באג 2000 הגיע באיחור של 20 שנה, עם נגיף ששיתק את העולם. תעשיית האופנה, שלרוב משקפת תהליכים חברתיים, פוליטיים וסוציולוגיים, לא חזתה מראש את שנת 2020 – בדומה לשאר העולם – ונאלצה ללמוד להתנהל בגבולות גזרה חדשים.
סיכום השנה שלנו באופנה מסמן שינויים שבלטו ב-2020, ממעבר לרכישות אונליין ועד קריסה של מותגי אופנה ותיקים כתוצאה מהאצת תהליכים בעקבות סגרי הקורונה, משיוף מחדש של תמות חברתיות ועד משפיעניות רשת שגילו לראשונה את המטבח. וזה לא תמיד נגמר במתכון.
כיכר העיר האופנתית: סדרות הטלוויזיה
הסדר העולמי החדש הכניס את רוב האוכלוסייה המערבית לסגר בבתים ולמציאות שונה: יותר זמן בבית, פחות עבודה, כל הזמן בפיג'מה. בלי אפשרות לצאת ולבלות בחוץ, ובאין אירועי שטיח אדום נוצצים וצילומי פפראצי המוניים של סלבריטאים ברחובות – הפכו סדרות הטלוויזיה לכיכר העיר האופנתית.
לצד סדרת המופת "גברת אמריקה" בכיכובה של קייט בלאנשט, שעלתה ברשת FX האמריקאית, בנטפליקס שיגרו למסך סדרות תיעודיות ועלילתיות כמו "טייגר קינג", "גמביט המלכה", "אמילי בפריז" ו"הכתר", שהאופנה בהן היתה חזקה לא פחות מקווי העלילה. לא פלא שהדיונים ברשתות החברתיות ובמדורי האופנה הוקדשו גם לבגדים של הנסיכה דיאנה או למלתחה הטראשית של ג'ו אקזוטיק, שהולידה אינספור חיקויים ברשת.
המגזינים מציגים: אופנה חברתית
הקורונה הצליחה להפוך גם את הציניקנים שבאנשי האופנה לאקטיביסטים חברתיים. בעוד הרחובות בעולם התמלאו במפגינים – מהמאבק נגד החוק האוסר על הפלות בפולין ועד תנועת המחאה השחורה בארצות הברית – מגזיני האופנה הבינלאומיים הקדישו את גיליונות השנה החולפת למאבקים חברתיים (ע"ע אניה רוביק על שער ווג פולין), דמויות המייצגות רבגוניות (ע"ע אלי גולדשטיין על שערי גלאמור ואלור), ובכלל, חישוב מסלול מחדש של המציאות שבפתח. או במילים אחרות, אין בעיה לשים על השער בגדי מעצבים יפים ויקרים להחריד, כל עוד מי שתלבש אותם תהיה פעילה חברתית או לפחות כוכבת המזוהה עם אג'נדה כזאת.
גיליונות ספטמבר – החודש החשוב בשנה במגזיני האופנה – היו רגע השיא של המגמה. בווג בריטניה, לדוגמה, החליט העורך אדוארד אנינפול לייצר גיליון קונספט תחת התמה "אקטיביזם עכשיו". על שער המגזין הופיעו הדוגמנית השחורה אדווה אבואה ושחקן הכדורגל מרקוס רשפורד, לצד אקטיביסטיות ואקטיביסטים נוספים, עם נוכחות בולטת לנשים שחורות הפועלות למען שינוי במדינה.
הפגנות Black Lives Matter בארצות הברית הובילו לכך שעורכת ווג אנה ווינטור הודתה כי לא עשו מספיק במגזין כדי לקדם עורכים וכותבים שחורים. ווינטור עשתה רמונט כללי, לפחות כלפי חוץ, החליטה לשכור צלמים שחורים שיצלמו למגזין בקביעות, ואת גיליונות ספטמבר הקדישה לנושא עם שני שערים מאוירים: האחד עם אורורה ג'יימס, מייסדת מותג הנעליים האפריקאי Brother Vellies וארגון 15Percent Pledge, המעודד תאגידים להקדיש 15 אחוז משטח המדפים לעסקים שחורים; השנייה, דמות פיקטיבית שחורה שיצר האמן קרי ג'יימס מרשל, לבושה שמלה לבנה של המותג אוף ווייט בעיצוב וירג'יל אבלו.
ווינטור המשיכה למתוח את הגבולות בגיליון דצמבר שיצא לאחרונה, שבו ניצב על השער המוזיקאי הארי סטיילס – הגבר הראשון שמופיע לבדו על כריכת המגזין מאז ומעולם, לבוש בגדי נשים, צעד חתרני ממגזין שמרני כמו ווג. עוד מוקדם להמר אם המהלכים האלו יובילו לשינוי, אבל הם בהחלט צעד חשוב בנראות של אלה שהודרו מעולם האופנה.
די להצטופפות: תצוגות אופנה ישירות הביתה
לפני קצת יותר מעשור ניסתה תעשיית האופנה לדגמן דמוקרטיה, אותה מילה שהיום נראית שברירית במציאות המשתנה. בתי האופנה החליטו לשדר תצוגות אונליין והאמינו שמשם תבוא הבשורה. אבל אז נסק מעמדם של הבלוגרים ומשפיעני האופנה, שהפכו את התצוגות לקרקס שלם ונהרו עונה אחר עונה אל בירות האופנה.
כשהגיעה הקורונה והריחוק החברתי הפך להכרח – הבינו מותגי האופנה שאפשר גם אחרת. מאז חודש יוני מתקיימים שבועות האופנה במתכונת שונה: לצד בתי אופנה שממשיכים להציג מול קהל מצומצם עם שמירה על ריחוק חברתי, העדיפו רבים למצוא פתרונות דיגיטליים להצגת פריטי הלבוש החדשים – סרטונים אמנותיים, פרזנטציות בשידור חי, ואפילו שורה ראשונה וירטואלית עם רשימת כוכבות נוצצות שיושבות בבית וצופות בתצוגה מהספה בסלון.
כשחושבים על כך, הצעד הזה היה חייב לקרות במוקדם או במאוחר. תצוגות האופנה הפכו למרוץ שהפיל את עורכי האופנה שדודים, לאחר שנדרשו לדלג מתצוגה לתצוגה במשך שבועות ארוכים. בנוסף, מותגי האופנה נדרשים עכשיו להאט משמעותית את קצב יצירת הקולקציות החדשות: משמונה קולקציות בשנה לשתיים בלבד. כמו כן, עבור סלבריטאים רבים ואורחים קבועים, הנוהל החדש חוסך את הצורך בשיחות נימוסין מעייפות.
נכנסות למטבח: הבלוגריות ממציאות את עצמן מחדש
באין השקות, נסיעות, תקציבי יח"צ ופרסום, נדרשו משפיעניות רשת רבות להמציא את עצמן מחדש. זה לא היה פשוט. בכל זאת, כשמיליון מובטלים יושבים בבית, אסקפיזם של בגדי מעצבים ומגפיים של גוצ'י עם תג מחיר של אלפי דולרים לא בהכרח יורד טוב בגרון, גם אם לפריטים מוצמד קוד קופון להנחה Corona2020. וזה עוד לפני שציינו את מגפת השידורים החיים שהוקדשו לשיחות ברומו של עולם, כמו "על איזה טרנינג את ממליצה?"
אל תוך הוואקום הזה נולד טרנד חדש: ממשפיעניות אופנה לאושיות קולינריה. הרי מה שטוב לפריים טיים עם תוכניות בישול כמו "מאסטר שף" ו-"MKR המטבח המנצח", מתאים גם לסטורי באינסטגרם עם מתכוני עוגיות, רטבים לפסטה, חלה בצורת מפתח ושלל שייקים לרווייה. מזל גדול שאי אפשר להושיט יד ולאכול מתוך מסך הטלפון הנייד. להבדיל, קרן שחם, מאפרת נודעת ואושיית רשת, הבינה את הבדיחה ויצרה סדרת סרטונים פארודיים שהפכו ללהיט, ואף הובילו לכמה ריבי אינסטגרם עם מי שהרגישו שהצחוקים על חשבונן.
מחכים לשליח: הישראלים מגלים את האונליין
הישראלים גילו השנה את הקניות אונליין: פיג'מות, בגדי ילדים, נעלי ספורט ומזרני יוגה, והרבה בגדים שאין לאן ללבוש. כשהקניונים נעולים וחנויות הרחוב עוד היו סגורות, הפכו אתרי המכירה המקוונים לישראבלגן אחד גדול: עיכוב במשלוחים, חבילות שנעלמו, שירות לקוחות שלא עונה. וזה עוד לפני התלונות הקבועות המופנות לדואר ישראל, שלמזלו, בחלק גדול מהמקרים אחראי "רק" לאנדרלמוסיה היומיומיות עם החבילות מחו"ל. מי שנכנס לסגר הראשון במרץ עם חנות אונליין, הרוויח. מי שלא השקיע באונליין קודם, מיהר להקים אתר חדש לקראת הסגר השני בספטמבר.
סוגרים דלתות: פשיטות רגל של מותגים גדולים
הקורונה הביאה איתה לא רק "שיעורים" לגבי מחשבות חיוביות ונזק סביבתי, היא גם האיצה את קריסתם וסגירתם של מותגי אופנה רבים בארץ ובעולם. חלקם סבלו מבעיות בשנתיים האחרונות, בין אם בגלל המעבר לקניות אונליין, חוסר התאמה לשוק החדש או ריבוי המותגים המתחרים על כיסו של הצרכן.
המותגים הבינלאומיים ג'יי קרו, האחים ברוקס וטופשופ, רשת חנויות האאוטלט הנודעת Century 21 ורשת בתי הכלבו נימן מרקוס הם רק חלק מרשימה תופחת של שמות ידועים שהודיעו השנה על פשיטת רגל. בישראל חזינו בשנה החולפת בצמצום חנויות של מעצבים ומותגים מקומיים רבים בפרישה ארצית, כמו דורין פרנקפורט, דניאלה להבי, קום איל פו ואחרים. הפעילים למען איכות הסביבה מעודדים: פחות ייצור, פחות בגדים, פחות זיהום.
לא התגעגענו: השטיח האדום מאבד גובה
בעוד הדיווחים על התפרצות הקורונה בסין החלו כבר בינואר 2020 – באירופה ובארצות הברית לקח עוד קצת זמן להבנה כי העולם שהכרנו כבר לא ישוב לקדמותו. לשמחת המפורסמים בארצות הברית, עונת הטקסים שנערכת בינואר ובפברואר הגיעה לסיומה ולשיאה עם טקס האוסקר המפואר, שהספיק להתקיים רגע לפני הסגרים בעולם.
פסטיבל קאן, אירוע הגאלה של מוזיאון המטרופוליטן ואירועי שטיח אדום נוספים שבעבר משכו תשומת לב מרחבי העולם, בוטלו. אירועים שכן התקיימו, כמו טקס האמי, פרסי MTV וטקס פרסי המבקרים, נערכו במתכונת דיגיטלית או בריחוק חברתי. גם אלה, למרות הזוהר החבוי בהם, הצליחו לעניין רק מעטים. הרי למי אכפת איזו שמלה לובשת רנה זלווגר על השטיח האדום, כשכולנו נדרשים להלך ברחוב עם מסכות?
ולמה עולם האופנה רוצה לחזור עכשיו לתחילת שנות האלפיים?
