נשים לחוצות להתחתן. גברים חוששים ממחויבות. את זה כולם יודעים, נכון? כבר שמענו אלף פעם שנשים מחפשות גבר שיפרנס אותן בזמן גידול תינוקות, וגברים מחפשים לפזר את הזרע שלהם בין טריליוני נשים. וגם: אצל נשים, השעון הביולוגי דופק. אצל גברים הוא מטייל לאטו, שורק ונהנה מהנוף. אין להם שום סיבה למהר להתחתן. לא ככה?

אז זהו, שלא. כשמבררים מי באמת מרוויח מהעסק הזה של החופה, קידושים, עושר ואושר עד סוף ימי חייהם, ומי מפסיד - מבחינה כלכלית, משפטית, חברתית, פסיכולוגית ואפילו בריאותית, התשובות מורכבות, ובעיקר- מפתיעות. הנה הן לפניכם.

ההיבט הרגשי: מי מאושר יותר בנישואים?

"היא התחתנה, והיא מאושרת", שר דיוויד ברוזה לפני שנים. וההוא, שהתחתן איתה, האם גם הוא מאושר יותר מהחבר שלנו שנשאר רווק? והחברה שלה, הרווקה, אומללה יותר מאלה שנישאו?

"באופן כללי, מבחינת בריאות נפשית ותחושת סיפוק, מחקרים מראים שיש עדיפות לנשואים ולנשואות לעומת כל סטאטוס משפחתי אחר", אומרת פרופ' ליאת קוליק, חוקרת בתחום עבודה ומשפחה מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה בר אילן. "זה לא מפתיע: נשואים מנהלים אורח חיים יציב יותר, הם נהנים מיותר תמיכה חברתית ומשאבים כלכליים, נוטים לקחת פחות סיכונים.

"אבל, כשמשווים בין המינים, מתקבלת תמונה מורכבת יותר: מחקרים שנעשו בשנות ה-70 וה-80 הראו שגברים נשואים מאושרים יותר מנשים נשואות, ואלמנים סובלים יותר מאלמנות. הטענה שרווחה אז הייתה שהסיבה לכך כפולה: ראשית, עול הנישואים - הריונות, לידות, תחזוקת בית - מוטל יותר בכבדות על הנשים. שנית, נשים בתקופה ההיא מימשו את עצמן בעיקר דרך נישואים ומשפחה, בעוד גברים הגשימו את עצמם דרך עבודה. כתוצאה מכך, כשהנישואים לא היו כל הזמן מוצלחים, אושרן של הנשים נפגע.

"מחקרים מהשנים האחרונות הראו שהחלוקה השתנתה: שמה שמשפיע על רמת הרווחה הנפשית של גברים ונשים הוא לא המגדר, אלא איכות חיי הנישואים. כשהנישואים טובים, שני בני הזוג נהנים מרווחה נפשית. כשהנישואים גרועים - שניהם סובלים.

"מה ששינה את המצב הוא כנראה השינוי שחל בתפקידי המינים: ראשית, נשים היום מבטאות ומגשימות את עצמן לא רק דרך המשפחה, אלא גם דרך העבודה. נכון שה'גם וגם' יוצר עומס רב על הנשים, אבל מחקרים מראים שיש גם העשרה הדדית בין התחומים, ובקיצור- נשים עובדות מרגישות מוגשמות יותר. אולי גם העובדה שהיום לנשים קל יותר לצאת מנישואים לא טובים, גורמת להן להרגיש לכודות פחות. בו זמנית, גברים הפכו רגשיים יותר, מעורבים יותר במשפחה, וכתוצאה מכך, בריאותם הנפשית פגיעה יותר לנישואים לא טובים".

עוד דרך לבדוק מי מרוויח ומי מפסיד היא להשוות בין רווקים לנשואים ורווקות לנשואות: "כשבודקים שביעות רצון של רווקות מול נשואות, אחד הממצאים הבולטים הוא שנשים נשואות מדווחות על יותר אושר מאשר הרווקות", אומרת ד"ר רבקה תובל-משיח, מרצה בכירה במחלקה לפסיכולוגיה ותוכנית המגדר באוניברסיטת בר אילן. "אבל אם בודקים את העניין במדדים יותר עקיפים ומתוחכמים, כמו תחושות של עומס, עצב ובדידות, מגלים שדווקא נשים נשואות חוות יותר מצוקה ובדידות מחברותיהן הרווקות. אצל גברים המצב הפוך: נשואים מרגישים שיש להם יותר טיפוח/ תמיכה וסיפוק מאשר רווקים".

למה זה ככה? "אחת הסיבות שה'דיל' של גברים נשואים טוב יותר משל הנשים הנשואות, היא שגברים לא נמצאים בדילמה של השקעה בנישואים מול עולם תוכן משמעותי בחוץ", אומרת פרופ' אריאלה פרידמן, ראש חוג למדעי ההתנהגות במכללת צפת, ומחברת הספר "באה מאהבה". "אצל הגברים הנישואים עוזרים לקדם את הקריירה, כי יש מי שמטפל בהם. אצל נשים השניים נמצאים בקונפליקט שיוצר אשמה, כעס ותחושת אי-צדק".

ההיבט המעשי: מי עובד יותר קשה בבית?

נתחיל מהנתונים היבשים: סקר שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-1996 הראה שהנישואים משפיעים מאוד לרעה על עומד עבודות הבית של האישה, ומעט יחסית על עומס העבודה אצל הגבר: בעוד נשים ישראליות רווקות מקדישות בממוצע 40 שעות כאלה (תוספת של 29 שעות שבועיות). לעומת זאת לגברים שהתחתנו נוספות רק 8 שעות שבועיות של עבודת בית ללא שכר.

וזה לא רק אצלנו: בספרה של סוזן מאוסהרט, "תחזוקת בעל", מצטטת המחברת מחקרים מהעולם כולו. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באוסטרליה, למשל, גבר רווק שמתחתן עושה 75% פחות כביסה, 40% פחות ניקיון ו-50% פחות בישול ממה שעשה קודם. נשים נשואות שם עושות בממוצע 90% מהכביסה ו-82% מהבישול וניקיון בבית. מחקר בריטי מצא שרק גבר אחד ממאה עושה חלק שווה לזה שאשתו עושה.

בארה"ב, נשים נשואות שעובדות מחוץ לבית עושות 70% מהעבודה הפיזית הלא משולמת בבית - לא כולל אחריות רגשית ותכנון. אגב, נכון שבעלים רבים עובדים שעות ארוכות יותר מהנשים, אבל לפי מחקר אחר המצוטט בספר, בעליה שעבודתם בשכר דורשת פחות שעות, אינם משקיעים יותר בעבודות הבית.

"מחקרים מראים שכשבני זוג חיים יחד ללא נישואים, הגבר לוקח חלק גדול יותר מעבודות הבית: אולי מפני שהוא משתדל יותר, ואולי מפני שמראש אלה שחיים ללא נישואים הם ליברליים יותר", אומרת פרופ' קוליק. "אבל אחרי החתונה, האישה עובדת קשה יותר. מרבית העול על כתפיה, גם אם היא עובדת מחוץ לבית, וגם אם עבודה נתפסת לא רק כפרנסה, אלא כקריירה".

"גם אם בתחילת הנישואים חלוקת העבודה הייתה עדיין שוויונית, יחסית, השינוי מתרחש כשמגיעים הילדים", אומרת ד"ר תובל- משיח. "השיקול הכספי מנצח, ונשים בארץ, למרבה הצער, מרוויחות פחות מהגברים. אפילו המנהלות הבולטות והמצוטטות בארץ, שחוזרות הביתה באותה שעה כמו הבעל, עסוקות באחריות לתפקוד הבית יותר ממנו".

__________________________________________________________________________________________________________________________________________

עוד בלאשה:

__________________________________________________________________________________________________________________________________________

ההיבט החברתי: למי הנישואים מעניקים מעמד מועדף?

אם אנחנו מאושרות פחות ועובדות יותר, אולי לפחות אנחנו יוצאות מורווחות מבחינה חברתית. נחשב יותר להיות "נשואה" מ"נשוי" (או יותר נכון: יותר בעייתי להיות "רווקה" מ"רווק"). לא כך? לא בדיוק. "נכון שהיסטורית, המעמד של האישה היה תלוי בנישואים", אומרת פרופ' סילביה פוגל-ביז'אוי, ראש תוכנית מוסמך בלימודי משפחה במכללה למינהל. "לא היה לה רכוש או יכולת לעבוד וללמוד, ועד שנות ה-60 של המאה ה-20 היא הייתה מוגדרת דרך בעלה. מי שלא התחתנה, הייתה מסכנה.

"גם היום, בעיקר בישראל, שהיא חברה מאוד משפחתית בערכיה, אישה בלי בן זוג נתפסת כמי שחסר לה משהו. אבל בניגוד לעבר, החוסר הזה ממוקד הנשיות: אישה שנישאה נחשבת כאילו מימשה את נשיותה, ואישה שלא - נחשבת פחות ממומשת מבחינת הנשיות. נכון שגם גברים בישראל אמורים להתחתן, אבל מימוש הגבריות שלהם נעשה יותר דרך עבודה, עשיית כסף, וכמובן דרך הצבא.

"עם זאת, מחקרים היום מראים שגברים ונשים כאחד מדברים היום פחות במונחים של מעמד, ויותר במונחים של אוטונומיה: אפילו נשים שמתקשות להסתדר כלכלית מעדיפות לעיתים לא להינשא, כי יותר משחשוב להן המעמד והרווחה, חשובה להן היכולת להחליט על עצמן".

ההיבט הכלכלי: למי צלצלו המזומנים?

ומה בנוגע לכסף, באמת? מי מרוויח יותר מהיותו נשוי, הגבר או האישה? אם מסתכלים על הנתונים היבשים, הרי שמשתלם לבני שני המינים להיות נשוי (לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2006, נשואים מרוויחים יותר מרווקים, ונשואות- יותר מרווקות), אבל לגברים זה משתלם קצת יותר, משכורתם של הנשואים גדולה משל הרווקים פי 1.7, בעוד משכורתן של הנשואות גדולה משל הרווקות פי 1.4 בלבד.

נחמן לידור, יועץ לכלכלת המשפחה, פוסק חד משמעית: "בנישואים גברים מרוויחים ונשים מפסידות", הוא אומר. "אם ניקח גבר ואישה, שלפני נישואיהם שניהם גמרו תיכון, עשו צבא והלכו לאוניברסיטה, הרי שלכאורה הם בעלי אותו פוטנציאל להשתכר. אלא שכשבודקים אחרי כמה שנים, מגלים שהיא מרוויחה 60% ממנו. מה קרה פה? בדרך כלל זה קורה אחרי נישואים וילדים. המעסיק משלם לה משכורת נמוכה יותר (כי היא משכורת שנייה), אחרי כל לידה היא נשארת קצת יותר בבית, או עובדת פחות שעות, מנימוקים כלכליים אבל גם חברתיים: מקובל שמי שנשאר עם תינוק או ילד חולה הוא האישה. התוצאה היא שמרגע הקמת המשפחה הקריירה של נשים נפגעת להרבה שנים. נוצרת אי רציפות תעסוקתית ופנסיונית, והאישה מתקדמת פחות בעבודה. אם חס וחלילה החבילה מתפרקת, הוא יוצא עם נכסים תעסוקתיים שצבר, והיא יוצאת עם הרבה פחות".

אבל אפשר לומר שהאישה מרוויחה מהנישואים, כי היא חיה על חשבון הגבר.

"לטווח הקצר זה אולי נכון, אבל בסופו של דבר אחזקת בית ומשפחה היא משרה כמעט מלאה, ומישהו צריך לעשות אותה. הגבר מקבל 'תומכת קריירה' צמודה, שמאפשרת לו להיות הורה בלי לשלם על זה בקריירה שלו. מנקודת מבט כלכלית, האישה מעלה את רמת חייו של הגבר: הוא ממשיך להשתכר כפי שהיה משתכר לו היה רווק, אבל מקבל גם את החלק היחסי שלה בהכנסה, פלוס שירותים נוספים כמו טיפול בילדים וטיפוח בית במחיר זול".

"המודל שלנו שונה מהמודל האמריקאי, של נשים מצליחניות רווקות", אומרת פרופ' פוגל-ביז'אווי, "אם מסתכלים על הנשים הכי מצליחניות בארץ, הן כולן 'בסדריות' כאלו, נשואות ואמהות, רצוי לשלושה ילדים. כנראה שיש נשים שחייבות למלא את הצד הנורמטיבי, לעשות 'וי' על המימוש הפסיכולוגי, לפני שהן יכולות לפרוץ קדימה. ואולי עצם העבודה שיש שותף לגידול הילדים, מאפשרת לאישה להתקדם בקריירה".

ההיבט הבריאותי: מי חולה פחות?

"באופן כללי, עשרות מחקרים מראים שנישואים טובים לבריאות של שני המינים", אומרת ד"ר שלומית סייג, מומחית ברפואת משפחה משירותי בריאות כללית בחיפה. "ההסבר לכך הוא כנראה שנישואים מובלים לאורח חיים בריא יותר שכולל פחות אלכוהול וסמים, ויותר תמיכה חברתית. עם זאת, מחקר ענק שפרסם משרד הבריאות האמריקאי ב-2007 מראה שההבדל הזה בולט יותר אצל גברים מאשר אצל נשים: הפער הבריאותי החיובי בין נשואים לרווקים גדול יותר מאשר הפער בין נשואות לרווקות, חוץ מאשר במדד שלילי אחד - נשואים נוטים יותר לעלות במשקל מאשר נשואות.

"אצל שני המינים לנשואים יש פחות הוצאה על ימי אשפוז, פחות ביקורי רופא ופחות מעבר לבתי אבות - כנראה בגלל סגולותיה של הדאגה ההדדית. אבל אצל גברים ההוצאה נמוכה יותר מאשר אצל נשים, כנראה מפני שנשים יותר לוקחות אחריות על הטיפול בבני זוגן מאשר להיפך. עוד ממצא מעניין הוא שאצל נשים נשואות יש עלייה בשכיחות מחלות לב לעומת רווקות, ואצל גברים לא נמצא פער כזה. נמצא שנישואים לא טובים גורמים לפגיעה בבריאות של שני המינים, אבל פירוק הנישואים גורם ליותר פגיעה בריאותית בגברים, ופחות בנשים".

ההיבט המשפטי: עם מי החוק מיטיב יותר?

"אחד ההבדלים המעניינים בין נשואים לנשואות הוא בזכויות ובחובות בביטוח הלאומי", אומרת עו"ד גלי עציון, יועצת משפטית בנעמת. "רווקה שאינה עובדת מחויבת לשלם ביטוח לאומי, ונשארת מבוטחת. לעומת זאת, אם היא נשואה ולא עובדת, נקבע לה סטאטוס של 'עקרת בית': היא אינה חייבת בתשלום, אבל גם לא מבוטחת. אם וחלילה היא נזקקת לקצבת נכות, היא צריכה לעמוד למבחנים יותר מחמירים לעומת חברתה הרווקה כדי לזכות בקצבה. אצל גברים, אין הבדל כזה: גבר שאינו עובד, בין אם הוא רווק או נשוי, מחויב בתשלום- וזכויות הביטוח שלו נשמרות".

ומה לגבי דיני האישות?

כשזוג מתחתן בחתונה דתית, הגבר מראש מרוויח יותר", אומרת עו"ד אירית טיטנוביץ, מנהל המרכז לזכויות האישה והמשפחה בנעמת. "לפי הכתובה, שהיא הסכם משפטי, האישה צריכה לבצע את כל מלאכות הבית, ואלו הבעל לזון ולפרנס את אשתו. אבל בעידן שלנו, בו גם נשים מפרנסות, החובה שלהן נשארת, והרווח מחובתו של הבעל נעלם".

ומה קורה כשחס וחלילה הנישואים מסתיימים?

"במקרה כזה, הנשים מפסידות יותר רק משום שהיו נשואות", אומרת עו"ד טיטונוביץ. "אם האישה מסרבת להתגרש, הבעל יכול להקים משפחה חדשה, והיא לא - מפני שאז ילדיה מבן הזוג ייחשבו ממזרים. אצל זוגות שלא נישאו אלא רק חיו ביחד עם הסכמים לחיים משותפים, ההבדל הזה לא קיים. לגבי זכותה של האישה לקבל את מה שכתוב בכתובה, נכון שהכתובה נועדה להגן על נשים, אבל בפועל, בגלל בעיות משפטיות שונות, מעטים המקרים בהם נשים מקבלות את סכום הכתובה".

היבט התלות: מי צריך את הנישואים יותר?

אז אחרי שסיכמנו את כל זה, וראינו שלשני בני הזוג הנישואים כנראה עושים טוב, נשאר לשאול רק דבר אחד: למי הם הכרחיים יותר למימוש עצמי? תחשבו טוב לפני שאתם עונים.

"לפני חמישים שנה ומעלה, נישואים היו עסקת חבילה: היא מקבלת פרנסה ומעמד, הוא מקבל משפחה ובית", אומרת ד"ר רבקה תובל- משיח. "מבחינת תלות ההדדית, התרחש בעשורים האחרונים שינוי חד סטרי: נשים צריכות הרבה פחות את הגברים בעבור כלכלה ומעמד, אבל גברים עדיין זקוקים לנשים כדי להקים משפחה. כמה גברים בני 40 פלוס מחליטים להקים משפחה חד הורית? זה שואף לאפס, בגלל קשיים ביולוגיים וציוויים חברתיים. היום עסקת הנישואים פחות הכרחית לנשים, והרבה יותר לגברים".

"עדיין נשים זקוקות לנישואים בתקופת גידול הילדים הקטנים, ומחקרים שבדקו יחסי כוח בנישואים מראים שבתקופה הזאת הנשים הכי פגיעות, תלויות וחלשות", אומרת פרופ' פרידמן. "ככל שהילדים גדלים, האישה מתחזקת, ולא במקרה בסביבות גיל 40-45 אפשר לראות גירושים".

פרופ' פוגל- ביז'אווי מסכמת: "העובדה היא שבישראל ובעולם רוב הפונים לגירושים הן נשים, ושהן פחות ממהרות להתחתן שוב מגברים. נכון ששוק הנישואים קשה יותר בעבורן, אבל יש מחקרים שמראים שהן פשוט לא רוצות להינשא שוב. המשפט המוכר אומר :'למה שאני אכבס למישהו אחר את התחתונים?"