אני רוצה אוזנייה. אוזנייה כזו קטנה ושקופה, שנכנסת לתוך האוזן בדיסקרטיות. מתוך האוזניה ובלי שאף אחד שומע מדברת אלי סופר נני.
אני לא חסרת בטחון לגמרי כאמא ובסך הכל הילדים שלי מאוד חיוביים, אבל יש מצבים שאני משתוקקת לאיזו עצה סמכותית ונוסכת בטחון, למשפט שפותר תסבוכת ענקית תוך כמה דקות, ונראה כל כך טבעי שלא ברור איך לא חשבנו עליו בעצמנו.
ביקשתי לראיין את מיכל דליות ותוך כמה תיאומים היא היתה אצלי בטלפון. איזה כיף שאני בלוגרית חשובה.
מיכל, בואי אלי הביתה! תסבירי איך להיות תקיפה אבל נעימה כאשר הבן מסרב לשתף פעולה (הוא אפילו לא מסרב. פשוט מתעלם) ובא לי להגיב בהתנהגות מהתחום הפלילי.
באמת חבל שלא אמרתי לה את זה. אבל בכל זאת דיברנו על הורות.
הורים מגמגמים והורים זורמים
"אני כבר שנים עוסקת בהדרכת הורים. כל למידת המקצוע שלי הגיעה מתוך הבנה שהגישה שלנו, ההורים, אל הילדים – השתנתה. התוצאה היא שילדים חוצפנים יותר, אלימים יותר, נגמלים בגיל מאוחר".
את יכולה לזהות טעויות שחוזרות על עצמן?
"כן. יש את ההורים שאני קוראת 'מגמגמים'. הם לא בטוחים במה שהם עושים. הם אומרים לא, כי זה מרגיש להם נכון, אבל אחר כך הם משנים כי הם רוצים להיות בסדר עם הילדים שלהם, למצוא חן, לא לפגוע בילדים. הם רוצים לגרום לילד שיהיה לו נעים כאן ועכשיו, אבל בטווח הרחוק זה נזק גדול. אלה יהיו ילדים שכל הזמן מרגישים מקופחים. כמבוגרים הם תמיד יחשבו שהדשא של השכן ירוק יותר. הם תמיד יסתכלו מה יש לאחרים. הם יגדלו להיות אנשים שכל הזמן מחפשים צדק.
"עוד טעות היא להיות 'ההורים הזורמים', להגיד 'אנחנו עם הילד'. אלה הורים שלא קושרים את הילד במכונית כי הוא לא אוהב. במקרה הזה להגיד 'אני זורם' זה להוריד מעצמך אחריות ולא להיות בעל דעה. בעל דעה קובע, לא זורם. אנחנו אמורים להיות בעלי הדעה והחוכמה, יש לנו יתרון של ניסיון של 20-30 שנה יותר מהילדים. אז לא ניתן כל יום 20 שקלים לקנות קלפים, כי אנחנו רוצים ללמד אותו אחריות ושכסף לא גדל על העצים.
"את הטעות האחרונה עשתה הפסיכולוגיה במסר לעולם המבוגרים, שהילד הוא שברירי וצריך להימנע מלצער אותו. אני חושבת שזו טעות. אם תוך כדי העשייה החינוכית הילד יהיה עצוב או מתוסכל או יכעס עלי, זה לא מפחיד אותי כי זה לטובתו".
אפשר להיות גם סמכותי וגם מחבק(ת)
את התובנות האלה והרבה אחרות דליות מבקשת להעביר עכשיו בפורום של "במת הורים", סדנאות הכוונה להורים בבית הספר ללימודי המשך של מכללת לוינסקי. זה יהיה מפגש רב משתתפים שיתקיים 10 פעמים ויכשיר את ההורים להתמודד עם דילמות. "הדרכת ההורים חייבת להתבסס על תובנות", אומרת דליות. "זה לא מספיק שאני אגיד תעשו כך או אחרת".
מניסיונך, אילו אנשים פונים לייעוץ הורי?
"הורים שלא מפגינים את עוצמתם, חוזקם וחוסנם. מבחינת הילד, כשאין לו הורה חזק, הוא קולט שעומד שם אדם חלש. נכון שפעם היה דיסטנס בין הורים לילדים אבל הילד ידע שיש בבית מישהו חזק. זאת ידיעה של גב. ידיעה שיש למי לפנות כשאני בצרה".
אבל לדיסטנס הזה היה לפעמים מחיר של ריחוק רגשי מההורים."דמות חזקה לא צריכה להיות תוקפנית ואלימה. היא יכולה להיות מפנקת ונהדרת, אבל להעביר מסרים ברורים וגבולות ברורים. כשלא אומרים 'לא', מחמיצים אפשרות להעביר ערכים של איפוק וכבוד לזולת.
"אפשר להיות גם וגם: לעשות את מה שעשו הורינו, להיות תקיפים ולהציב גבולות ובצד זה נחבק, ננשק, נצ'פר ולפעמים נוותר. הסמכות היא שונה ממה שהיתה פעם. אני נחושה, אבל עם המון אהבה. אני רואה את הילד".
אפשר לשאול אם ראית תוצאות של הגישה הזו על הילדים הפרטיים שלך?
"גאוותי היא על כך שהילדים שלי עצמאים, אחראים והם אנשים טובים. מאוד נעים להיות בחברתם. מתי נעים להיות בחברתו של משהו? כשהוא גם בעל דעה, אבל גם קשוב לאחרים, גם עצמאי וגם יודע לעבוד בצוות.
"בני הבכור עושה פוסט דוקטורט. בני השני הוא ביולוג, חי כרגע בארה"ב ומשתתף בחקר סרטן השחלות. בתי מלמדת נערצת ומוערכת במכללת ספיר ותתחיל בקרוב דוקטורט בתקשורת ובתי הצעירה היא מטפלת הוליסטית ומתמקדת כרגע בהורות".
וואו! לפחות לפי סטטוס פולניה הצלחת מאוד.
"ויש לי כרגע שישה נכדים, באוגוסט יוולד הנכד השביעי".
