תרצה אתר ביקשה שלא ייקנו לה ורד, ודורותי פארקר רצתה לימוזינה

שתי משוררות שונות זו מזו - האחת ישראלית, האחרת אמריקאית - כתבו שירים שבהם הן הסבירו למה אינן רוצות שהמחזר יביא להן ורד. לשתיהן היו סיבות טובות

עופרה עופר אורןפורסם: 25.10.20 00:20
תרצה אתר. השיר שלה נהפך ללהיט שנים רבות אחרי מותה בזכות ורד קלפטר ויעל לוי (צילום: דוד אולמר)
תרצה אתר. השיר שלה נהפך ללהיט שנים רבות אחרי מותה בזכות ורד קלפטר ויעל לוי (צילום: דוד אולמר)
דורותי פארקר. "המצב הגיע לכך שאנשים פורצים בצחוק עוד לפני שאני פותחת את הפה" (צילום: AP)
דורותי פארקר. "המצב הגיע לכך שאנשים פורצים בצחוק עוד לפני שאני פותחת את הפה" (צילום: AP)

השיר "אל תקנה לי ורד" מאת תרצה אתר זכה ב-1992 להצלחה גדולה אחרי שהולחן על ידי ורד קלפטר והיה לשיר הנושא באלבומה השלישי של הזמרת יעל לוי. הזמרת סיפרה כי קיבלה את השיר מאתר זמן לא רב לפני מותה של המשוררת. מדובר בשיר ספק רציני, ספק היתולי, שבו אישה פונה למחזר שלה ומבקשת ממנו להעז, להתפרע, לא לנהוג כמקובל: שייקנה לה כובע משונה, שיאמר דברים מוזרים, שייתן דברים מיותרים, רק שלא יהיה קונבנציונלי וצפוי ולא ייתן לה ורד "בעטיפה של פרגמנט":

 

רָצִיתִי שֶׁתִּקְנֶה לִי כּוֹבַע

מְשֻׁנֶּה וְלֹא מַתְאִים.

רָצִיתִי שֶׁתֹּאמַר לִי

כָּל מִינֵי דְּבָרִים

קְצָת מוּזָרִים.

 

רָצִיתִי שֶׁנִּבְנֶה לַגֹּבַהּ

מִגְדָּלִים עַל מִגְדָּלִים

וְנָשִׁיט בִּתְעָלוֹת הַמַּיִם

אֳנִיּוֹת וְדַחְלִילִים.

 

רַק אַל תִּקְנֶה לִי וֶרֶד

בַּעֲטִיפָה שֶׁל פֶּרְגָמֶנְט.

רַק אַל תָּבִיא לִי וֶרֶד

כִּי אָז אֹמַר אֶת הָאֱמֶת,

שֶׁמִּי שֶׁמֵּבִיא לִי וֶרֶד

הוּא הָאִישׁ הַלֹּא נָכוֹן.

 

רָצִיתִי שֶׁתִּכְתֹּב אִגֶּרֶת

עִם שְׁקָרִים בַּחֲרוּזִים.

רָצִיתִי שֶׁתִּהְיֶה לִי

כָּל מִינֵי דְּבָרִים מְיֻתָּרִים.

 

רָצִיתִי שֶׁנֵּלֵךְ לְסֶרֶט

בְּשָׁעָה לֹא מַתְאִימָה

וְנֵשֵׁב שָׁם בּוֹדְדִים לְגַמְרֵי

בָּאוּלָם שָׁנָה שְׁלֵמָה.

 

רַק אַל תִּקְנֶה לִי וֶרֶד…

 

רָצִיתִי שֶׁכָּל זֶה וְכָכָה

וְכֵן הָלְאָה וְכֻלֵּי…

רָצִיתִי שֶׁתִּהְיֶה לִי

כָּל מִינֵי דְּבָרִים מְיֻתָּרִים.

 

רָצִיתִי שֶׁנִּסַּע בְּיַחַד

לִמְקוֹמוֹת לֹא מֻכָּרִים

וְנָשׁוּב בַּחֲזָרָה הַבַּיְתָה

בִּשְׁבִילִים עֲקַלְקַלִּים.

 

רַק אַל תִּקְנֶה לִי וֶרֶד…

 

 

מעניין אם תרצה אתר הכירה את השיר "ורד אחד מושלם" מאת דורותי פארקר, הכותבת האמריקאית השנונה, שהתלוננה פעם באוזני עיתונאי שראיין אותה: "המצב הגיע לכך שאנשים פורצים בצחוק עוד לפני שאני פותחת את הפה". הנה השיר שלה, בתרגומו של שמעון זנדבק:

 

פֶּרַח אֶחָד שָׁלַח לִי מֵאָז נִפְגַשְׁנוּ.

בָּחַר שַׁגְרִיר עָדִין, נָקִי מִפְגָם,

בַּר־לֵבָב, טָהוֹר וּטְלוּל נִיחוֹחַ –

וֶרֶד אֶחָד מֻשְׁלָם.

 

יָדַעְתִּי אֶת לְשׁוֹן אוֹתוֹ הַפֶּרַח;

"בֵּין עַלְעָלַי," אָמַר, "לְבּוֹ נֶחְתַּם."

הָאַהֲבָה אִמְצָה לָהּ לְקָמֵעַ

וֶרֶד אֶחָד מֻשְׁלָם.

 

אֲבָל אִמְרוּ לִי: לָמָּה לִימוּזִינָה

אַחַת מִשְׁלֶמֶת לֹא שָׁלְחוּ לִי מֵעוֹלָם?

זֶה הַמַזָל שֶׁלִי: תָּמִיד שׁוֹלְחִים לִי

וֶרֶד אֶחָד מֻשְׁלָם.

 

הקשיבו לפארקר קוראת את השיר:

 

 

שתי המשוררות קובלות לכאורה על אותו עניין: שתיהן לא מעוניינות לקבל ורד. השירים שלהן דומים במבט ראשון, אבל יש הבדל גדול ביניהם. הדוברת בשיר הישראלי עדיין לא קיבלה את הוורד: היא מתרה במחזר, מסבירה לו שאינה מעוניינת בפרח ומציע לו "להשתגע", ורצוי ביחד – לנסוע בדרכים עקלקלות, ללכת לסרט בשעה לא מתאימה וכן הלאה. פארקר חדת הלשון כבר קיבלה את הוורד, ולכאורה היא דווקא מתפעלת ממנו. הוורד, לדבריה, הוא עדין, נקי מפגם, ממש מושלם. בתחילת השיר שלה אפשר להאמין שהיא שמחה על החיזור באמצעותו, אבל בבית האחרון דעתה האמיתית מתגלה: היא תוהה בציניות מדוע העניק לה הגבר פרח, מושלם ככל שיהיה, ואיך זה שלא שלח לה במקומו לימוזינה. "זה המזל שלי", היא אומרת והופכת את הקערה על פיה: תודה רבה, היא אומרת, על הוורד המושלם, ובעצם, תעשה לי טובה, אל תתקמצן. פרח? לא, תודה. תטרח בבקשה קצת יותר, ובעצם, תכניס את היד עמוק לכיס ותן לי מתנה ראויה – כלומר, יקרה.

 

תרצה אתר מתלוצצת, דורותי פארקר לועגת (לא רק למחזר, אלא גם לעצמה, על שאינה זוכה למתנות ראויות). אתר מחפשת אותנטיות, פארקר מבקשת הוכחות חומריות.

 

יש מי שסבורים כי גבר שטורח להגיש לאשתו פרחים, מוכיח כך את אהבתו ואת מסירותו. כך, למשל, נכתב בפסק דין שעסק ברצונה של אישה להתגרש: "נמצא שאמנם הבעל שלח פרחים כדי לחזר אחר אשתו. האישה מתחמקת בתשובותיה, ובית הדין אף העיר לה על כך. כמו כן היא מודה כי בעלה חפץ בשלום בית, אלא טוענת שהוא כופה עליה את הקשר הזה". הדיינים, מתברר, ציפו מהאישה להכרת תודה ולהבנה שהפרחים שבעלה נתן לה הם אות לאהבתו, ולפיכך יש בהם משקל נגד רצונה להיפרד ממנו. ייתכן שראוי היה להגיש להם בתגובה את השירים של תרצה אתר ודורותי פארקר, ואז הם היו אולי מבינים שפרחים זה לא הכל.

 

 

     

    איזה זיכרונות יש לנעמי פולני מתרצה אתר? הקליקו על התמונה:

     

    "תרצה הנעימה, הלבבית, המרתקת, השופעת חיוניות מתמדת - כך הכרתי אותה". הקליקו על התמונה
    "תרצה הנעימה, הלבבית, המרתקת, השופעת חיוניות מתמדת - כך הכרתי אותה". הקליקו על התמונה

     

     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    נולדתי בתל אביב, אבל מעולם לא חייתי בה. אני סופרת, עורכת ומתרגמת. כתבתי תשעה ספרי פרוזה - האחרון שבהם: "רצח בבית הספר לאמנויות" - וספר שירה אחד, "מה המים יודעים על צמא", וזכיתי לקבל מידיו של יצחק רבין את פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. הנחיתי במשך כמה שנים סדנאות כתיבה בבית אריאלה ושימשתי לקטורית בהוצאה לאור גדולה. אני גרה עם אריק, בקריית אונו. בקרו באתר שלי - סופרת ספרים