לפעמים אני כל כך תפוסה בשטפון של החיים, שאני לא שמה לב שמעוולים לי עוולה.
"מה קורה עם התשלום לגן באוגוסט?" שאלה אמא אחת השבוע בביקור ממוזג שעשינו אצלם. מה קורה? לא הבנתי בהתחלה. מה, שמשלמים חודש מלא על שמונה ימים? בדיוק, היא ענתה, ולאט לאט, כמו מנוע שמתחמם בהדרגה, התחלתי להתרגז.
משוטטת באתרי הקופונים ומנסה לקטוף פעילויות
אנחנו מתים על הגננת שלנו. היא אכפתית, קשובה וחכמה. בחופש נתגעגע אליה במשך כשלושה שבועות. אבל הצ'ק על סך 2,800 שקל ייפדה כסדרו. למה בעצם?
בואו נחשוב רגע על אוגוסט: שמונה ימי גן וזהו. אחר כך מדבר של אושר ובלבול לילדים, עוני ותיפעול להורים. כמו כולם אני משוטטת באתרי הקופונים ומנסה לקטוף כל דבר: אפיית פיתות במזכרת בתיה, קטיף תפוזים (זה לא בחורף?) בחדרה. הסבתות פתחו יומנים והלקוחות שלי יקבלו בקרוב מיילים שבהם אודיע על ירידה למחתרת.
לי עוד קל יחסית. אני יכולה להוריד פרופיל בעבודה ולהיות עם הילדים. אני מצפה אפילו ליהנות. אבל רוב ההורים מחוייבים למשרות יותר תובעניות וצריכים תחליף קשיח לגן. יש כזה., קוראים לו קייטנה. בשנה שעברה הסייעת הציעה קייטנה בת שבועיים בגן במחיר של 1,000 שקל לילד. שימו לב, זה בנוסף לתשלום הקבוע לגן.
לפוסטים קודמים שלי, כנסו
- ואם כבר פיננסים: מה עם מחירי הארטיקים?
- אמא גיבורת אקשן: אנג'לינה ואני לוחמות כתף אל כתף
- שיחה עם מיכל דליות: שלוש הטעויות העיקריות שהורים עושים
מי עובד אצל מי
בהתחלה התבלבלתי: לכל עובד מגיעים ימי חופש, נכון? אבל בעצם הגננות הן לא עובדות שלנו כלל וכלל; הן מנהלות עסק פרטי. גם אני. לא עולה בדעתי לדרוש מהלקוחות שלי לשלם לי על ימי חופש, למרות שההוצאות השוטפות שלי זורמות גם כשאני לא עובדת.
אז מה קרה כאן בעצם? זה כאילו בעלות הגנים הפרטיים לוקחות דוגמה מהמורות ומהגננות בשירות הציבורי, שמקבלות שכר כל השנה כולל חופשת הקיץ.
אבל אין כאן בסיס להשוואה. המורות והגננות הן עובדות המגזר הציבורי וההסדר הוא בינן לבין המדינה (או העירייה). אני לא מצפה שמורות יחפשו עבודה במשך חודשיים בשנה כי חדר המורים יתרוקן. גם ככה הייתי רוצה שהן יקבלו תנאים הרבה יותר טובים, לא להיפך.
בקיבוצים הגן עובד כל השנה
אבל עם הגננות זה שונה. הן מתוגמלות בנדיבות והחופשה שלהן קצרה יותר. אגב, אם הן היו רוצות להאריך את שנת הלימודים מיוזמתן ולתת או שבוע או שניים באוגוסט, ההורים היו מגיבים במחיאות כפיים סוערות. בקיבוצים, למשל, הגן פועל כל השנה. הצוות החינוכי לוקח יומיים-שלושה לארגן את הגן לקראת השנה החדשה וזה כל החופש, אבל ברוב המקומות הפרטיים זה לא כך, אז למה בעצם אנחנו צריכים לשלם?
יש משהו מתסכל מאוד במצב הזה, כי כמו ההשתמטות של החרדים ממעגל העבודה והצבא (סליחה שאני משווה הורים מרוטים לבן גוריון) זה משהו היסטורי שעכשיו כבר אי אפשר לערער עליו. אבל אפשר לפחות לשאול: רגע, למה בעצם?
