נשים יכולות לעשות אינספור דברים בו זמנית: לדבר בטלפון עם לקוח, להכין שיעורים עם ילד אחד, להחליף חיתול לילד שני, ותוך כדי כך למצוא את המשקפיים של בן הזוג. וגברים? בקשי מהם לחשוב וללעוס מסטיק באותו זמן, והם לא יצליחו. בקיצור, מולטי- טסקינג, בדיוק כמו מולטי אורגזמה, הוא יתרון השמור לנשים.
את המיתוס הזה כולנו מכירות. אבל האם יש בו בכלל אמת? האם נשים באמת טובות יותר מגברים בעשיית כמה מטלות בו זמנית? "כנראה שכן", אומרת ד"ר אורנה זגורי חוקרת קשר בין הורמונים, מוח והתנהגות, מהמרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, "והסיבה לכך היא מבנה המוח השונה, שמושפע מההורמונים השונים של גברים ונשים". האחראי הראשי להבדל במבנה וביכולות, טוענת ד"ר זגורי, היא ההורמון אסטרוגן: "האסטרוגן הוא אחד ההורמונים המשפיעים על השונות בין מוח נשי למוח גברי", היא מסבירה. הוא קיים גם אצל גברים, אבל אצל נשים הרבה שלו הגבוהה הרבה יותר. להורמון הזה יש, בין השאר, פעילות מעניינת על המוח: הוא מגדיל את הרישות העצמי- כלומר, מעלה את כמות הקישורים העצביים בין חלקי המוח השונים. התוצאה היא שיותר אזורים פעילים במוח בו-זמנית. ככל שרמת האסטרוגן גבוהה יותר, היכולת להפעיל בו-זמנית כמה אזורים במוח גבוהה יותר" אם נשווה את המוח למרכזיה, הרי שאצל הגברים מחברים כבלים עבים בודדים בין כמה עמדות מרכזיות, בעוד שאצל האישה יש הרבה חוטים דקים שמחברים בין הרבה עמדות. במחקרים, כשמציגים לגברים ולנשים תמונות, רואים שאצל הגבר נדלק מרכז אחד ספציפי באור חזק, בעוד שאצל נשים רואים "ניצוצות" בכמה אזורים. "התוצאה היא גברים טובים יותר בקליטת סוג קלט אחד (למשל קלט חזותי), אבל יתקשו יותר לקלוט באותו זמן קלט שונה (למשל מידע שמיעתי). נשים, לעומת זאת, בזכות הרישות המסועף יותר, יכולות להיות מרוכזות בו-זמנית בנושאים שהמאפיינים היסודיים שלהם שונים, למשל: לכתוב משהו במחשב, לדבר בטלפון וגם לשים לב שמישהו הדליק את המזגן. "כשמדברים על מידע מסוגים שונים חשוב להבין שמדובר לא רק ויזואלי או שמיעתי, אלא גם במידע רגשי: לאישה קל יותר לשים לב לא רק למילים שהאדם מולה אומר, אלא גם לרגש המובע בגוון הקול שלו. גבר צריך לשנות הלך מחשבה כדי להעביר את תשומת הלב מהמידע נטו לרגש שמאחוריו. "כמובן שזו הכללה: יש נשים שטובות פחות בקליטה ובשימוש בכמה סוגי קלט שונים, ויש גברים שטובים בכך יותר. חשוב לדעת שגם שבעוד היכולות של הדברים נשארות יציבות, פחות או יותר, אלו של הנשים משתנות לאורך החודש, בהתאם לרמת האסטרוגן. לפני הביוץ רמת האסטרוגן עולה והרישות העצבי גובר; בשבוע שלפני המחזור רמתו יורדת, והמוח משתנה בהתאם לכך". האם אפשר לחנך את הגברים?"הן המיתוס והן המחקרים מצביעים על כך שגברים נוטים יותר להתמקד בדבר אחד, בעוד נשים נוטות למולטי- טסקינג", אומרת גם ד"ר רבקה תובל משיח, מרצה בכירה במחלקה לפסיכולוגיה בתוכנית המגדר באוניברסיטת בר-אילן, "אבל צריך לשאול האם זה כך בכל הקשר: טבעי שאישה, כשהיא נמצאת בבית והמטלות שלה מגוונות, תתעסק בו זמנית גם בבישול, גם בטלפון וגם בטיפול בילד. אבל האם גבר לא מסוגל לעשות כמה דברים בו-זמנית כשהוא נמצא בעבודה, למשל?
"שנית, אפשר לשאול האם הרישות העצבי המוגבר במוח של נשים הוא הסיבה ליכולת לעשות כמה דברים בן-זמנית, או אולי התוצאה שלה. אנחנו יודעים שהמוח מתעצב ומתפתח כל הזמן, בין היתר כתגובה למה שאנחנו עושים. אולי, אם היינו מחנכים בנים מגיל צעיר לעשות כמה דברים בו- זמנית, המוח שלהם היה מתעצב באופן שונה? "חשוב לקחת בחשבון גם את מסרים החברתיים: לרוב, המסר לגברים הוא שזה בסדר להתמקד בדבר אחד, וההתמקדות מראה על רצינות ועומק. לעומת זאת, המסר לנשים הוא: 'תהיו מסוגלות לעשות כמה דברים ביחד'. כשחקרתי סיפורי חיים של גברים ונשים, גיליתי שאלה של הגברים היו לינאריים, כשכל שלב בא אחרי השני והיה מחובר אליו בקו מקשר: 'הייתי קצין בצבא, אחר כך למדתי ניהול, אחר כך נהייתי מנהל'. אצל נשים, לעומת זאת, סיפורי החיים כללו התפתחויות לכיוונים שונים, לפעמים בו-זמנית: 'למדתי באוניברסיטה ואז עזבתי ונסעתי לחו"ל כי היה לי חבר שרציתי להיות איתו, חזרתי והמשכתי את הלימודים תוך כדי הריון'. הסיבה לכך היא כנראה, שמגברים מצופה לדעת מגיל צעיר מה הם רוצים להיות, ולנשים יש יותר חופש: כן תעבדי, לא תעבדי, תלמדי, תפסיקי כדי ללדת. הציפיות יותר גמישות ויותר מפוזרות, וזה כנראה תורם לפיתוח יכולות תואמות: להתמקד פחות, ולעשות יותר דברים על חשבון העומר שלך בכל דבר".ואיך זה בחברות השבטיות?
"המיתוס כנראה נכון, אבל ההסבר אינו חד משמעי", מסכים ומסכם ד"ר אורן חסון, מומחה לפסיכולוגיה אבולוציונית. "הקלישאה האבולוציונית אומרת שהיכולות השונות התפתחו כאשר הגבר הצייד היה צריך להתרכז רק במטרה אחת, ואילו האישה המלקטת הייתה צריכה לשים לב לכל המרחב. אבל מחקרים חדשים שנערכו בחברות שבטיות על הפרעות קשר וריכוז- כלומר, על היכולת להתרכז בכמה תחומים בו זמנית- גילו ששם הגנים שקשורים להפרעות הללו נמצאו בחלק גדול יותר של האוכלוסייה, כלומר שהגברים בעלי הגנים האלה הצליחו יותר להתרבות. כך שאולי דווקא בחברה השבטית יש יתרון לאלה היכולים להתרכז ביותר מדבר אחד.
"אני מעריך שחלק מההסבר ליכולת השונה של גברים ונשים טמון בדומיננטיות החברתית: בחברה שבה הגבר דומיננטי יותר, הוא יכול להרשות לעצמו לבחור להתמקד רק במה שמעניין אותו, ולהשאיר לאישה לעסוק בכל השאר".