בעבר, בני זוג שהיו שורדים ביחד 30 שנות נישואים ומעלה נחשבו לסיפור הצלחה. הם, כך חשבו כולם, מנהלים זוגיות למופת. הם, זה היה ברור, ימשיכו בחיי הנישואים המשותפים עד שאחד מהם יסיים את חייו בשיבה טובה. בשנים האחרונות הביטחון הזה מתערער: לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, משנות ה־60 ועד אמצע שנות ה־80 רק כ־2% מבין המתגרשות היו נשים מעל גיל 50, ומבין הגברים שיעור בני העשור השישי עמד על כ־.3% אלא שנתוני 2007 (האחרונים שפורסמו) משקפים מצב אחר לגמרי: כמעט 7% מבין המתגרשות ו־8% מבין המתגרשים כבר ציינו יובל ללידתם.
בעיות בתקשורת
גירושים הם אף פעם לא דבר קל, אך בגיל השלישי, מתברר, לפחות הצד המעשי של התהליך הופך פשוט יותר. אדמון: "אין שום דמיון בין גירושים בגיל ארבעים לבין גירושים בגיל שישים. להתגרש כשיש ילדים קטנים בבית וכשיש מחויבויות כספיות כבדות, ופתאום צריך לנהל שני בתים – רגשית וכלכלית – זה קשה מאוד, גם לזוג וגם לילדים."
אדמון: "בגיל שישים אנשים בדרך כלל מבוססים יותר. גם הילדים גדולים יותר, ושני הדברים הללו הופכים את העניין להרבה יותר קל."
מה הגורם העיקרי לגירושים בגיל הזה?אדמון: "אני מתרשמת שרוב הזוגות שמתגרשים בגיל זה החליטו להתגרש כבר בגיל ארבעים, אבל חיכו לזמן המתאים. מהניסיון שלי אף אחד לא קם בוקר אחד ואומר שהוא הולך. שנים קודם לכן כבר היה קשה ולא נעים, ורק היה צריך למצוא את הזמן הנכון לעשות את זה.רוב התלונות שאני שומעת עוסקות בבעיות בתקשורת, בחוסר נוכחות והקשבה, בחוסר בתשומת לב. הדברים הללו מצטברים, בני הזוג סוחבים אותם במשך שנים, ובגיל שישים הם אומרים 'נמאס לי' ומתגרשים".
ליאת רותם־מלמד, מור אסאל
09.03 09.03.2011, 11:42לכתבה המלאהד"ר פקר: "בגידה היא בהחלט גורם בולט. בגילים האלה בגידה היא ניסיון להיאחז ב'אני עוד יכול,' היא דרך לבדוק כמה אני עדיין אטרקטיבי, מסוגל ומקובל. לרוב זה קורה אצל גברים, שמחפשים בנות זוג צעירות יותר כדי לשמר תחושה טובה של עצמם ולמנוע את ההזדקנות."
הנשים חוות משבר גדול יותר
הבדל גדול נוסף בין גירושים בגיל השלישי לבין גירושים בגיל צעיר יותר הוא הצד היוזם. "בגילאי שלושים וארבעים הנשים הן אלו שיותר יוזמות את הגירושים," מסבירה אדמון. "אבל בגילאי שישים פלוס, לרוב היוזמה היא של הגברים. בגיל זה, להם קל יותר להתגבר על הפרידה מאשר לנשים."
למה לנשים קשה יותר להתגרש בגיל הזה?אדמון: "לאישה בגיל שישים מדובר במשבר לא פשוט. נתחיל בזה שהיא לא תמצא גבר אחר כל כך בקלות. גבר בן שישים, בעיקר אם הוא נראה טוב ושומר על כושר, יכול לצאת בקלות עם מישהי צעירה ממנו ואפילו להקים איתה משפחה חדשה. נשים, לעומת זאת, גם אם הן נראות מצוין, לרוב לא ינהלו מערכת יחסים עם גבר צעיר מהן, אך בדרך כלל גם לא יהיו מעוניינות במערכת יחסים עם גבר מבוגר מהן, שמתקרב לגיל שבו אולי הן יצטרכו לטפל בו. גם תחום ההיכרויות לנשים בגיל זה אינו פשוט. הגברים יכולים לצאת לבד או בחבורות, והם גם נוסעים עם חברים לחו"ל. נשים נוטות לעשות את זה פחות. הן יותר קשורות לבית, לילדים ולנכדים. זה אמנם לא כך אצל כולן, יש נשים שפורחות אחרי הגירושים גם מבחינה זוגית, אבל אצל חלק גדול מהן זו אכן בעיה."
ד"ר פקר: "אני חושבת שבשלב הראשון המשבר שלהן חזק, כי הגירושים מעמתים אותן עם אכזריות הגיל. היופי שהיה להן בצעירותן התעמעם, הגוף רופס יותר, היכולת הפיזית טובה פחות – הגיל נותן את אותותיו בבירור. אך יחד עם זה התקומה שלהן, השיקום, יכול להיות משמעותי יותר משל גבר. מהניסיון שלי, הרבה נשים, מעצם העובדה שהן יותר פרקטיות ולומדות להסתדר עם המציאות, עוברות את המשבר ומגלות בתוכן כוחות חדשים, שהן לא הכירו קודם. בדרך כלל הן יפנו את הכוחות האלה לכיוון הקריירה, כי הן מרגישות שלצד הזוגי יש פחות סיכוי והן חושבות שאם יתפתחו בתחום הקריירה, ירכשו יותר חברים והערכה. לרוב הן מפנות כוחות גם למשפחה, והן פעילות יותר גם בהקשר הזה. בסופו של דבר זהו תהליך של צמיחה, והוא מספק מאוד".
אדמון: "בכל מקרה, גירושים הם אף פעם לא נטולי אמוציות, גם לא בגיל שבו כבר אין עניינים של הסדרי ראייה ומזונות. אמנם יש הרבה פחות נקודות חיכוך, אך המצב לא קל יותר. לכן אני ממליצה לכל הזוגות, בכל גיל, לפנות להליך של גישור כדי להקל על המצב המסובך ממילא".
"הייתי מלכה והיום אני פשוט לבד"
רומי אטלס 60)) יודעת מניסיונה האישי כמה קשה לאישה בגיל העמידה להתגרש. לפני כשלוש שנים הודיע לה בעלה, לו נישאה כשהיו בני ,21 שהוא רוצה לצאת לדרך חדשה. "הרגשתי שמשהו אינו כשורה עוד לפני שהוא בא ואמר לי שהוא רוצה להיפרד," נזכרת אטלס. "בהתחלה חשבתי שזה סתם משבר ולכן הסכמתי. במשך ארבעה חודשים הוא המשיך לגור בבית ולאחר מכן עבר לדירה משלו. זו לא הייתה החלטה משותפת, אלא החלטה שלו ולי לא הייתה ברירה. זרמתי איתו, חשבתי שאם אתן לו חופש הוא יתחרט ויחזור. רק אחרי שהוא עבר לדירה משלו הבנתי שמדובר במשהו הרבה יותר עמוק מחיפוש עצמי."
כשרומי גילתה כי בעלה נפגש עם אישה אחרת, היא נכנסה לשוק, לדבריה. "במשך שלושה חודשים לא יכולתי לעבוד או לדבר. ישבתי כמו פסל בעבודה. הייתי בהלם."
איך יצאת מהמשבר?"בכוחות עצמי, אבל עדיין לא יכולתי להסתכל עליו או לשמוע את השם שלו. במשך תקופה ארוכה לא דיברנו כלל, עד שהזמן עשה את שלו והתחלנו לדבר. הבנתי שאנחנו מוכרחים, בגלל הילדים. הוא אמנם היה נדיב מאוד וטוב אליי, אבל גם היום, שלוש שנים אחרי, הוא איתה ואני לבד, וזה עדיין כואב."
אטלס סבורה שעבור נשים הגירושים בגילים הללו קשים הרבה יותר מאשר לגברים."את נפלטת חברתית," היא מסבירה. "הכול סגור בפנייך. החברים מורכבים מזוגות, הם הולכים לסרט, למסעדה או נוסעים לחוץ לארץ – ואת לא איתם, כי את גלגל חמישי, וכל מה שנשאר הוא קשר טלפוני. אי אפשר להשוות את המצב החברתי שלי כשהייתי נשואה למצב כיום. אז הייתי מלכה והיום אני פשוט לבד. האנשים האלו המשיכו בשגרת החיים כזוג, ואני כבר לא חלק מזוג."
וחברות?
"הנשים מתרחקות כי הן חוששות מזה שאני לבד. זה משהו שאני מרגישה חזק מאוד. הן לא מזמינות ולא יוצרות קשר. אני חושבת שהן מתרחקות מהפחד שזה יקרה גם להן."
ניסית להכיר מישהו? להיכנס למערכת יחסים חדשה?"אין לי סיכוי להכיר מישהו. אף אחד מהחברים שלנו לא גרוש, אלמן או פרוד. הזוגיות היא החלק הכי קשה בגיל זה, כי את תקועה ב'אין כניסה.' בגילאים צעירים יותר יש לך סיכוי, אבל גבר בן שישים לא מחפש אישה בת שישים, ולכן אישה בגיל זה צריכה להתפשר על גבר בן שבעים, ולא לכולן יש סבלנות לכך. אני אמנם עובדת, לומדת ויוצרת, אבל זה לא מספיק. מגיע הערב וזהו. אין כלום. מה אני אעשה עכשיו לבד? למי אתרגל אחרי שהיה לי גבר שהיה מלך העולם? אף גבר ברמה כזו לא יסתכל עליי בגילי. זה ברור לי וזה כואב."
