מחוננים חסרי מנוח: הורים, הורידו לחץ ותראו איך ילדכם מצליח באמת
מבחני המחוננים הפכו לתעשיה שלמה של לחץ על ההורים, שמעבירים את הלחץ לילדים. המחנך אבינועם הרש רוצה להזכיר לכם שילדים שמחים מצליחים יותר
הורים יקרים, תסתכלו על הציור המכשף והמדהים כאן למטה של העיר ירושלים, שפירסמה המחנכת אדל לפיק. יודעים מי ציירה אותו? ילדה בכיתה ב' שנאנחה, כי מבחן ה'מחוננים' היה לה קשה מדי, אז בהתאם להוראות היא "נתבקשה" לעבור לדף האחרון ולצייר וזה מה שיצא.
תסתכלו על הציור המהמם הזה, שנוטף כישרון. ציירה אותו ילדה שהרגישה שהיא לא מספיק טובה, כי רק הילדים שלא מספיק טובים מתבקשים במקום לחשב ולהפעיל את המוח האנליטי שכולם אוהבים, לזרוק תנועות במכחול ולהפיח חיים וקסם בדף הלבן שלפניהם.
תסתכלו על הציור הזה ותגידו לי מה יקרה לאותה ילדה שתגיע לביתה וההורים ישאלו אותה, "תגידי, איך היה המבחן?" והיא תגיד להם באכזבה שבסוף היה לה קשה מדי, אז ביקשו ממנה לצייר בעמוד האחורי. וזה מה שיצא.
אל תפריעו לילדיכם לעוף
הורים יקרים, הילדים שלכם שווים הרבה יותר מהמבחן הזה! הם יכולים יום אחד להיות אומנים וציירים מדהימים. הם יכולים להיות סופרים גדולים. משוררים דגולים. או "סתם" אנשי עסקים שמוכרים את החברה שלהם במאות מיליוני דולרים ועושים אקזיט, בגלל שכולם יודעים שכל ניסיון לקשר בין מתמטיקה למתמטיקה של החיים נידון מראש לכישלון והוא לא יותר מהמצאת המאה של אינטרסנטים שרוצים לגזור עליכם קופון ויודעים שתילחצו בדרך לרישום הילדים שלכם לכל מיני מקומות שיכינו אותם למבחן המחוננים הזה.
תסתכלו על הציור הזה ותגידו לי שלא בא לכם לקחת את אותה ילדה, להרים אותה מיליון פעם על כיסא ולהגיד לה שהיא הצליחה לרגש אתכם רק באמצעות ריקוד העיפרון שלה, שהתבצע מתוך תחושה של תבוסה וכאב. כל כך בא לי לשאוג ולצרוח לה חזק חזק: "היי, ילדה יקרה! את מדהימה ונהדרת והעולם זקוק לעוד אנשי רוח ותלמידים עם נשמה של, אומן מוכשרים ומקסימים כמוך. הצלחת בציור אחד לקחת דף שספק אם הוא באמת מנבא איזו הצלחה בחיים ולהפוך אותו להשראה ולקסם. את גדולה! ויודעת מה? אולי כל המבחן המיותר הזה היה שווה רק בכדי לגלות את הכישרון שלך לעולם".
אז חלאס כבר להשתגע ולשפוך אלפי שקלים בכדי להכין את הילדים שלכם למבחן הזה. תנו להם בחיוך. תנו להם בשמחה. תנו להם במכחול. תאמינו לי שלפעמים הם לא צריכים יותר מנייר לבן ועיפרון בכדי להתחיל לעוף. אה, ואם תוכלו הם ישמחו אם תזיזו קצת את הלחץ הזה. הוא פשוט מסתיר להם את השמש.
מחוננים בשמחת חיים
בזמן האחרון נחשפנו לאייטמים שמדברים על בהלת ההורים הבלתי מובנת והדי מוזרה בכדי להגדיל את סיכויי ילדיהם לצלוח את המבחן היוקרתי. בחינת המחוננים הודלפה לרשת ולכן נאלצו לדחות אותה, הורים ששופכים ים כסף על מבחני הכנה, כאילו שמדובר בפסיכומטרי – רק שהילדים יעברו. הלחצים על המורים שבודקים את המבחן גדולים. הנורמות הללו מעידות בעיקר על שטיפת מוח שהמערכת הרגילה אותנו לחשוב, כאילו האינטליגנציות היחידות עלי אדמות הן האנליטיות והלשוניות, ורק איתן ניתן להצליח בחיים.
בשנת 1983 הציע הווארד גרדנר לעולם את תאוריית האינטליגנציות המרובות שלו: מוזיקלית, תנועתית, מרחבית, תוך אישית, בין אישית וכן, גם לוגית אנליטית. הרעיון בבסיס תפיסה זו אומר שכמעט לכל הילדים יש מנעד כישורים פנטסטי ונהדר שצריך לטפח ולעודד ולא להתרכז רק באלו שיש להם את הלוגית-אנליטית, כמו שעושה 'מבחן המחוננים'.
כמחנך, יצא לי לראות כל כך הרבה תלמידים שלא עברו את מבחן המחוננים הזה ובכל זאת הבריקו וזרחו ונצצו והובילו את הכיתה מבחינה לימודית וחברתית. זכרו שהחשיבות של המבחן היא פחות במנבא ההצלחה שלו, כמו ביחס שאתם מעניקים לו, שעובר ישר לילדים שלכם. המשיכו לעודד ולטפח אותם, כן מבחן, לא מבחן, ותזכרו שאם כבר יש מבחן שאתם צריכים לייחס לו חשיבות כלפי ילדיכם, הוא מבחן הצחוק ושמחת החיים שלהם. כי ילד שטוב לו - רואים את זה גם בתעודה ובשאר התחומים. וזה כבר כן קשור להצלחה בחיים.
