אנשים
מסע אישי
"דווקא המקומות המפחידים ביותר עשויים להקפיץ אותנו קדימה"הילה פריש הרגישה שביצעה מספיק מעברים מיישוב ליישוב ושאפה לחיות במקום אחד, אבל כשקיבלה הזדמנות מקצועית שכללה רילוקיישן לארה"ב, לא החמיצה אותהלהמשך קריאה...
צילום: אלבום פרטי
הילה פריש. "החיים יזמנו לנו לא פעם בחירות מאתגרות, וכדאי שנדע לזהות אותן ולקפוץ למים"
"בעבר ניסיתי למחוק את ה'רוסיות' שלי, והיום אני חיה איתה בשלום"בשנותיה הראשונות בארץ הוטחו ביאנה סטופ כינויי גנאי, והיא רצתה להיות יותר ישראלית מישראלית. אחרי שנים הבינה ש"הסיפור שלנו הוא חלק מאיתנו, לטוב ולרע"להמשך קריאה...
צילום: אילנית תורג'מן
יאנה סטופ לצד דיוקן עצמי שלה כילדה. "כישרון הציור הציל אותי. כשהייתי מציירת, הייתי מרגישה בטוחה ומוגנת"
"הסתכלתי על הקדר ההודי והבנתי שזה בדיוק מה שאני רוצה לעשות"מפגש מקרי במהלך טיול העלה את הדס שלום למסלול המקצועי שבו היא הלכה עשרות שנים. לפני שנתיים עשתה שינוי משמעותי, והקורונה גרמה לה לעשות עוד אחדלהמשך קריאה...
צילום: אלה פאוסט
הדס שלום. "מלמדת את עצמי להכיל את ההצלחה"
"העולם השתנה, התחום שלי נפגע קשה מאוד, אבל אני לא מוותרת"רחלי לביא-דגן חוותה מעברים רבים, אבל המעבר שעשתה להולנד היה מורכב במיוחד. היא הצליחה להמציא את עצמה מחדש שם, וגם הקורונה לא מרפה את ידיהלהמשך קריאה...
צילום: אלבום פרטי
רחלי לביא-דגן בהולנד. "התפיסה כאן היא שלא כל אחד יכול או צריך להיות פרופסור באוניברסיטה"
"כלפי חוץ הכל היה מושלם, אבל בשביל בתי רציתי דברים אחרים"עמית קספרס הרגישה שהיא מגשימה את החלום הישראלי, עם בית יפה, עבודה טובה וטיולים בחו"ל, אבל משהו היה חסר. בעקבות משבר הקורונה החליטה לבצע שינוילהמשך קריאה...
צילום: שי שמואלי
עמית קספרס. "הרגשתי שהחלק החיצוני והחומרי משתלט על החיים שלי, ושאני עסוקה יותר מדי במה שאני קונה ולובשת"
"חוויית הכישלון בתיכון צבעה את חיי בבושה, בהסתרה ובחוסר ביטחון"שנים רבות נשאה עימה חנה זיו את החלטת ביה"ס להשאיר אותה כיתה. לימים הבינה שסבלה מהפרעת קשב וריכוז, ולכן נכשלה. מאז היא עשתה דרך ארוכה ואף הייתה מורהלהמשך קריאה...
צילום: שרון הורוביץ
חנה זיו. "אני משאירה את הפחדים בצד ומתמסרת לחוויה שחושפת בפניי עולמות עשירים שהם מעבר לחיי היום-יום"
"אחרי שניהלתי את העולם, הרגשתי שהאדמה נשמטת מתחת לרגליי"עינת חזן עברה טיפולי פוריות במשך שנתיים עד שהצליחה להרות. כשנולדו ילדיה, הרגישה שהחיים מחייכים אליה, אלא שאז נחתו עליה מכות נוספות. כיום היא מאושרתלהמשך קריאה...
צילום: אילנית סולומונוביץ' חבוט
עינת חזן. "אחרי כל מה שעברתי, אני יודעת שלא משנה מה יקרה: אני אהיה בסדר"
"בזכות הפרעת הקשב שלי יכולתי להגיב במהירות למשבר הקורונה"בילדותה סבלה גילת זעירא מקשיים רבים, אבל זה אילץ אותה לגלות גמישות מחשבתית. לפני חצי שנה נותרה ללא פרנסה והשתמשה באותם כלים כדי לשרודלהמשך קריאה...
צילום: נעמי ים סוף
גילת זעירא. "אבא שלי לימד אותי שלחיות זה כמו להיקלע לבד ללב ים, כך שצריך להמשיך לעשות תנועות כדי לא לשקוע"
"אחרי שנים הבנתי שלא הייתי ילדה רעה, אלא פשוט ילדה שלא טופלה"ילדותה של קרן דניאלי-קאסנר לוותה בתחושת כישלון בשל קשיים שחוותה בביה"ס. כשהחלה בתה לסבול מתופעות דומות, נשלחו השתיים לאבחון וקיבלו תוצאה מפתיעהלהמשך קריאה...
צילום: קרן דניאלי-קאסנר
קרן דניאלי-קאסנר. "פתאום הבנתי שהכל בסדר אצלי, ויכולתי להמשיך את חיי, משוחררת מהמשא הכבד הזה"
בעלה נפצע קשה בתאונות: "נדרשתי לכל תעצומות הנפש כדי להתגבר"יפית גרוברג הייתה ילדה עצמאית שלמדה להתמודד עם מצבים קשים. הרקע הזה עזר לה בבגרותה, כשבעלה נתי עבר שתי תאונות, והחיים שלה ושלו התהפכו להמשך קריאה...
צילום: מיה חסון
יפית גרוברג. "נפל עליי משבר שאי אפשר להיות מוכנים אליו"
נעים להכיר, נֹגה שנער-שויער. נושמת, חיה, שומעת, מתעדת וכותבת אנשים וסיפורי חיים. בעלת חברת "הד - לסיפורים שמשאירים חותם" ואמא גאה לעשרות ספרים, תוצרי המפגש ביני לבין אנשים נפלאים שבחרו לחלוק עימי את אוצרם הגדול - סיפור חייהם.

ועכשיו הבלוג שלי, "מסע אישי". מה יהיה לנו כאן? מסעות אישיים וסיפורי חיים. מפגשים מהסוג האישי, שבהם נבדוק עבר מול הווה ועתיד - ביטוי לצורך העמוק שלי לקחת סיפור חיים, לאוורר ולמתוח אותו אל מעבר להקשרים המובנים מאליהם.

למדתי שלסיפור החיים אין גיל (לכולנו יש סיפור). הבנתי גם שמשהו בחיבור העמוק והאותנטי לבסיס, לתרבות, למקום שבתוכו צמחנו, מוציא מאיתנו את הטוב ביותר.

אני יוצאת למסע אישי. אתם מוזמנים להצטרף.