יחפים ובלי חוקים: עמית המורה מבקר בבית ספר מונטסורי ייחודי
איך מנהלים מוסד חינוכי בלי חוקים, איומים ועונשים? זה מתחיל מישיבות צוות מורים שנמשכות 7 שעות (!) וממשיך לילדים שלומדים למצוא פתרון למשבר בדרך יצירתית
למה המורות בוכות בישיבה?
הדרך לבית ספר טוב היא ארוכה ומפותלת. צבעו וטבעו של בית הספר יכולים להיות מושפעים הן מהמנהל והן מהמשפחות, כמו גם מהסביבה, הקהילה המורים או התלמידים. הפעם דרכי במסע הובילה אותי לבית ספר צומח. בית ספר חדש שגדל עם השנים ועם התלמידים הגדלים עמו. בית הספר הזה מיוחד במינו בזכות הצוות, המיקום, התלמידים המקסימים ובייחוד, בזכות איש החזון המופלא שמוביל אותו. אז למה זו כבר ישיבת הצוות השלישית שאני נמצא בה והצוות בוכה מתסכול? גם לשם תיכף אגיע.
TEAL TOWER הינו בית ספר דמוקרטי, מונטסורי, ללא חוקים, המנוהל בשיח ללא אלימות (NVC). זהו בית ספר מאוד צעיר, בן שנתיים. הוא נמצא במבנה של בית ספר דמוקרטי אחר שנסגר בשל חוסר הצלחה ובלגן. בינתיים בית הספר מורכב מ-26 ילדים, רובם בכיתות א'-ב', ומשמונה אנשי צוות. בית הספר פועל בין השעות 8:00 ועד 14:30. החל מ-14:30 מתקיימת רוטינת הורים שנמצאים עם הילדים עד חמש.
הפוסטים הקודמים שלי:
- למה החלטתי לצאת למסע היכרות עם בתי ספר אחרים בעולם?
- סמרהיל: ביקור בבית הספר שבו התלמידים עושים מה שמתחשק
משהו בריבוי ההגדרות האלו, בשילוב מיעוט התלמידים והגיל הצעיר של בית הספר, גרם לי לחשוש שאני הולך להיכנס למקום לא מאופס, לא בשל, ושעד מהרה יתגלה שיש פער בין החזון הגרנדיוזי לבין מה שמתנהל בשטח. כבר יצא לי להיתקל בארגונים או במסגרות בהם כל אחד מהפרטים רצה שבית הספר יפעל בכיוון שלו ובסופו של דבר נוצר פיצול.
מריוש, הוגה וחוזה בית הספר, הינו איש מוכשר וצעיר שפתח כמה עסקים מצליחים, אשר חלק מהרווחים שלהם מתועלים להקמת בית ספר בפולין לחברה צודקת יותר. פגשתי אותו בכנס בארץ וישבנו לשיחת לילה ארוכה, שבה נולד הרעיון של המסע. היה ברור שאבוא לבקר גם בבית הספר שלו, והנה אני מגיע. מריוש מקדיש המון זמן לצוות ולבנייה, על מנת שלכל חשש / שאלה / סוגיה יהיה מקום ובתקווה, גם מענה.
כל צוות בית הספר נפגש ל-3 פגישות בשבוע, שאורכן שעתיים וחצי, ועוד פגישה שנערכת אחת לשלושה שבועות, שאורכה 7 שעות! אני הצטרפתי לכל אחת מהישיבות. מריוש תיאם לי במיוחד מתרגמת מפולנית, על מנת שאוכל להבין את מה שנאמר שם. לכל פגישה לאורך השבוע יש נושא. פגישה אחת היא עם פסיכולוגית בית הספר ואיתה ניתן לדון על מקרים מיוחדים עם ילדים או הורים. פגישה אחרת היא פגישת התנהלות, שבה מדברים על מה עושים לקראת החג או לאור מזג האויר המשתנה. הפגישה השלישית היא פגישת למידה, שבה מגיע מישהו מבחוץ, מקהילת בית הספר, כדי להרחיב את ידע המורים והמורות בתחום מסוים. בזמן שבו שהיתי בבית הספר, הרצו חוקר מוח, שדיבר על התפתחות מוחית של ילדים, מומחית לשיח ללא אלימות, שנתנה כלים הלכה למעשה וכמובן – אני, שסיפרתי על חינוך דמוקרטי בארץ ובעולם.
הפגישה הארוכה והמעניינת ביותר הינה פגישת חזון. כל הצוות יושב יחד ודן בפער שקיים במקרים ספציפיים בין החזון למציאות, ומנסה לברר איך ניתן לבנות ולשנות את בית הספר על מנת לממש יותר את עקרון החופש או השוויוניות.
והנה, שוב, המורות בבית הספר בוכות בגלל אותו תלמיד אחד שלא משתלב בתוך המסגרת האוטופית שבנו. הוא נמנע מלהיכנס לשיעורים, הוא לא נעים לילדים האחרים, ואינו עובר תהליך שהן מצפות לו בכלים אשר בנו. התלמיד המתוק מצליח לשאוב את כל האנרגיות החיוביות אשר מתקיימות מסביב וצובע את החוויה בשליליות.
הסתכלתי מהצד ותהיתי: מצד אחד, אני שמח על הרצון והמחויבות של הצוות להכיל כל ילד, לנסות להתאים אליו את המסגרת ולחשוב אילו תהליכים הכי נכון לעבור איתו. מצד שני, משהו בפרופורציות לא הסתדר לי - זה צובע את העשייה הענפה בבית הספר באופן שלילי ומוזיל את ההצלחות עם מגוון התלמידים האחרים. האם כל ילד יכול להתאים למסגרת קטנה ומחבקת? או שמא מספרם הקטן של הילדים, הדינאמיות של בית ספר חדש ועודף תשומת הלב ממגוון מבוגרים לא בהכרח טובים לאותו ילד וזה בסדר "לחשוב על מסגרת המתאימה יותר עבורו" (יש שיגידו - לוותר).
איך מקבלים החלטות בבית ספר ללא חוקים?
בכל סוף יום לימודים מתנהל מעגל. בתחילת המעגל יש לכל ילד וילדה הזדמנות לספר על משהו מעניין שקרה להם באותו היום, להזמין את האחרים למפגש או לשתף אם יש משהו שמפריע. את הדבר שמפריע לו כותבים ותולים על לוח שעם מיוחד ואז דנים איך ניתן לפתור את הבעיה ברמה הבית ספרית. את הפתרון ניתן לבצע רק אם יש קונצזנוס בין כל התלמידים והצוות. במידה ויש ילד שמפריע לו משהו בפתרון, מנסים למצוא פשרה. אחרי שמגיעים לפתרון, בודקים אם הוא מצליח למשך חמש פעמים ורק אם הצליח למשך חמש פעמים זה נחשב הרגל בית ספרי וניתן להמשיך הלאה.
זו ההזדמנות לחזור לילדה מתחילת הכתבה, זו שהפריע לה שהגרביים שלה נרטבים במטבח. אחד הרעיונות היה לשים מגבת בסמוך לכיור, שבאמצעותה יהיה ניתן לנגב אם נרטב וכמובן גם לתלות שלט תזכורת. ואכן, הייתה הסכמה בין כולם שזה יהיה הפתרון.
יום למחרת במעגל, בדקו האם הפתרון עבד ואכן לא היה רטוב ולכן המשיכו הלאה. יום למחרת גילו שעדיין היה רטוב, וניסו להבין למה. אחד הילדים שיתף כי זרם המים מאוד חזק ולמרות שהוא מאוד ניסה, המים השפריצו לכל מקום. התחיל שיח מה אפשר לעשות. ילדה אחת שאלה אם אפשר לעשות משהו על מנת להחליש את עוצמת הזרם ומורה ענתה שאין בעיה לעשות זאת. הייתה הסכמה שזרם המים יוחלש ואכן בימים שלמחרת נראה שאין יותר רטיבות מסביב לכיור. לאחר שלושה מעגלים נוספים שבהם נראה שאין רטיבות, הילדים מחאו לעצמם כפיים על שהצליחו למצוא פתרון ושזו אינה בעיה בבית הספר יותר. הצוות היה מאוד גאה על כך שללא חוקים ואיומים אפשר לפתור בעיות בבית הספר.
קביעת לו"ז למידה
בכל יום ישנה חצי שעה שבה החונכות מגיעות לסלון בית הספר ומזמינות ילדים לתכנן את הלמידה שלהם. לכל ילד יש לוח שעם שיכול להיות מערכת שעות של ימים ושעות או מערכת תכנון למידה. תלמיד יכול למשל, להגיד שהוא מאוד רוצה ללמוד איך להכין רובוטים ואז ביחד עם החונכת לתכנן איך יגיע למטרה הזו. בין אם בזמן אישי עם אחת המורות, חיפוש באינטרנט, עבודה קבוצתית או כל פתרון יצירתי אחר. במקביל, הוא יכול לתכנן לאילו מהשיעורים הוא רוצה להצטרף. במרכז בית הספר ישנו לוח דינמי שבו מוצעים השיעורים השונים. החלוקה מנסה להיות שווה בין שיעורים שבהם הילדים אקטיביים יותר ללמידה פרונטלית. הילד בוחר ובכך מתכנן את הזמן שלו במהלך היום. הצוות מאוד גאה להציע מגוון רחב של בחירה ובמקביל לאפשר לילד לתכנן ולקדם את הדברים שמעניינים אותו.
האלמנט המונטסורי
השיטה המונטסורית מעודדת את הילד ללמוד מקצועות שונים באופן עצמאי דרך כלים אינטואיטיביים. בבית הספר קיים חדר מונטסורי, שסביבו צריכים להיות בשקט, על מנת לאפשר לילדים להתרכז. בחדר מגוון כלים מעודדי למידה. הילדים מוזמנים להיכנס לחדר וללמוד באופן עצמאי, כאשר למשך מספר שעות במהלך היום נוכחת מרכזת החדר, שיכולה ללוות או לעזור לבנות תכנית לכל ילד שצריך.
החדר שממלא תפקיד של גינה
בבית הספר יש מגרש ספורט גדול עם מזרנים. המגרש הזה, הוא אחת מהסיבות העיקריות שהצוות בחר במבנה הזה של בית הספר. המגרש מהווה תחליף למה שבארץ עושים בגינה ובמגרש, בשל מזג האוויר החורפי והקריר.
בית ספר מסודר מאוד מאוד
מאחורי כל דבר שמוקם, הייתה מחשבה, ומתחת לכל משחק או ציוד ישנה תמונה שעוזרת לילדים לדעת לאן להחזיר. לא נתקלתי בבית ספר 'פתוח' אחר באירופה שהיה מסודר כמו בית הספר הזה.
אני סקרן לראות איך בית הספר ימשיך להתפתח ומודה על האירוח המופתי ומאיר העיניים שקיבלתי בו.
לקריאה נוספת
חמש תהיות אחרי הביקור בבית הספר טילטאוור .
איך פותרים קונפליקטים בבית ספר ללא חוקים?
