רשימת המטלות השבועית של ימית סול (29) מסחררת: קורס מתנדבים במד"א, כתיבת תסריטים לסדרה החדשה "סברי מרנן", צילומים לסדרת הילדים "הפיג'מות", הדרכה בגהה וסיום מטלות לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית. "אני בתקופה מפוקסת מאוד ואינטנסיבית", היא מסבירה, "חייבת לעשות כמה דברים במקביל, אחרת אני משתעממת".

בין שלל העיסוקים, היא מצליחה גם לטפח זוגיות עם ישראל נוטס, אדריכל מרעננה והגבר שכרגע גורם לה לרחף כמה סנטימטרים מעל האדמה. "הכרתי אותו אחרי פרידה כואבת מאוד ולא רציתי לשמוע כלום, בטח לא להכיר. חברה טובה אמרה שיש לה חבר שפשוט מתאים לי. בסוף הסכמתי לצאת איתו לבירה. הייתי בהכחשה לגביו כמה ימים, לא הסכמתי להודות שאני מחבבת אותו עד שאמרתי יאללה, ניתן לזה סיכוי. הוא מכניס לי המון רוגע, שמחה וצחוק לחיים. פעם הייתי מאוהבת בד"ר מק'דרימי מ'האנטומיה של גריי', היום מצאתי את המק'דרימי שלי".

הפרידה הכואבת הייתה קשה יותר מפני שאת דמות מוכרת?

"כל פרידה היא קשה, בטח כשהיא מרוחה על כותרות בעיתון ובאינטרנט. לשמחתי, הפרידה ההיא התפרסמה באיחור, כשכבר הייתי במצב הרבה יותר אסוף. פתאום אנשים מהעבר הרחוק התקשרו והציעו שידוך, ואני בעיקר הרגשתי שיש אנשים שרוצים לפגוש את הבחורה על שער העיתון ולא אותי. בגלל שהייתי נשואה פעם (לאייל פלדמן. השניים התגרשו לאחר חמש שנות נישואין ב-2007, ה"ר) אני מעדיפה לקחת את זה יותר באיזי. מסביבי בנות משתגעות עם ארבע שמלות ומזרקת שוקולד, בלי לחשוב איך יהיה אחרי האירוע; אני כבר מבינה שחתונה זה לא העיקר, אלא מה שקורה אחר כך".

יש דווקא משהו נחמד בהתבגרות

אחרי הפרידה הקשה עברה סול לדירה בצפון תל אביב והחלה להשקיע בקריירת הכתיבה שלה ובלימודי התואר.

"באירועים יש לי אלטר-אגו חמודה שיוצאת כשצריך לצלם ועושה פוזות, אבל ביומיום אני מעדיפה שהיא תישאר עמוק בפנים. אני לא יכולה להיות כל הזמן במודעות גבוהה לחיצוניות שלי, זו הדרך המהירה לאי שפיות. יש משהו נחמד בלהתבגר, לראות קמטוטים בעיניים, שערות לבנות. בעיניי, הדרך הכי טובה להתמודד עם זה היא להתייחס להתבגרות כמו לפרידה.

"היום אני כבר לא במקום שבו אני צריכה להוכיח למישהו שאני לא רק יפה. אם כבר, אני צריכה להוכיח להם שאני עדיין יפה! ישבתי פעם לכתוב עבודה באתיקה והייתי ממש מרוצה מהטיעונים שלי. ואז ירדתי לקנות חלב ונתקלתי במעצב שיער מהתעשייה שמיד שאל אותי איך אני יוצאת מהבית כשאני נראית ככה. הביטחון העצמי שלי התנדף בשנייה. רק כשחזרתי וקראתי את מה שכתבתי, נרגעתי. אגב, את התואר עדיין לא סיימתי. לקחתי את הזמן עם התזה, כי אני עמוסה בעבודה וההתמחות היא ארבע שנים, בשכר נמוך מאוד. אני לא באה ממשפחה שיכולה לממן אותי כל הדרך לדוקטורט, אז אני חוסכת לעתיד. כל דבר בלימודים לא בא לי בקלות".

איך הגעת להתנדב במד"א?

"לפני חצי שנה חברה טובה מאוד שלי ממש התמוטטה לי בידיים. הייתי בטוחה שאני הולכת לאבד אותה, ואם מד"א לא היו מגיעים במהירות זה כנראה היה קורה. ברגעים קשים האלה הבטחתי לעצמי שפעם הבאה שיקרה משהו כזה, אני אדע מה לעשות".

___________________________________________________________________________________________________________

עוד לאשה: