אנשים
מסע אישי
"אחרי מה שעברתי, אני לא מפחדת מכלום ורק רוצה למצות את החיים"התמודדות קשה עם מחלת הסרטן גרמה לחגית ניר-גרופר לעשות שינוי דרסטי בחייה ולצאת עם משפחתה למסע ארוך לאפריקה. "דברים לא קורים סתם", היא אומרתלהמשך קריאה...
צילום: מיקי בן ארי מזרחי
חגית ניר-גרופר. ""היום אני יודעת שגם ממקום מאוד נמוך ושחור יכולים לצאת צבע ושמחה"
"לא בחרתי במחלתו, ודאי שלא במותו, אבל לא סתם עברתי את זה"חמישה ימים אחרי המועד שבו תכננו להתחתן, בעודה נושאת ברחמה את בתם, נפטר בן זוגה מסרטן. 16 שנה לאחר מכן, חלי וייס-וולר נמצאת במקום מצוין, אישית ומקצועיתלהמשך קריאה...
צילום: דקלה פאינרו
חלי וייס-וולר. "מתוך המשבר הקשה צמחתי והתפתחתי, ובזכות הקשיים שחוויתי יש בי יכולת לעזור לאחרים שנמצאים בצמתים קשים משל עצמם"
"מצאתי חברים ברחוב שחיו על הקצה, כולל סמים. ניסיתי הכל"היא הייתה "ילדה טובה" שלמדה לבגרות ותיפקדה היטב, אבל היה לה צד נוסף, שביטא מצוקה גדולה. כיום מנסה גליה ארנון ללמד הורים לקבל את ילדיהם כמו שהםלהמשך קריאה...
צילום: אבי מעולם
גליה ארנון כיום. "לא כולם חייבים להיות רואי חשבון והייטקיסטים"
"מגיל צעיר הייתי שונה, ילדה קירחת ולא מקובלת. אבל יש בזה יתרונות"כשהייתה בת שבע החל שיערה לנשור בגלל מחלה, והיא נפלה קורבן לאכזריות הילדים. כיום חדוה קלינהנדלר מאמינה שהקשיים ההם אפשרו לה להיות יזמת יצירתית וחדשניתלהמשך קריאה...
צילום: עומר הכהן
חדוה קלינהנדלר. "אני נעה בין העולם החרדי לחילוני, בין ישראל לחו"ל, בין אורח חיים אורתודוכסי לחדשנות טכנולוגית"
בתו של מאיר אריאל: "לא הבנתי את הכישרון שלו. חששתי שיצחקו עליי"רק אחרי מותו של אביה, השבוע לפני 19 שנה, קלטה שירז אריאל את גדולתו. מאז היא פועלת ללא לאות לשימור מורשתו וגם מקווה להוציא לאור יצירה אישית משלהלהמשך קריאה...
צילום: איילת זיק אל
שירז אריאל. "כילדה, רציתי להיות כמו כולם. העובדה שהוריי היו שונים, הקשתה עליי מאוד"
הייתה אמא בגיל 16: "רציתי שמישהו יחזיק לי את היד ויגיד שיהיה בסדר"כשגילתה מיה כרמי-דרור שהיא בהיריון, נתקפה הלם, אבל עם סיוע מההורים נעשתה אם נוכחת ומתפקדת וגם המשיכה ללמוד לבגרות. "האינסטינקטים שלי היו נכונים"להמשך קריאה...
צילום: יוני דרור
מיה כרמי-דרור. "הוריי מעולם לא נתנו לי הרגשה שאני לא בסדר. להפך: תמיד גרמו לי להרגיש שאני מדהימה"
בתו של סוכן המוסד שהורשע: "הוא טען לחפותו, ואני האמנתי לו"כשאביה, יהודה גיל, נעצר, הרגישה נירית ברכה-מאור שעולמה מתמוטט. כשהתאוששה מהמשבר, הגיעה לתובנות מעניינות: למשל, שהיא לא מוכנה לשתוק יותר להמשך קריאה...
צילום: אלבום פרטי
נירית ברכה-מאור. "היום אני מבינה שמותר וצריך לדבר על הכל, גם על דברים קשים"
נפגעה מינית ע"י בן משפחה ומרגיעה: "יש חיים אחרי הטראומה"כשהייתה בת תשע, נלקחה לחדר שינה, החלונות הוגפו, הדלת נסגרה. כך זה נמשך שבע שנים. רחל נתנאלי משחזרת את הפגיעה: "כל לילה הייתי מתעוררת מסיוטים"להמשך קריאה...
צילום: סטודיו התחלות
רחל נתנאלי. "אם יש ילדה שקוראת את הכתבה ונמצאת בתוך מעגל של פגיעה, אני רוצה להושיט לה יד ולהגיד לה שאפשר להפסיק את זה"
"התנגדתי לניסויים בבעלי חיים, אז התפטרתי ויצאתי לדרך חדשה"לתהילה בר יהודה הייתה קריירה מבטיחה בתחום הביו-רפואה, ובכל זאת החליטה לפרוש. היא אימצה אורח חיים טבעוני והחלה לפתח בשמים ללא רכיבים מן החילהמשך קריאה...
צילום: הדס ניצן
תהילה בר יהודה במעבדת הבשמים. "הרווחים חשובים, אבל חשובה מהם הדרך שבה אני משיגה אותם"
בת לזוג עיוורים: "אם המדינה הייתה תומכת יותר, חייהם היו משתנים"אילנה נעים-קדר דאגה להוריה כל ילדותה והקפידה שביתם יהיה מאורגן ומסודר. כיום היא מסדרת בתים של אחרים ומבקשת לשפר את יחס החברה לבעלי מוגבלויותלהמשך קריאה...
צילום: אורה כהן
אילנה נעים-קדר. "לעיוורון של הוריי היה מחיר חברתי - ילדים הקניטו אותי לא פעם בגללם, אבל לא נתתי לאף אחד לרחם עליי"
נעים להכיר, נֹגה שנער-שויער. נושמת, חיה, שומעת, מתעדת וכותבת אנשים וסיפורי חיים. בעלת חברת "הד - לסיפורים שמשאירים חותם" ואמא גאה לעשרות ספרים, תוצרי המפגש ביני לבין אנשים נפלאים שבחרו לחלוק עימי את אוצרם הגדול - סיפור חייהם.

ועכשיו הבלוג שלי, "מסע אישי". מה יהיה לנו כאן? מסעות אישיים וסיפורי חיים. מפגשים מהסוג האישי, שבהם נבדוק עבר מול הווה ועתיד - ביטוי לצורך העמוק שלי לקחת סיפור חיים, לאוורר ולמתוח אותו אל מעבר להקשרים המובנים מאליהם.

למדתי שלסיפור החיים אין גיל (לכולנו יש סיפור). הבנתי גם שמשהו בחיבור העמוק והאותנטי לבסיס, לתרבות, למקום שבתוכו צמחנו, מוציא מאיתנו את הטוב ביותר.

אני יוצאת למסע אישי. אתם מוזמנים להצטרף.