עשיתי עם עצמי דרך ארוכה אבל מתגמלת, וזכיתי בשלוות נפש, בחופש, באושר גדול ובסיפוק עצום"
"בסוף הבדיקה אמרה הרופאה: 'אין לה דופק. מצטערת'. איבדנו אותה" תאונת דרכים שעברה במהלך היריון גרמה לצלמת עדי הלמן לאבד תינוקת. אחרי האבל העמוק היא ערכה חשבון נפש שבסופו יצאה מחוזקת - ועם תינוק נוסףלהמשך קריאה...
צילום: נעמי יוגב
עדי הלמן. "ידעתי, הרגשתי בגוף, שזה לא מקרי. הבנתי שאני חייבת להתרחב מבפנים כדי להתמודד עם זה"
"הבנתי שאם קיבלתי את המחלה, אני כנראה יכולה להתמודד איתה"בגיל 17 וחצי נודע לאורלי פורמן כי לקתה במחלה כרונית שאין לה מרפא. שנים חיה בהכחשה של מצבה, עד שהחליטה לשנות את דפוס חשיבתה. זה עשה לה רק טובלהמשך קריאה...
צילום: סמדר כפרי
אורלי פורמן. "לא הבנתי איך זה קרה, למה זה קרה דווקא לי, ואיך ייראו חיי מעכשיו"
נודדת בין ארצות ומקצועות: "אני נאמנה לעצמי והולכת אחרי הלב"ענבל טור-שלום עברה תחנות וגלגולים רבים עד שהגיעה לעיסוקה ולמקום מגוריה הנוכחיים. את ההשראה למעברים התכופים קיבלה, בין השאר, מפואמה של בורחסלהמשך קריאה...
צילום: אלבום פרטי
ענבל טור-שלום. "כל התשובות נמצאות אצלנו בפנים. לפעמים הן מובילות אותנו לחיות אחרת ממה שמקובל"
"האהבה שקיבלתי כל חיי עזרה לי להתמודד עם מות בני התינוק"לפני שלוש שנים שכלה לימור אמיר את בנה גיא, שנפטר בגיל עשרה חודשים ממחלה קשה. מאז היא גיבשה תובנות שעוזרות לה לחיות "חיים לא מושלמים, אבל שלמים"להמשך קריאה...
צילום: נעמי זמירי נפתלי
לימור אמיר. "המוות הוא חלק מהחיים. לפעמים הוא מגיע בשיבה טובה, אבל לצערנו, גם תינוקות וילדים מתים"
"ישבתי במשרד היפה שלי, ועלה בי פחד: זהו? ככה זה יהיה כל החיים?"לירון כהן-אביב התקדמה לתפקידים ניהוליים בגיל צעיר, אבל זה לא סיפק אותה. פעמיים התפטרה אל ואקום תעסוקתי עד שהגיעה להגשמה עצמית, ואז היא גם מצאה אהבהלהמשך קריאה...
צילום: שרון הורוביץ
לירון כהן-אביב. "מתוך ההתמודדויות באות הקפיצות הכי משמעותיות"
"הרגשתי שאם אני לא חוזרת לציור ולאמנות - לא אוכל להמשיך לחיות" בילדותה נאחזה גולי לוי בכישרונה האמנותי, שחיזק את ביטחונה העצמי. אחר כך חדלה לצייר למשך שנים רבות, עד שנסיעה אחת לחו"ל הפכה אותה לאמנית במשרה מלאהלהמשך קריאה...
צילום: אלבום פרטי
בילדותה, עם ההורים והאח. "הוריי היו מוקפים בחברים, אבל אני הרגשתי קצת לא שייכת"
"הפכתי לאדם חזק, המסוגל להגן לא רק על עצמו, אלא גם על אחרים"עידית רייכרט שמעה מהוריה ניצולי השואה שרק אנשים חזקים ישרדו, ולכן אדם צריך לשמור על עצמו ולנצח כל פחד. בילדותה למדה קרטה. בבגרותה נעשתה עורכת דיןלהמשך קריאה...
צילום: Q Elite beauty
עו"ד עידית רייכרט. "המשפט הפלילי הוא לא בהכרח מה שחשבתם"
אחות שכולה שמגדלת ילדים בקיבוץ בעוטף עזה: "היו לי התקפי חרדה"כשאחיה הבכור, ירון כהן, נהרג במהלך שירותו הצבאי, חשה שרון אביאני שהוטל עליה תפקיד שלא ברור לה מהו. כשהקימה משפחה והחלה לגדל ילדים, הטראומה התפרצה להמשך קריאה...
צילום: נגה שנער-שויער
שרון אביאני. "אם את מוכנה למות בשביל הילדים שלך, את צריכה להיות מוכנה גם לחיות בשבילם"
בת למשפחה של 11 ילדים: "רק כשקרסתי גופנית, למדתי לעצור"בגיל 12 היא יצאה לעבוד כדי לעזור בפרנסת משפחתה, וגם בבגרותה לא נחה לרגע. שתי רגליים שבורות גרמו לאילנית שיר בן-שמעון לעשות חשבון נפש ולאזן את חייהלהמשך קריאה...
צילום: אלבום פרטי
עם בעלה אשר וארבעת ילדיהם. "בחופש הגדול הילדים התלוננו שאני כל הזמן עובדת ולא עושה איתם כלום"
נעים להכיר, נֹגה שנער-שויער. נושמת, חיה, שומעת, מתעדת וכותבת אנשים וסיפורי חיים. בעלת חברת "הד - לסיפורים שמשאירים חותם" ואמא גאה לעשרות ספרים, תוצרי המפגש ביני לבין אנשים נפלאים שבחרו לחלוק עימי את אוצרם הגדול - סיפור חייהם.

ועכשיו הבלוג שלי, "מסע אישי". מה יהיה לנו כאן? מסעות אישיים וסיפורי חיים. מפגשים מהסוג האישי, שבהם נבדוק עבר מול הווה ועתיד - ביטוי לצורך העמוק שלי לקחת סיפור חיים, לאוורר ולמתוח אותו אל מעבר להקשרים המובנים מאליהם.

למדתי שלסיפור החיים אין גיל (לכולנו יש סיפור). הבנתי גם שמשהו בחיבור העמוק והאותנטי לבסיס, לתרבות, למקום שבתוכו צמחנו, מוציא מאיתנו את הטוב ביותר.

אני יוצאת למסע אישי. אתם מוזמנים להצטרף.