חקרו את הבעיה
קראו ספרות מינית בנושא שמטריד אתכם – ממליצה רות בן ציון שכטר, מטפלת זוגית ומינית. "כיוון שהקריאה נעשית לבד, זה חוסך מכם את תחושת המבוכה שקיימת סביב נושאים שקשורים במיניות, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בבעיות מיניות." חומר כתוב מרגיע כי הוא נותן תמונת מצב אמיתית, עוזר לכם להבין שאתם לא היחידים שסובלים מהבעיה, וזה אמין יותר משיחות סלון עם החבר'ה. כיום מידע על מיניות נגיש וכתוב בצורה שמתאימה לקהל הרחב.
בן ציון שכטר: "אחרי שאתם קוראים לבד אפשר לקרוא יחד עם בן הזוג. הצגת הספר בפני בן הזוג זו דרך טובה ליצור דיאלוג בנושא".
הפסיקו להיות ביקורתיים כל כך
כשאנחנו כל הזמן מסתכלים על עצמנו מהצד בזמן הסקס, זה הורס את החוויה המינית שלנו – מסביר גבו וייס, פסיכותרפיסט וסקסולוג. "גברים נוטים לנהל שיחות בראש שלהם על הביצועים והתפקוד של איבר המין שלהם – 'אל תפשל עוד פעם', 'אתה חייב לעמוד', ונשים עסוקות בביקורת עצמית על מראה או ביקורת עצמית על מה שהן מרשות או לא מרשות לעצמן לעשות במיטה - 'רק מופקרות עושות דברים כאלה' או 'עוד פעם לא אגיע לאורגזמה?'"
אנו נוטים לבקר את עצמנו בכל תחומי החיים, כמו נהיגה ואכילה. וייס: "אם תוך כדי אכילה במסעדה אתם עסוקים במחשבות איך אתם מצטיירים בעיני הסועדים האחרים, זה הורס לכם את החוויה החושנית של האוכל. אותו הדבר בסקס. למדו לזהות איזה מחשבות עוברות לכם בראש בזמן הסקס, והחליטו שאתם חוזרים למקד את תשומת לבכם בתחושות הגוף. אל תנסו לכפות על עצמכם הנאה, אלא רק תהיו במצב, בלי לשפוט."
נסו לזהות: האם זו בעיה שבאתם איתה לקשר, או בעיה שנוצרה בקשר
דרור אלרון, פסיכותרפיסט וסקסולוג: "יש קשיים בין בני הזוג שמקורם בהתפתחות האישית של אחד מהצדדים, כלומר מטענים שהבאתם מהבית; ויש קשיים שהתפתחו על רקע מערכת היחסים ביניכם. למשל, אם בת הזוג לא הגיעה אף פעם לאורגזמה, זה מטען שהיא באה איתו לקשר. אבל אם בעבר לא הייתה לה בעיה להגיע לאורגזמה ועכשיו היא לא מצליחה, זה עלול מאוד להיות כתוצאה מבעיה בקשר. או אם גבר פאסיבי במין, וזה מפריע לו, הוא צריך לשאול את עצמו איך הוא במערכות היחסים האחרות בחייו. האם הוא נטול יוזמה גם עם חבריו, ובמקום העבודה? אם כן, זה עניין של אופי; אבל אם הוא חסר יוזמה רק בתוך הקשר, כנראה שזה נובע מהדינמיקה של היחסים. כולנו מביאים איתנו לקשר את ההתנסויות והחוויות המיניות הקודמות. השאלה היא המינון, ועד כמה אנחנו מודעים לכך שיש דברים שאנחנו נושאים איתנו מהעבר, שממשיכים ומשפיעים עלינו בקשר הנוכחי."
אל תנסו להיות המטפלים של בני הזוג שלכם
הימנעו מלהיות הפסיכולוגים של בן או בת הזוג שלכם, מזהיר אלרון. עיקר העבודה שלכם צריכה להיות עצמית, בתוספת עבודה על התקשורת עם בן הזוג על רגשות ותסכולים שלכם במין. אלרון: "הימנעו מלנתח את העבר שלו, את מערכות היחסים הקודמות שלו, את יחסיו עם הוריו ואיך זה משפיע עליו. בקיצור, אל תעשו לבני הזוג שלכם אנאליזה. מעבר לכך שזה לא תפקידכם, זה יכול להתפרש כהתנשאות, ולא מאפשר הידברות או פתיחות – כי אתם לא בעמדה של הקשבה, אלא בעמדה שבה אתם כבר לכאורה יודעים." אז רגע לפני שאתם פולטים משפטים בנוסח "אבא שלך מדבר לאמא שלך ככה, ולכן אתה מדבר ככה אליי" – עצרו, קחו נשימה עמוקה ונסו משהו בסגנון "זה לא נעים לי כשאתה מדבר אליי בצורה כזו."
למדו להתפשר
פשרה היא אחד הדברים שמאפשרים לנו להיות בזוגיות, והעולם שלנו בנוי מפשרות – מאמין וייס. אנשים שלא יכולים להתפשר נוטים להיות מרוכזים מאוד בצרכים של עצמם, ועשויים לחוות קושי בהתמודדות עם אכזבה כשהם לא מקבלים מה שהם רוצים. וייס: "יש איזה אידיאל, שמין צריך להיות הדדי כל הזמן ושאסור שתהיה בו אנוכיות, וגם זה לא נכון. לפעמים אני אהיה שם בשבילך ולפעמים את תהיי שם בשבילי. לפעמים אני אתפשר קצת ואעשה משהו שהוא לא הכי כיף לי בעולם, אבל אני אמצא בו את ההנאה כי כיף לך – ולפעמים ההפך. אבל המשוואה הזאת עובדת כל עוד זה לא 'רק ככה' או 'תמיד ככה."'
עם זאת, חשוב לשמור על הגבולות שלכם – ממליצה ליאורה רכס, מטפלת זוגית ומינית. "אם יש דברים שגורמים לכם להתכווץ מאי נעימות, אין טעם לנסות להתנגד למסר של הגוף. אין גם טעם לעשות דברים מסוימים כי אתם חושבים שככה צריך להיות, או כי אתם פוחדים לאכזב את הצד השני. התמקדו בדברים שבאופן טבעי גורמים לכם להתמסר. לפעמים אנחנו מוותרים על משהו מדהים בשביל משהו מדהים לא פחות. זכרו שבשום מערכת יחסים אנחנו לא תמיד מקבלים את כל מה שאנחנו רוצים."
וייס: "האמת העצובה היא שיש גם מקרים שלא ניתנים לפשרה. למשל, אם לצד אחד יש פטיש שרק בעזרתו הוא מתעורר מינית, והצד השני לא חובב את אותו פטיש, זה יכול להיות מצב מתסכל מאוד." במצב כזה, לא בטוח שתוכלו להיות יחד, ואת הסוגיה הזו עדיף לברר בטיפול.
אל תתייחסו בביטול לרצונות ולפנטזיות של בן הזוג
לא פעם, הדרך בה אנחנו בוחרים להתמודד עם בקשות מיניות שאינן נוחות לנו, היא על ידי ביטול הצרכים של הצד האחר. אלרון: "במקום לבטל באופן אוטומטי את רצונותיו של בן הזוג, נסו לבדוק עם עצמכם – מה בבקשה שלו או שלה כל כך מאיים עליכם? האם זה החשש שלא תוכלו לספק את צרכיו של הצד השני? אולי אתם מתביישים? אולי הייתה לכם התנסות דומה גרועה בעברכם? זה שאתם לא פוסלים את ההצעה על הסף, זה עדיין לא אומר שאתם נענים לה. מותר לכם להגיד לא, אבל כדאי שלפני כן תקשיבו. בין בני זוג צריכה להיות תקשורת שמאפשרת ביטוי של משאלות. אפשר גם לשאול שאלות כדי להרגיע את החששות: 'האם התנסית בזה?', 'זה נשמע לי מפחיד, מה תוכל לספר לי על ההתנסות שלך?', 'אני צריכה לחשוב על זה', 'בוא נדמיין את זה יחד, לפני שננסה לעשות את זה'".
למדו להשתמש בשפה המינית של בן הזוג
לפעמים אנחנו צריכים להבהיר את הנקודה שלנו יותר מפעם אחת, בכמה צורות שונות, כדי לוודא שבן או בת זוגנו הבינו והפנימו מה אנחנו רוצים – מסבירה טרייסי קוקס בספרה ."The Sex Doctor" יש אנשים שקולטים באמצעות שמיעה, ויש שהם ויזואליים יותר ולכן קולטים על ידי מסרים כמו תמונה או סרט. ויש שהדרך הטובה ביותר להגיע אליהם היא על ידי פנייה לרגשות.
העריכו את המאמצים של בני הזוג
בן או בת הזוג שלכם יודעים שיש בעיה, ועושים איזושהי מחווה סקסית, או מנסים מהלך חדש במיטה, כדי לשפר את הסקס ביניכם. למרבה הצער, זה לא בדיוק השינוי שלו ייחלתם. במקרה כזה, אל תתייחסו בזלזול למאמצים שלהם. חוץ מזה שזה יעליב אותם, זה גם עלול לגרום להם להפסיק לנסות לשפר את חיי המין. גם אם הפתרון שהם מעלים הוא לא בדיוק מה שרציתם, חשוב להוקיר כל מאמץ.
רכס: "תנו פידבק, והראו לצד השני שאתם מבינים שהוא רוצה את טובתכם. נסו לכוון למה שכן הייתם רוצים, ולא רק למה שלא מתאים לכם. הדיאלוג לא חייב להיות מילולי: אפשר גם להסביר ולכוון את בן הזוג בעזרת הגוף."
לכו עם השינוי
הצרכים המיניים שלנו משתנים עם השנים. החשק והציפיות שלנו מסקס בגיל עשרים, שונים מאשר בגיל ארבעים.
אלרון: "עם השנים אנחנו עוברים שינויים פיזיים, נפשיים ורגשיים, וסדרי העדיפויות משתנים. מבנה הגוף שלנו משתנה, איברים מסוימים מידלדלים. בהדרגה, עם חלוף השנים שבהן אנחנו צועדים יחד, הלהט שאפיין את תחילת הקשר מפנה מקום ללהט להתקדמות בלימודים (עוד תואר), ללהט לקידום מקצועי, לאנרגיות לטיפול בילדים – והקשר הזוגי נשאר מאחור. עם השנים משתנה גם היחס שלנו לתחומים שונים בחיים, ויכולים להיווצר פערים בין בני הזוג. כך גם לגבי הקשר המיני: התנוחות שגירו אותנו פעם כבר לא מגרות יותר; התדירות שהייתה נוחה לנו לפני שהיו ילדים, איננה אפשרית עכשיו; הגוף שהיה לנו בשנות השלושים שונה מהגוף שלנו כפי שהוא נראה בשנות הארבעים והחמישים. יכולתם של בני הזוג לבטא את עמדותיהם השונות זה בפני זה, והיכולת להקשיב לשינויים, הם שיוצרים אפשרות לשינוי גם בקשר הזוגי."
אל תשתמשו בסקס בתור עונש
לפעמים הסקס הופך לאמצעי השפעה מניפולטיבי בקשר: כך, כשאחד מבני הזוג מעניש את האחר באמצעות הימנעות מסקס. בן ציון שכטר: '"ברוגז מיני' זוהי הפעלת כוח על האחר. יש בזה גוון אלים, כי כשאתה כופה העדר יחסים על האחר, כאשר צד אחד מכתיב מתי יהיה סקס, יש בזה אלמנט של שליטה. כאשר אחד הצדדים צריך להתרפס כדי שיתקיימו יחסי מין, נוצר מאזן לא תקין בקשר. אם כועסים צריך לשבת ולדבר על הדברים, עד שמוצאים פתרון. לא נכון להכניס את הכעס למיטה. ברור שרגע אחרי שרבתם ואתם כועסים מאוד זה על זה, אין לכם חשק לקיים יחסי מין; אבל אל תגררו את הכעס על פני שבועות. הכעס מלכלך את המין."
אל תתעלמו מהבעיה
וייס: "אני נתקל לא פעם בגברים עם בעיות של שפיכה מהירה, שלא רוצים לשוחח על הבעיה עם בת הזוג, בטענה שהיא בוודאי לא שמה לב. אבל זה ברור שהיא מודעת לבעיה. אני חושב שבתוך תוכם הם יודעים שהיא יודעת, אבל לא רוצים להודות בכך בפני עצמם. בעיות רבות יכולות להיפתר אפילו רק מההקלה שבשיחה עליהן. הודו בפני בן או בת הזוג עד כמה אתם פוחדים לשוחח על הנושא, עד כמה אתם חוששים לאכזב, או עד כמה אתם מתביישים. עצם ההסתרה מקצינה את הבעיה. אנחנו משקיעים המון אנרגיה בהסתרה."
טבען של בעיות שהן לא נעלמות מעצמן, מזהירה בן ציון שכטר. "לבעיות יש נטייה לגדול, או שהן מקבלות צורות ביטוי שונות בקשר – כלומר, הן יופיעו כל פעם בלבוש אחר, אבל עדיין יהיו שם."
