רוצה ארטיק? השתגעת?

סוף שנות ה-70, חיפה. אני מדלגת בשמחה במעלה הרחוב לקנות קרטיב במכולת של רוזנר. בידי שתיים וחצי לירות. כשאני מגיעה לשם הוא מושיט לי ארטיק לימון צהוב ומרענן ואני חוזרת הביתה שמחה. איזה כיף.

שנות ה-80, אוסטריה. בטיול משפחתי אני מתפעלת ממגוון הטילונים והארטיקים שנמכרים בכל פינת רחוב. יש המון טעמים, אני מספרת בהתרגשות לחברות אחרי הנסיעה, וכל מיני ציפויים! וגלידות עם המון תוספות.

כמעט 30 שנה אחר כך אני מבינה שזה או זה או זה. או אני לא יודעת מה. המגוון עכשיו לא נופל מכל קיוסק אירופאי. המחירים, לעומת זאת, הופכים את מה שאמור להיות מוצר עממי לכמעט מותרוֹת.

פוסטר בבריכה. ברקע יש נצנצים זוהרים, כראוי לתכשיטי יוקרה

הארטיקים מתייקרים, המשכורת נשארת קבועה

קניית ארטיק היא בילוי קבוע באחר צהריים קיצי לוהט. הילדים שלי עוד קטנים, אז לפעמים הם רוצים רק קרטיב לימון פושטי שמוציא אותי בזול (2.5). אבל לבן השנה וחצי זה לא מתאים כי המשמעות היא בעצם לטבול אותו בבריכה לימונית קרה. בשבילו מתאימים הננסים (8.5, ואגב, זה היה 8 לפני שנתיים. על מה ולמה ההתייקרות? המשכורת שלי לא עלתה באותו שיעור. בבריכה משלמים על אותו מוצר 10 שקלים).

אבל לא תמיד זה נגמר בקרטיב לימון. הבכירה כבר מכירה את "אנגרי בירדס", הציפורים שכועסות אם מוכרים אותן בפחות מ-7.5 (בבריכה: 10). עוד להיט של הקיץ הוא מקס הפתעה (10!).

לנסיך בא לפעמים ארטיק אבטיח, מאלה שהם בצורת חצי עיגול קטן (6. בבריכה: 7). ומי הכי מכבידה על התקציב המשפחתי? אמא, שקונה ארטיק פסק זמן (10). והנה אנחנו יוצאים מהמכולת מלקקים את הארטיקים והארנק מלקק את הפצעים: 32 שקל השארנו שם.

לפוסטים קודמים שלי, כנסו:

• כל אמא היא בעצם גיבורת סרטי אקשן
• הייתם מעזים להתחיל מחדש ולהחליף מקצוע באמצע החיים?
• יותר מדי אגרסיביות למידה 4. על בגדי הקיץ של הבנים
  

הכי יקרים: מוכרים בחוף הים וקיוסק הספארי

פיצוציות יקרות יותר, קיוסקים של בריכות יקרים עוד יותר. השיאנים מהבדיקות שערכתי הם מוכרי הארטיקים בחוף הים, שמכפילים את מחירי המכולת ואפילו יותר. ועוד שוברי שיאים: בקיוסק של הספארי ברמת גן מוכרים ארטיק "אנגרי בירדס" ב-15 שקל. 15! מי מוכר שם, שאלה חברה שסיפרתי לה על זה, הג'ירפה בעצמה? נראה לי שהחזירים, עניתי.

זה ממש בסדר ואקט חינוכי נאות להגביל את הסכום שבו קונים ארטיק בכל יום. גם ביצת קינדר לא קונים אצלנו, כי היא עולה 6 שקלים וזאת נראית לי התפרעות בשביל יריקה של שוקולד והמון פסולת אריזה. אלא מה? לדעתי ארטיק מצופה בסיסי כן צריך להיות דבר שהילדים יכולים לבחור. והוא עולה 5.5 במכולת ו-7 בבריכה. כך שגם הסכום המוגבל הוא יותר גבוה ממה שנראה לי נכון.

שמתי לב שבפוסטרים שמציגים את מגוון השלגונים יש איור של נצנצים ברקע. הם באמת הפכו להיות כמו תכשיטים בתיבת אוצר. השאלה מי כאן השודד.

מחירים לדוגמא:

• קרטיב קרח פשוט: 1-2.5 שקל במכולת.
• קסטה, טילון קטן: 7. בבריכה: 10.
• מסטיגם, קרטיב אבטיח, ארטיק כוכב (פצפצים): 6-6.5. בבריכה: החל מ-7.
• שוקובו: 8. בבריכה (מוצר דומה): 13.
• מגנום: 10. בבריכה: 13.
  

לא קונים ביותר מ-7 ש"ח

אז מה אתם אומרים שניקח את המצב בידיים? נגביל את סכום הקנייה. כן, נגביל. נחליט שקונים במכולת עד סכום של 5 שקלים, מספיק לקרטיב קרח, לתותי פרוטי, לימונענע וארטיק פרי. ואם נכנסים עם קבוצה של ילדים, נחליט שהיום קונים רק קרטיב.

בבריכה לא נעבור את ה-7 שקלים לילד (ולמבוגר! אהה). זה יספיק למצופים בסיסיים, לקרטיב קרח ולכמה להיטים עונתיים כמו עולם הקרח ובננה קיד. נחזור לחווה הפשוטה, המספקת והקצת יותר שפויה של חיפה בשנות ה-70.

ועוד מילה, ליצרניות השלגונים: אני רוצה לאיים עליכן, ענקיות שכמותכן עם כוח אינסופי. תראו מה קרה לתנובה ואיזה מחיר היא שילמה על היוהרה שלה. אתן לא סופרות אותנו וחושבות שתמיד נקנה עוד, לא משנה באיזה מחיר. לא בקיץ הזה. תתכוננו להפתעה.