ביקור בכפר באולרבין: הילדים שחיים במחנה קיץ ומטיילים כל השנה

הם גרים יחד עם מוריהם בבית רגיל לגמרי, לומדים בסלון, מטיילים בורשה, וקובעים את החוקים לעצמם. המשך מסעו של עמית המורה בבתי"ס ייחודיים בעולם

עמית לביאפורסם: 24.07.18 08:27
רגע של לוח וגיר: מתכננים לאן מטיילים בחודש הקרוב
רגע של לוח וגיר: מתכננים לאן מטיילים בחודש הקרוב
מבני בית הספר, שהוקמו במקור כדי להיות מחנה קיץ, אבל עובדים כל השנה
מבני בית הספר, שהוקמו במקור כדי להיות מחנה קיץ, אבל עובדים כל השנה
מתנסה יחד עם התלמידים בשיטת ארנו שטרן
מתנסה יחד עם התלמידים בשיטת ארנו שטרן

שתיים בלילה, אני מתעורר מרעש. אחד השותפים שלי לחדר, בן 14, מתגנב החוצה כדי לדבר עם אחת הבנות (באמת לדבר, הם די חנונים בבית הספר הזה). אני מתלבט אם עלי לעצור את זה ולבקש מהם לחזור לישון. הרי היתה הצבעה ועבר חוק פה בכפר באולרבין אחד ששעת השינה הינה 11 בלילה, אבל... אני אורח בחדר של בנים בחטיבת הביניים ומההיכרות שהספקתי לעשות עם אותו ילד אני מבין כמה חשוב לו אותו מפגש וכמה לא מזיק הוא יהיה. ומצד שני, אני אורח גם של המורים, שסומכים עלי שאסייע להם באכיפה ושמירה על הילדים. זו אחת מהדילמות שנתקלתי בהן בתור מורה בבית ספר שבו כל השנה יש טיול שנתי.

 

קראו עוד בבלוג שלי:

 

למה בתי הספר לא השתנו?

פולין מתקרבת לחגיגות השלושים מסיום התקופה הקומוניסטית ונמצאת בשלב כזה או אחר של התעוררות לאומית אשר משפיעה גם על התכנים של בית הספר. משפחות רבות מתעוררות ותוהות, "איך זה שאנחנו שלושים שנה בשלטון דמוקרטי, אך בתי הספר נותרו ללא הרבה שינוי?", או "איך אנחנו מאפשרים לילדינו לצמוח במסגרת המאפשרת חשיבה יותר ביקורתית ממה שקיים בחינוך הממלכתי?". לאור כך קמו בשנים האחרונות מגוון רחב של בתי ספר אלטרנטיביים במדינה (על פי ארגון שמרכז מידע לגביהם, הוקמו כ-40). רובם בערים מרכזיות.

 

כדי לשלוח את הילד שלך בפולין לבית ספר "אחר", עליך לקבל אישור לשלוח את ילדך לחינוך ביתי (לא מסובך כמו בארץ. הילד צריך בסוף כל שנה לעבור מבחן התואם לתכנית הלימודים ובמידה והוא עובר אותו הוא יכול להישאר בחינוך הביתי). ברגע שהילד ב"חינוך ביתי" אתה יכול לשלם למרכז הלמידה שבו ילמד. המרכז אינו צריך לענות על כל הדרישות של משרד החינוך, כי הוא בעצם ״אינו בית ספר״.

 

אחד מה״לא בתי הספר״ האלטרנטיביים הפולנים פורצי הדרך בתחום, מוסד ותיק יחסית, שמעורר השראה בקרב בתי הספר האחרים, הינו ״כפר באולרבין״ (על שם הספר "הילדים מכפר המהומה", מאת אסטריד לינדגן, סופרת שכתבה בין השאר את סדרת 'בילבי'). בבית הספר לומדים כ-40 תלמידים בכיתות א'-יב'.

 

מעביר שיעור בכיתת הלימוד של בית הספר, כלומר, בסלון
    מעביר שיעור בכיתת הלימוד של בית הספר, כלומר, בסלון

     

    לישון בבית הספר, ללמוד בחוץ

    אנה, אחת ממקימות בית הספר ומובילת הצוות המקצועי, אמרה שבילדותה אחד המקומות שבהם הרגישה הכי היא ושלמדה בו הכי הרבה, היה מחנה הקיץ. היא רצתה לנסות לייצר בית ספר שייתן את התחושה הזו לאורך כל השנה. ואכן, בית הספר בנוי משלושה ימים בהם הילדים ישנים במבנה בית הספר, בחדרים המסודרים לפי מגדר וקבוצת גיל. ביומיים הנותרים הילדים יוצאים לעיר ורשה, כדי ללמוד מהזדמנויות הלמידה הרבות שעיר גדולה מאפשרת (בימים אלה הם ישנים בבתיהם).

     

    בית הספר שייך לעמותה אשר מפעילה בקיץ מחנות קיץ למגוון רחב של ילדים. חלק מהרווחים מהמחנה משמשים לקיום בית הספר והשאר מבוסס על כספי ההורים. מבנה בית הספר הינו בשטח מחנה הקיץ. ישנו בית גדול עם חדרי שינה וסלון, שמשמש גם ככיתה. לצדו גינה עם חזיר, עזים וחתול. ניתן למצוא בגינה גם חמש בקתות אשר משמשות ככיתות לימוד (או איזורי שקט ללמידה) ושדות לגידול תפוחים.

     

    צוות בית הספר מורכב מארבעה חונכים וחמישה מורים מקצועיים. מעבר לתפקידם ללמד חלק מחומרי הלימוד, הם תומכים בילדים לאורך כל הזמן הזה, בבניית תוכניות אישיות, ליווי ופתרון בעיות וסכסוכים, בישול משותף ומשחק כזה או אחר, ואפילו הקראת סיפור לפני השינה לקטנים ונדנוד לגדולים שילכו לישון בזמן שהוחלט באסיפת בית הספר.

     

    יום לימודים שיגרתי בפארק טרמפולינות
      יום לימודים שיגרתי בפארק טרמפולינות

       

      יוגה בפארק וטיפוס על קיר

      בתחילת כל חודש החונך נפגש עם כל ילד לתכנן את הלמידה לתקופה הקרובה, מה מבין החומר עליו ללמוד עבור המבחן של המדינה (שמאפשר לו להישאר בבית הספר). הלמידה יכולה להיעשות באופן עצמאי, בליווי מורה מקצועי לבד או בקבוצה. בחלק מהמקצועות יש לילד אפשרות במקום להיבחן לעשות מחקר והרצאה לכלל תלמידי בית הספר. זכיתי להיות בהצגה של חלק מהתלמידים בה למדתי על ההיסטוריה של הקעקועים (כולל הדגמה) וההיסטוריה של כלי הנשק.

       

      בימים של למידה מחוץ לבית הספר, לרוב יש קבוצה שתלך ביום אחד למשהו ספורטיבי (כמו פארק טרמפולינות, שיעורי יוגה בפארק, קיר טיפוס) וביום השני למשהו שהוא כביכול יותר לימודי (מוזיאון התרבות, פארק ציפורים, שוק חג המולד).

       

      ישנם בני נוער שמתלווים באופן קבוע לאיש מקצוע ולומדים ממנו בעשייה משותפת (בזמן שהייתי שם, שתי נערות התלוו לעיתון עיצוב, נער ליווה צלם אירועים ונער אחר עבד במוסך רכב ולמד להשתמש במתכת). את הלמידה שבחוץ התלמידים מתכננים ומחליטים בעצמם, בליווי החונכים במידת הצורך.

       

      חוגגים יום הולדת עם ארוחת פנקייקים
        חוגגים יום הולדת עם ארוחת פנקייקים

         

        הגרפיקאי ושוליית הנגר

        אני לא בטוח מה יותר טיול שנתי ומה יותר בית ספר: העובדה שהם ישנים במבנה יחד, קובעים את ההחלטות בנוגע להתנהלות, מתכננים את הלמידה בעיר והילדים קובעים בעצמם את המקומות אליהם יגיעו בהמשך השבוע ומתארגנים בהתאם, או הזמן שבו הם בעיר, מתלווים כשוליות לנגר / גרפיקאי / עיתונאי, או הולכים בקבוצה לפארק ציפורים / פארק טרמפולינות / אופרה.

         

        במהלך כל הביקור בבית הספר, שארך שלושה שבועות, ראיתי ילדים וילדות שמחים, יוצרים, מגלים, חוקרים, ולומדים המון, וכל זה בלי כל מה שמוכר לנו, כמו כיתה עם לוח, מבחנים למיניהם, כיתות צפופות ועוד. זהו מקום בו הילדים טוענים כי הם גדלים עם טעימה של איך לגור מחוץ לבית, עם תחושת מסוגלות ברכישת למידה מהזדמנויות שונות, בהן הם צריכים ללמוד איך לגור בקהילה ואיך להיות עצמאיים רחוק מהוריהם ולהתמודד.

         

        ובנוגע לאותו הילד שקם באמצע הלילה - תפסתי אותו בבוקר לשיחה, הסברתי לו שהוא מעמיד אותי במצב מורכב, והוא התנצל. דיברנו על החשיבות של שינה והחשיבות של עמידה במילה מול שאר הצוות והקהילה. סיכמנו שיבדוק כמה זה שהוא יישן פחות בלילה משפיע על התפקוד שלו לאורך היום. הוא הסביר שזה קורה לפעמים, פשוט שבדר"כ אין מורה שישן איתם בחדר, ששם לב כל כך בקלות שזה קורה. מאז אותו לילה לא ידוע לי שהוא התגנב שוב לדבר עם אותה ילדה. אולי פשוט עשה זאת יותר בשקט.

         

        - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

         

        דברים שכדאי לנו לאמץ מביה"ס באולרבין:

        הלמידה שבחוץ וניצול הפוטנציאל הלימודי שבמרחב העירוני מתקיימים בבית הספר ברמה מאוד גבוהה. ממליץ לכל בית ספר לחשוב על הזדמנויות הלמידה שנמצאות מסביב לבית הספר ולגלות איך ניתן לאחד אותן.

         

        הזמן בבית הספר שמתרחב ליום שלם, מאפשר הרבה הזדמנויות ללמידה, משחק ויוזמות, מה שלפעמים לא מתאפשר במערכת קבועה אשר מסתיימת באחת עד שלוש. האחריות על לינה משותפת, אוכל וקיום יומיומי, מאפשרים המון הזדמנויות למידה ומקום לצמוח בתוכו. ממליץ לחשוב על הכנסת הזדמנויות למידה שכאלו לתוך חיי היום יום בבית הספר. לדוגמא, קיום לילה לבן.

         

        נקודות למחשבה ושיפור:

        כמות העומס המוטלת על אנשי הצוות לא פרופורציונלית ולא מאפשרת להם בהכרח להגשים את עצמם במרחבים נוספים. מעבר לכך שחצי מהשבוע הם ישנים יחד עם התלמידים (עובדים במשמרות של 36-40 שעות), הם ממשיכים לישיבות צוות, בנייה ואסטרטגיה, ופגישות הורים, ונוסעים בסופ"שים להכשרה באקדמיה על מנת שיוכלו לאשר בעצמם מעבר מבחנים של המדינה מבלי שהתלמידים יאלצו להיבחן בבתי ספר 'רגילים'.

         

        במידה ומעניין אתכם לקרוא עוד על בית הספר – מוזמנים לקרוא על "איך נראים מבחנים בבית הספר ", "עוד על חיי היום יום בתוך הכפר ", "עוד על הלמידה בעיר ".

         

         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
        איש חינוך, כותב הבלוג "עמית המורה", במסע להבין מה זה אומר "להיות מורה טוב" ומהי מסגרת חינוכית טובה. יצאתי למסע, בכדי להתנסות וללמד במגוון בתי ספר אלטרנטיביים ברחבי אירופה ובקרוב אתמקם במשרת חינוך בביה"ס עירוני א' שבתל אביב. מאמין שבית ספר הוא מקום שצריך לחיות בו, למצוא את החוזקות שלך וללמוד איך לצאת מאיזור הנוחות שלך. מקום שבו יש להתעסק בנושאים חברתיים מהרמה האישית עד הגלובאלית. משתדל כל הזמן לשאול שאלות, לא להתפשר, למצוא נקודות אור והשראה ולשתף אותם בנוגע להוראה טובה ומשמעותית.