אנשים
ערוצים
מסע אישי
חייה השתנו בעקבות מות אמה: "החלטתי לקחת את גורלי בידיי"אביה היה השחקן יוסי ידין, אבל דווקא הפרידה מהאם, הדי, גרמה לנטעלי ידין לעזוב מקום עבודה מסודר, לפתוח עסק עצמאי ולהתחיל להגשים חלומותלהמשך קריאה...
צילום: מאיה חבקין
נטעלי ידין. "בעזרת תאורה מחמיאה של בין ערביים, גם עשב שוטה ודרדר מצ'וקמק יכולים להיראות כמו נזר הבריאה"
"המוות של אבי הוא חלק ממני, אבל החיים הם המרכז, לא השכול"כשהייתה נעמה מגרי"ל בת שנתיים ורבע, נפל אביה שלמה ז"ל בגבעת התחמושת. אמה נישאה מחדש, שיקמה את חייה והעבירה לה מסרים שלאורם היא פועלת עד היוםלהמשך קריאה...
צילום: ענת קירשנברג בן דוד
נעמה מגרי"ל. "אין לנו שליטה על מה שקרה וגם לא על מה שיקרה. אסור שהפחד יכוון לנו את החיים"
כלתו של מאיר הר ציון: "הילדים שלי מעדיפים להיות כמו כולם"סיגל עברי-הר ציון, הנשואה לבנו של הלוחם המהולל, גרה עם משפחתה בחוות בודדים שהוא הקים בגליל התחתון. "זה נראה רומנטי, אבל משלמים מחירים לא פשוטים"להמשך קריאה...
צילום: Jonathan El
סיגל עברי-הר ציון. "חשוב לתת לכל אישה את התחושה שהיא משמעותית, שהיא חלק חשוב ומרכזי בעולם"
בלוגרית של טיולים: "אני תמיד מחפשת מקומות פחות תיירותיים"בילדותה היא הייתה מכורה לאטלסים ולספרים על מדינות שונות, וכיום מיכל בן ארי-מנור מנהלת בלוג המספק מידע שבדרך כלל לא מוצאים במדריכים הרגיליםלהמשך קריאה...
צילום: עמרי מנור
מיכל בן ארי-מנור. "יש לי תשוקה מטורפת לכל מה שקשור לחו"ל: נסיעות, מזג אוויר, גשם, רחובות מרוצפים. שלטים בשפות זרות מרגשים אותי"
"הקריירה של בן זוגי התקדמה ופרחה, ולי לא באמת אפשרו להצליח"מיכל גולדן, אשתו של שי, מספרת על העסק שהקימה, שלא עלה יפה, ומסבירה את התהליך שעברה, מילדה שפוחדת להגיד מה היא חושבת, לפמיניסטית שאומרת הכללהמשך קריאה...
צילום: נעה זני
מיכל גולדן. "המסר לנשים הוא: 'אם תעבדי קשה, תצליחי', אבל במציאות זה ממש לא עובד ככה"
"אני אישה שבולעת את העולם, וזה לא הופך אותי לפחות נשית"בילדותה היא העריצה את בילבי והייתה ילדה עצמאית שטיפסה על עצים והמציאה סיפורים. כיום עוסקת קרן שביט בעיצוב, אבל משהו בדמותה לא השתנה מאז, לדעתהלהמשך קריאה...
צילום: יפעת גולן
קרן שביט. "הגעתם לצומת? אל תפחדו לחצות אותו. אל תפחדו לשאול שאלות, לבחון ולבחור את הדרך הנכונה עבורכם, לברוא את הסיפור שלכם"
"הייתי לבד בקיבוץ. אף אחד לא קם אליי בלילה. חוויתי חוסר"איילת לנדאו מביטה אחורה אל ילדותה, ולא מתגעגעת. כיום, כצלמת נשים, היא משתדלת לתת למצולמות שלה את מה שלא קיבלה בעצמה בימי הלינה המשותפתלהמשך קריאה...
צילום: ג'ייד ביל
איילת לנדאו. "אני אומרת לנשים: אל תפחדי להיראות, להיות חד-פעמית. אל תהיי שטנץ. היי את עצמך, קרובה לעצמך"
"לקחתי הלוואה גדולה. פחדתי מאוד. במשך לילות שלמים לא עצמתי עין"מאז ילדותה הרגישה מאשה דשקוב "שקופה, מיותרת, לא שייכת". היום היא רואה עצמה חלק אינטגרלי מתעשיית הדיגיטל הישראלית, אבל הדרך הייתה רצופת מכשוליםלהמשך קריאה...
מתוך אלבום פרטי
מאשה דשקוב. "החוויה של אי-שייכות היא אחת הקשות שאדם יכול לחוות. כאבתי אותה במשך שנים, ועכשיו אני מבקשת למנוע אותה מאחרים"
"הבנתי שההיריון הוא לא מטרה, אלא אמצעי. החלטנו להיעזר בפונדקאית"עינת דורון, "יזמת סדרתית" כהגדרתה, יצרה משפחה בדרך לא שגרתית: יש לה ארבעה ילדים, מהם שלישיית בנים - שניים נולדו בעזרת פונדקאות, ואת השלישי ילדה בעצמהלהמשך קריאה...
צילום: אלבום פרטי
עינת דורון. "היכולת של בעלי ושלי לתת מקום גם להתפתחות האישית שלנו היא אחד המפתחות העיקריים להצלחת המיזם האהוב הזה"
"החלטנו שטובת הבת שלנו היא מעל הכל, ובחרנו בהורות משותפת"בלי מזונות, הסדרים ומאבקים: כך התנהלו הגירושים של סיון קונוולינה. "יצרנו עבור בתנו חיים עם יציבות". כיום היא נשואה בשנית, אבל לאקס עדיין יש מקום משמעותי בחייהלהמשך קריאה...
צילום: מיקי וידנפלד
סיון קונוולינה. "לפעמים המטען שאת לוקחת איתך מפרק א' הוא לא נטל, אלא מתנה שאת מביאה לפרק ב'"
נעים להכיר, נֹגה שנער-שויער. נושמת, חיה, שומעת, מתעדת וכותבת אנשים וסיפורי חיים. בעלת חברת "הד - לסיפורים שמשאירים חותם" ואמא גאה לעשרות ספרים, תוצרי המפגש ביני לבין אנשים נפלאים שבחרו לחלוק עימי את אוצרם הגדול - סיפור חייהם.

ועכשיו הבלוג שלי, "מסע אישי". מה יהיה לנו כאן? מסעות אישיים וסיפורי חיים. מפגשים מהסוג האישי, שבהם נבדוק עבר מול הווה ועתיד - ביטוי לצורך העמוק שלי לקחת סיפור חיים, לאוורר ולמתוח אותו אל מעבר להקשרים המובנים מאליהם.

למדתי שלסיפור החיים אין גיל (לכולנו יש סיפור). הבנתי גם שמשהו בחיבור העמוק והאותנטי לבסיס, לתרבות, למקום שבתוכו צמחנו, מוציא מאיתנו את הטוב ביותר.

אני יוצאת למסע אישי. אתם מוזמנים להצטרף.