השנה האחרונה לעשור יכולה להיות לא פעם מלחיצה, אבל את יום הולדתה ה־29, שחל בחודש שעבר, ציינה אפרת גוש דווקא
בצורה קלילה.
>> בואו להיות חברים של Xnet בפייסבוק
לפני ארוחה שקבעה עם חברים, היא חלפה על פני חלון ראווה של חנות יד שנייה ורכשה לעצמה במתנה שמלה אדומה עם סרט לבן. "השם שלי היה ממש כתוב עליה", היא אומרת. "לקחתי אותה בלי למדוד והיא יושבת עליי בול. זו הייתה שמלת יום ההולדת שלי לשנת 2012".
את החגיגות המשיכה עם אלון קסטיאל, בן זוגה בעשרת החודשים האחרונים, שמוכר כנצר לרשת הרהיטים היוקרתית וגם כיזם עסקי בפני עצמו. השניים עברו לאחרונה לגור יחד בדירתו של קסטיאל ביפו העתיקה, וליום הולדתה ביקשה אפרת וקיבלה ממנו עגילים של המעצבת פאולה ביאנקו.
נחמד שבחרת בעגילים ולא בטבעת.
"אני לא מלחיצה את הבחור שלי, ואני חייבת לומר שגם אני לא לחוצה על טבעת. מאוד אשמח לחיות את חיי איתו, אבל אני לא מרגישה שאני צריכה את הסמל הזה. אני מעריכה ומכבדת את המוסד הזה, אני הראשונה לבכות בחופות, אבל כרגע אני נהנית מהזוגיות. זה הדבר עצמו".
הידיעה שבשנה הבאה תהיי בת 30 גורמת לך לעצור ולחשוב?
"אני מרגישה שאני נמצאת על הסף של משהו. אני מניחה שבשנה הקרובה אגלה על הסף של מה. האהבה והזוגיות שלי הן במקום טוב, אז אני מניחה שרוב השאלות הן בנוגע לקריירה.
"אני עובדת על האלבום הבא ומקווה שבקרוב אכנס לאולפן, ברגע שארגיש שהחומרים טובים מספיק. יש אמנים שנכנסים לאולפן ומתחילים לחפש. אני נכנסת להקלטות רק אחרי שאני סגורה על עצמי ועל מה שעומד לקרות שם בכל רגע".
בנעלי היועצת
נוסף על האלבום הרביעי שמתבשל לו, לוהקה גוש לצוות המקצועי של העונה השנייה בתכנית "דה ווייס". לצוות המנטורים בעונה זו (שכולל את אביב גפן,
שלומי שבת, שרית חדד וחברי משינה יובל בנאי ושלומי ברכה) יצטרפו יועצים שייצרו מעין נבחרת חלומות מוזיקלית. מוש בן־ארי יצטרף לשבת, קובי אוז לחדד, עופר מאירי לגפן וגוש למשינאים.
"אני מאוד נהנית איתם, צוחקת המון בימי צילום ושמחה שדווקא הם מכל המנטורים קראו לי. מהרגע הראשון הרגשתי שזה פשוט נועד לקרות", מעידה גוש על שיתוף הפעולה שנרקם בשלב האודישנים המצולמים. "אני מרגישה שיש לי מה ללמוד, ומקבלת המון גם מצד השופטים וגם מהמתמודדים. זו באמת חוויה פוקחת עיניים".
בתור הנציגה הצעירה ביותר בצוות המקצועי, מה את חושבת שאת יכולה לתרום?
"יש חלוקה שקרתה באופן טבעי, שבמסגרתה אני מתרכזת בעיקר בהופעה בימתית ובטכניקות שירה, בעוד ששלומי ויובל עובדים על הצד המוזיקלי והעיבודים. אני חוגגת ב'דה ווייס' את העשור לקריירה שלי. התחלתי בגיל 19, ובעשר שנים למדתי המון דברים, לטוב ולרע. זה מדהים להיות פתאום בצד השני ולהעביר מהניסיון שלי לחבר'ה שמתחילים את הקריירה שלהם".
"בפנים אני קלאודיה שיפר"
לא סתם קיבלה גוש את שרביט השואו לידיה כמכשירת דור ההמשך בתחום. בהופעות שלה וגם מחוץ להן היא ידועה כמי שמשקיעה בלבוש אקסטרווגנטי ותיאטרלי, עם שילובים מפתיעים ונועזים. כבר חמש עונות היא הפרזנטורית של רשת הבוטיקים "אמה" ומככבת על בסיס קבוע במדורי ביקורת אופנה. לא תמיד היא זוכה למחמאות, אך הקו הייחודי שלה הפך למאפיין שלה, ממש כמו המוזיקה.
איך היית מגדירה את הסגנון שלך?
"מאוד אקלקטי. לפעמים אני יותר דופקת חשבון, לפעמים פחות, אבל בעיקר אני לובשת את מה שמרגיש לי נכון, טוב ונוח. אני אוהבת אופנה אסייתית, ולראיה כמעט כל פורים שני אני מתחפשת לגוֹישה, שזה גיישה – רק בגוֹש. אני חושבת גם שברגע שאת מרגישה שאת נראית טוב, זה מקרין החוצה. אני, אגב, הרבה יותר יפה מבפנים. בפנים אני קלאודיה שיפר.
"חוץ מזה, אני חושבת שאקססוריז זה דבר שמשדרג כל הופעה, צבעים זה דבר מבורך, וצריך אומץ כדי לחבר ביניהם. אני משתמשת המון בסרטים לשיער, רוכשת תכשיטים אצל המעצבות קרן וולף, ליאת גינזבורג ואפרת קסוטו, ולפעמים עושה גם לעצמי".
חשבת להקים ליין משלך?
"יש מצב. זה משהו שאני מאוד מחוברת אליו, והתחלתי להתעסק בזה בלי התחייבויות. אני מכינה בעיקר תכשיטים לראש, זרים, סרטים סטייל שנות ה־20, קשתות עם כל מיני תוספות. כרגע אני בעיקר מתנסה, אבל אני מקבלת הרבה תגובות כשאני יוצאת עם דברים שיצרתי לרחוב".
מה את חושבת על הסטייל הישראלי?
"בארץ יש נטייה לעדריות. למשל, זה שנשים הולכות עם המגפיים מעל המכנסיים כבר עשר שנים. יש כאן מסלול חיים מובנה: צבא, טיול אחרי צבא, משכנתא. גם סגנון הלבוש מושפע מזה. רוב האנשים משתמשים באופנה כדי להיות חלק מהעדר ולא כדי לבלוט החוצה".
אי אפשר לדבר על אופנה בלי לדבר על הגוף שמתחתיה. איך את מרגישה עם עצמך בהקשר הזה?
"ככל שהזמן עובר אני יותר שלמה עם עצמי, עם מה שיש לי ומה שאין לי. זה סוויץ' בראש שקשור לקבלה עצמית. לעזאזל, זה מגיע לנו, אבל זה קשה, עם כל הביקורות, ההשוואות והמודלים המושלמים. כשאני מסתכלת ב'ווג', כמה שאני אוהבת את העיתון הזה, אני יודעת לזהות את ההליכים שהעבירו את הדוגמניות במחשב. אף אחת לא נראית ככה, וקל לשכוח את זה כשקוראים את המגזינים האלו.
"ככל שאת יותר מחוברת לעולם האופנה, כך את יודעת כמה רבים אנשי הצוות שעובדים מסביב. חשוב לזכור את זה. אני אומרת את זה גם בתור מישהי שמצטלמת. בדרך כלל מציגים אותי כמו שאני, אבל היו מקרים שהסתכלתי ושאלתי 'היי, מי זאת?'. בדרך כלל אני מבקשת לשבת עם הצלם כשהוא מרטש, כי מורידים לך מפה ומשם, עד שאת כבר לא עצמך. אני לא אוהבת את ההתערבות המוגזמת, לא מתחברת לזה ובאופן אישי מעדיפה שישאירו אותי עם הפגמים שלי".
פגמים? נשמח לפירוט...
"מבנה הגוף שלי הוא אגסי, ועד היום יש בקרים שבהם נראה לי שהתחת והירכיים שלי גדולים מדי. עם השנים למדתי להשלים עם זה. בנוסף, לפני שלוש שנים התעלפתי ודפקתי את האף ברצפה. עשו לי שישה תפרים, אבל למרות שהיה לי פלסטיקאי גאון, עדיין רואים את הצלקת כי היא טרייה.
"יש לי גם פסוריאזיס, שזו מחלת עור תורשתית, שבגללה בתקופות מסוימות מופיע מעין שפשוף על המרפקים והברכיים. אנשים נבהלים ושואלים מה זה ואם זה מדבק, למרות שזה לא. המחלה פרצה אצלי בגיל 12, שזה גיל צעיר יחסית. אז הלכתי עם שרוולים ארוכים גם בקיץ, כי ילדים יכולים להיות מאוד אכזריים. עם השנים למדתי לשים זין, לא להתרגש ולא להתייחס לכל הרע".
שמלה שחורה קטנה? ממש לא חובה
אפרת מגלה מי המעצבת הלא מוכרת שהיא אוהבת במיוחד, באיזו חנות היא הכי אוהבת לעשות שופינג וגם מה יש לה נגד שמלות שחורות קטנות
אילו מעצבים ישראלים את מעריכה במיוחד?"העונה הזו משך את תשומת לִבי רונן חן, שיצר קולקציה יפה. בנוסף, כל עונה אני מתאהבת מחדש ביוסף. יש גם מעצבת שאני אוהבת שקוראים להאודליה ארנולד. אין לה חנות והיא סוד ליודעות דבר. בשנתיים האחרונות אני קונה ממנה במכירות ביתיות, יש לה פריטים מעוררי השראה והיא פה כדי להישאר.
"בגזרת התיקים המועדפות עליי הן הילה טולדנו ועינת סקלסקי, ובנעליים אני אוהבת את שני בר ו דניאלה להבי, שבחורף שעבר חרשתי על נעליים צבאיות שהיא עיצבה".
ומי המעצבים האהובים עלייך בחו"ל?
"דרך האתר הישראלי בל & סו נחשפתי למעצבת הפינית איוונה הלסינקי. בכלל, הקנייניות שם קולעות לטעם שלי ומייבאות כל מיני מעצבים פחות מוכרים ויותר נישתיים. דרך האתר הגעתי גם לשרלוט רונסון, אחותו של מארק רונסון, ולדורותי פרקינס, שאני מאוד אוהבת. וחייבים להזכיר גם את פראדה ומיו מיו, שמהם אני קונה לעתים רחוקות, ואת אלכסנדר מקווין ודולצ'ה וגבאנה, שאני מעריצה מרחוק".
מהי החנות הסודית שלך?
"ברחוב הירקון 59 בתל אביב יש חנות יד שנייה בשם תיאודורה, שבה אני מוצאת המון תיקים יפהפיים, כולל כל מיני מותגים, שאנלים ושמלות. המחירים לגמרי הוגנים. לבעלת המקום יש טעם טוב. היא בוחרת בקפידה את הדברים, כך שזה לא מחסן שצריך לפשפש בו כדי למצוא משהו משובח".
איזה פריט חובה שיהיה לכל אחת בארון?
"אישית, אני לא יכולה יותר לקרוא על השמלה השחורה הקטנה. למה כולן חייבות שמלה שחורה קטנה וג'ינס שיושבים ממש טוב? פריטי חובה הם פריטים שמייפים לך את המציאות ומשפרים את מצב הרוח. בשבילי, כרגע, זה תיק ותכשיטים של אנה דלו רוסו מהקולקציה שלה ל־H&M. אני חושבת שזה לגמרי משתנה, סובייקטיבי ונתון לאותו הרגע. לא חייב שתהיה שמלה שחורה קטנה בכל ארון וארון ברחבי העולם".
מה לעולם לא תלבשי?
"בגדים שקטנים עליי בכמה מידות. אני חושבת שזו הטעות האופנתית היחידה שבאמת ראויה להיקרא טעות. בגד שצמוד עלייך הוא פחות נוח, ולכן פחות מחמיא. אם לבחור בין מידה אחת קטנה לגדולה, אז תמיד מידה אחת גדולה יותר".
צילום: דודי חסון; סטיילינג: מעין גולדמן; איפור: נירית הירשמן; שיער: שגיא דהרי; מניקור: טכנאית הציפורניים אנאלין דיוויד ל"ביו סקלפצ'ר ג'ל"
__________________________________________________________________________________________________________________________________________
עוד במגזין GOstyle :
- יעל פוליאקוב נותנת לכם שיעור בסטייל
