

כששני כוחות-על כמו השמש וגוגל נפגשים, ברור שייצא מזה משהו מעניין. לאחרונה חשפה גוגל פרויקט חדש, Project Sunroof, שמטרתו היא לעודד שימוש באנרגיה סולארית. בעזרת הפיתוח ניתן יהיה לבדוק אם משתלם להתקין מערכת לייצור אנרגיה סולארית פוטו-וולטאית על הגג, כמה אנרגיה ניתן יהיה לייצר, וכמה כסף ייחסך למתקינים לאורך השנים. הפרויקט בא להפיג את החשש מהתקנת מערכת סולארית, הנובע לעיתים מחוסר ידע ומדעות קדומות, וזאת על אף שהוכח כי עלויות הייצור של חשמל סולארי יורדות מדי שנה.
פרויקט שהחזון שלו לא מתממש מכניס את היזמים שעומדים מאחוריו לדילמה, שבעבר התייחסנו אליה בפירוט: הריסה או שיפוץ. בימים אלה יוצאת לדרך יוזמה מעניינת על הגג של מרכז כלל בירושלים. שותפים לה גופיים עירוניים, בעלי עסקים פרטיים וקבוצות אמנות וקיימוּת, בתמיכתה של תנועת "התעוררות".
מרכז כלל נבנה במרכז ירושלים ב-1972 בתכנונו של אדריכל דן איתן, בשאיפה לפתח מערכת של הקשרים ותנועה רגלית בין שוק מחנה יהודה למרכז העיר ולמדרחוב בן-יהודה.
תחום המלונאות בארץ אינו מאופיין בבנייה ירוקה. בניגוד לבנייה למגורים, ענף שבו חלה בשנים האחרונות התעוררות מבורכת של הבנייה המקיימת, בתחום המלונאות לא מצליח הנושא לחלחל, אף שבתי המלון הם צרכני אנרגיה משמעותיים.
ב-2015 אין עדיין ולו מלון ישראלי אחד שעבר הסמכה לתקן הבנייה הירוקה, אם כי על פי מכון התקנים, שני מלונות נמצאים כעת בתהליך - האחד בנתניה, האחר בתל אביב.
אולימפיאדה היא תמיד הזדמנות למדינה המארחת: לעשות "שרירים", להפגין עוצמה ויוקרה ולמשוך מיליוני תיירים. אחרי השקעה חסרת תקדים באולימפיאדה הסינית (כ-40 מיליארד דולר!), והרושם העז שהותירה אולימפיאדה שנהנתה בין היתר מכוח אדם זמין וזול, החליט הוועד האולימפי של לונדון לא לנסות להתחרות בקודמתה. בשונה מהמקובל, הוחלט לרכז את המאמצים במיתוג האירוע כ"משחקים האולימפיים בני הקיימא" הראשונים, ולנצל את תנופת הבנייה הצפויה לטובת העיר ותושביה ב"יום שאחרי". הנה כוחה של אדריכלות טובה עם מחשבה תחילה.
דפדוף אקראי במוספי נדל"ן בחיפוש אחר דירה חדשה מעניק תחושה של אשליה מתוקה: כמעט כל שכונה חדשה מתהדרת בתואר "ירוקה", בצורה כזו או אחרת. מה עומד מאחורי ההבטחות? בפועל, המצב רחוק מלהשביע רצון, והירוק במקרים רבים מדי הוא רק סיסמה של קופירייטר.
בימים אלה שוקדים על תקן ישראלי שיגדיר אמות מידה ברורות לשכונה ירוקה, אבל בינתיים, משמח לראות מקום שבו עושים את הדברים פשוט ונכון, לאו דווקא על ידי היצמדות לתקן כזה או אחר אלא מתוך מסירות ואידיאולוגיה.
כשמרגישים לא טוב, הולכים לרופא. במקרים חמורים יותר פונים לבית החולים. אבל מה קורה כשהעיר כולה במצב קשה? האם בית חולים יכול לרפא עיר? המרכז הרפואי Torre de Especialidades במקסיקו סיטי מנסה להוכיח שזה אפשרי, באמצעות חזית המטהרת זיהום אוויר על ידי פירוק רעלנים. זו דוגמה מעוררת השראה לתכנון שמוביל חדשנות יצירתית, הן ברמה הטכנולוגית והן ברמה העיצובית.
במקסיקו סיטי נדרש טיפול יסודי בבעיה. כבר לפני כ-20 שנה הכריז האו"ם שזו העיר עם זיהום האוויר החמור בעולם, ומחקרים העריכו שהזיהום מוביל ל-35 אלף אשפוזים ול-1,000 מקרי מוות בשנה.

בית קהילתי לניצולי הצונאמי בעיירת דייגים ביפן, אדריכלים: Yang Zhaoו Kazuyo Sejima. צילום: Hisao Suzuki
קשה לחמוק בשנים האחרונות מהביטוי Sustainability, "קיימות" (מלטינית: Sus מלמטה ו- Tenere להחזיק), שאפשר אולי לתאר כמאמץ קולקטיבי ליצור חברה אנושית יציבה וערכית. פיתוח בר-קיימא עונה על צרכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צרכיהם שלהם, ושלושת עמודי התווך של הקיימות הם סביבה, חברה וכלכלה, שאמורים למצוא את נקודת האיזון ביניהם שתבטיח קיום ארוך-טווח וצמיחה.
באילו הקשרים שמענו לאחרונה את המלה "קיימות"?
הכותרות בעיתון מדווחת על סתיו חם ויבש, ואחת מאיתנו, שחזרה משבוע באירופה, עדיין מתאוששת מההפרש - יותר מ-20 מעלות.
כמות המשקעים הדלילה בתחילת החורף לאו דווקא מעידה על המשך העונה, אבל תחושת היובש מעוררת מחשבה על ניהול מאזן המים. האם אנחנו עושים מספיק כדי לנצל את המים שעומדים לרשותנו? רשימת הסוגיות הקשורות לנושא ארוכה, מורכבת ובהחלט לא מעודדת, כפי שאפשר ללמוד מהאתר של עמותת צלול.
