אופנה
פלאס סייז כחול-לבן: מודל היופי של אקטיביסטיות הגוף הישראליות ריי שגב מאמינה בדוגמניות במידות גדולות כשוות בין רזות, בעוד זוהר וסילויצקי גורסת שענף האופנה מפחד מהמיניות של הגוף המלא – פרק 4 מבקר ברשתות החברתיותלהמשך קריאה...
איור: ארז עמירן
רוצה לשקף באופן הוגן יותר את המציאות, כלומר – להעלות על המסלול יותר נשים שנראות כמו רוב הנשים. ריי שגב
עולם חדש, חוקים חדשים: עד כמה אפשר להגדיל את טווח המידות?המסע להרחיב את מודל היופי של איורי האופנה נתקל בשאלה עקרונית: האם יש הבדל בין עצירה במידה 36 לבין הגבלה עד מידה 50, ואיפה בדיוק עובר הגבול? פרק 3 להמשך קריאה...
צילום: EPA
נטע ברזילי באירוויזיון. האם ביקורת על המראה שלה היא בהכרח שמנופוביה?
נטע אלחמיסטר או אשלי גרהאם? הנשים שמרחיבות את מודל היופיאת הסקפטיות שהבאתי מהבית כלפי טרנד הגיוון על המסלול, שברה דווקא האישה הכי לא צפויה בישראל (וזו לא נטע ברזילי). האם אצליח להביא אותו לאיורי האופנה? פרק 2להמשך קריאה...
איור: ארז עמירן
אגף הפלאס סייז של עולם האופנה, חייבים להודות, מצומצם. תמצאו שם את החשודות המיידיות, אלה המשמשות כעלה תאנה שמנמן לשמנופוביה השלטת. או במילים אחרות: אשלי גרהאם
איך הפסקתי לפחד ולמדתי לאהוב (לאייר) נשים שמנות – יומן מסעעולם האופנה, זה ידוע, סוגד לכסף, נעורים ורזון. במשך 25 שנה ציירתי דוגמניות שאף אחת מהן לא עלתה על מידה אפס. האם הגיע הזמן לשינוי? פרק 1: דיכוטומיה אהובתילהמשך קריאה...
צילום: Pascal Le Segretain/GettyimagesIL
מודל היופי של עולם האופנה: קרלי קלוס, ג'יג'י ובלה חדיד בתצוגת סתיו-חורף 2019-20 של המותג אוף/ווייט
במסגרת פרויקט שאני עושה בלימודי התואר השני שלי בשנקר (תחת הכותרת הלא רשמית "למה בעצם הייתי צריך את זה?") החלטתי לבדוק את ייצוג הגוף הנשי בעולם האופנה, ובעיקר באיורי האופנה. או במילים אחרות, וכנות יותר: "נשים שמנות, למה אתן לא שם?"
זה יומן המסע המאויר שלי – מלהיות חייל ממושמע של צבא הרזון כל הדרך אל הפלאס סייז