אופנה
מפנטזיה זוהרת למציאות כואבת: מסע בעקבות נעלי הסטילטויערה קידר אומנם נפרדה מהעקבים בעצמה, אבל כעת היא בוחנת את היחס לפריט הכי פטישיסטי ושנוי במחלוקת במלתחה כאוצרת התערוכה החדשה "סינדרום סינדרלה"להמשך קריאה...
צילום: Ana Jiménez
למרות שתליתי את העקבים, ההערצה שלי לנשים שנועלות אותן רק גברה. עיצוב של צורי גואטה מתוך התערוכה
ההיסטוריה נתפרת: מחווה מיוחדת למעצבת יהודייה שנספתה בשואהגילוי מקרי של מכתב מ-1939 הוביל למסע בעקבות המעצבת הדי סטרנד, שנרצחה במחנות ההשמדה. כעת מוצגים בגדים שנתפרו על פי איוריה בתערוכה בניו יורקלהמשך קריאה...
באדיבות המוזיאון למורשת יהודית, צילום: Melanie Einzig
שמונה בובות דיגום הלבושות במיטב האופנה של סוף שנות ה-30 מספרות סיפור מצמרר ללא מילים. מתוך התערוכה המוצגת בניו יורק
מסטלה עמר ועד מאדאם דה סנט מוריס: תערוכת פלאס סייז ראשונהלאורך ההיסטוריה הן ידעו ימים טובים יותר, אולם כעת לראשונה זוכות "נשות המידות" למקום של כבוד. רשמים מעבודת האוצרות בניו יורק, וגם הזמנה לסיור וירטואלילהמשך קריאה...
Courtesy Metropolitan Museum of Art, bequest of James A,Courtesy Jean Paul Gaultier
סטלה עמר לז'אן פול גוטייה ב-1992 (מימין) ודיוקנה של מאדאם דה סנט מוריס בציור של ג'וזף סייפרד דופלסיס מ-1776. כל מילה ששקלנו לשם התערוכה התבררה כטעונה מאוד, או פוגענית כלפי קהל מסוים
רשימת הקניות שלי: הפריטים היפים שעשו לי את שבוע האופנה לקיץ הבאמהאורחים המקושטים בכניסה ועד הדוגמניות על מסלולי התצוגות, סיכום מצולם של כל הדברים שרציתי לקחת איתי הביתה משבוע האופנה שהתקיים בניו יורק לעונת אביב-קיץ 2016

בניו יורק תמיד יש דיון איפה מעניין יותר - מחוץ לתצוגה או על המסלול.
לתחושתי, בחוץ יש יותר חופש, יותר צבע, יותר מקום להבעה עצמית.
דברים שנראים מדהים על אנשים אחרים, ואילו עליי ייראו כמו תחפושת לא מוצלחת להאלווין.
ניו יורק תמיד היתה, וכנראה תמיד תהיה, העיר הקז'ואלית של שבוע האופנה - נונשלנטית, ספורטיבית, ריאליסטית. זו הסיבה שעל המסלול רואים בדרך כלל את הפריטים שפחות נוטים להדהים ולפקוח עיניים, אבל מצד שני - קשה לא לחשוב שבסופו של דבר, אלה הם הבגדים שלובשים האנשים האמיתיים.


להמשך קריאה...
מעצבים ישראלים במטרופוליטן, ניו יורק: הפקת אופנה תוצרת הארץ בחללי המוזיאוןשבוע האופנה של ניו יורק כבר מאחוריי, אבל את המפגש עם הבלוגרית מיטל ויינברג, אני כבר לא אשכח. מה שהחל בסיור בהדרכתי במוזיאון, נגמר בהפקת אופנה של בגדים מייד אין איזראל

את מיטל ויינברג-אדר פגשתי בכמה צמתים מרכזיים בחיים, בכל צומת הקפדנו שתינו להחליף כובעים: הפעם הראשונה היתה כשהייתי סטודנטית לעיצוב אופנה בשנקר, ומיטל היתה אחת הדוגמניות האהובות במחלקה (ובאופנה בכלל). כעבור כמה שנים נפגשנו שוב, הפעם כשהתקבלתי לעבודה בסטודיו לעיצוב של קסטרו, והיא היתה סטייליסטית הבית בחברה, קרוב לארבע שנים.


השנה נפגשנו שוב, אחרי קרוב לחמש שנים, במסגרת שבוע האופנה של ניו יורק. הפעם מיטל היא גם צלמת, והבלוגרית שמאחורי mmmwa המצליח. אני בינתיים עברתי לכתיבה ואוצרות, ועושה מדי פעם סיורים בעברית במוזיאון המטרופוליטן, שמוקדשים לקשר בין אופנה ואמנות.

להמשך קריאה...
ביורק בניו יורק: סיור ב"מומה", ברטרוספקטיבה של גיבורת נעורייבזכות ביורק הבנתי בגיל 14 שזה בסדר להיות שונה, וגם לא לדעת מי אתה בדיוק, או מי אתה רוצה להיות, אבל גם שבגדים הם הדרך הטובה ביותר להתחיל להבין את כל אלה

השלג כמעט נמס לגמרי מהמדרכות, ופינה את הדרך לאביב של ניו יורק. במושגים של ישראל עדיין חורף כאן, אבל היי, כל טמפרטורה מעל חמש מעלות נחשבת כאן כסיבה לשלוף את מהארון את מעיל הטרנץ', הצעיפים הקלילים, העקבים, הסניקרס, ולצאת לטייל.

יש אנשים שבוחרים לעשות את זה בטוטאל לוק ירוק :)

 

A photo posted by Yaara Keydar (@yaaronet) on

 

את האישה הזו צילמתי בדרך לתערוכה הכי מדוברת כרגע בעיר - הרטרוספקטיבה של ביורק במוזיאון המומה. זו כבר היתה התחלה מצוינת ליום גשום. מאוחר יותר גיליתי שהיא אמנית בשם סוויטהארט שלא לבשה שום דבר שאינו ירוק כבר 15

להמשך קריאה...
איך מתלבשים לתצוגה במינוס 21 מעלות? תשאלו את מייקל קורסמצד אחד, כולם רוצים להיראות הכי שיקיים כשהם מגיעים לתצוגת אופנה. מצד שני, אף אחד לא רוצה לקפוא בבגדיו היפים. בסוף מייקל קורס עזר לי לצלוח את המשבר

זו היתה הטמפרטורה שהראתה אפליקציית מזג האוויר שלי בבוקר שבו התכוננתי להגיע לתצוגת האופנה של מייקל קורס בשבוע האופנה בניו יורק:

 

2015-02-20-07.51.58

 

המספר הגדול אומר מינוס 17, אבל אסור לשכוח את המספר הקטן שמעליו, שהוא האויב הגדול שלי. הוא מספר מהו אפקט הרוח, כלומר, איך ארגיש באמת ברגע שאצא אל אוויר העולם הקפוא, והתשובה היא מינוס 21. זה אמיתי. וזה קר כל כך שכואב להסביר.
אלוהים יודע מה לובשים במזג אויר כזה לאירוע הכי שיקי של החורף.
התלבטתי כמה דקות, אבל אחרי שבשנה שעברה סירבתי להיכנע למגפי שלג ראויים, ולכן החלקתי ברחוב ושברתי מרפק, הבנתי שעם כל הכבוד לאופנה, אני כבר לא לוקחת סיכונים.

להמשך קריאה...
הרומן שלי עם האנה: המתלבשת שחיה ונושמת את שנות ה-40יש הרבה נשים אופנתיות בניו יורק, אבל האנה שיף יש רק אחת. סיפור אהבה מצולם עם המלתחה של האישה שלא מתעניינת בטרנדים שהופיעו אחרי שנות ה-40 של המאה שעברה

כבר כמה שנים, מאז שיש לי אינסטגרם, אני מצלמת אנשים ברחוב בקביעות.
רק לעתים נדירות אני מבקשת מהם להצטלם בשבילי. לפעמים זה סתם כי לא נעים לי לבקש, אבל בדרך כלל אני פשוט הרבה יותר אוהבת את התמונות הטבעיות של אנשים שלא ממש מודעים למצלמה ושהצלחתי לצלם בלי שישימו לב אליי.

את האנה שיף פגשתי בחודש ספטמבר השנה.
זה היה בשיעור הראשון לסמסטר א' של התואר השני שלי במחקר ואוצרות אופנה ב-NYU. היא היתה לבושה בטוטאל לוק מופלא שכולו שנות ה-40, כולל כובע עם סיכה והינומה קטנה, סיכה על הדש, נעלי עקב מקטיפה כחולה וגרבונים שקופים עם פס שחור שחוצה אותם לאורך קו הרגל.


להמשך קריאה...
בחייהן ובלבושן לא נפרדו: סיפורן של התאומות האופנתיות מסן פרנסיסקוויויאן ומריאן בראון היו תאומות זהות שאהבו להתלבש בדיוק אותו הדבר, בדרך כלל מנומר, והפכו לאחד מסמלי הסטייל של העיר הגדולה. לאחרונה הן התאחדו מחדש בעולם הבא. הצדעה

לפני חודשיים, בגיל 87, נפטרה מריאן בראון, החצי השני והאחרון של "התאומות מסן פרנסיסקו".
ויויאן ומריאן בראון היו תאומות זהות שאהבו להתלבש בדיוק אותו הדבר, ועשו זאת במשך עשרות שנים.
הן היו חלק בלתי נפרד מסמלי סן פרנסיסקו, ונחשבו לאחד מאייקוני האופנה הבלתי מעורערים של העיר.

Marian and Vivian Brown

לאורך כל חייהן, דרכי התאומות לא נפרדו.
הן נולדו בהפרש של 8 דקות זו מזו במישיגן, שם גדלו יחד ולמדו לימודי עסקים. בתחילת הדרך עבדו שתיהן כמזכירות באותה החברה, ולבסוף החליטו לצאת ולהגשים את עצמן בעיר הגדולה.



להמשך קריאה...
היי שלום, הדוכסית מאלבה: תודה לך על שהיית מקור השראה אדירהיא היתה עשירה כקורח ושיאנית תארי אצולה, היא אהבה אופנה, התרועעה עם שועי עולם ונהנתה מכל רגע בחיים, אבל בגיל 85 היא ויתרה על כל אלה בשביל האהבה. פרידה ממוזה גדולה

לפני כשנתיים ביקרתי בתערוכה של סינדי שרמן ב-MOMA שהיתה עבורי חוויה מרגשת ומעוררת השראה. מול התמונה הזו, בחדר המרכזי של התערוכה, מצאתי את עצמי עומדת דקות ארוכות.
אגב, אחד הדברים הכיפיים שגיליתי לגבי המומה, הוא שיש להם אפליקציית אייפון ובתוכה סיור מודרך בתערוכות. במקום לקחת את המכשיר המשונה שהם מציעים ושנראה כמו טלפון ישן, פשוט כדאי להביא אוזניות (ואייפון עם אינטרנט כמובן) ולעבור תמונה תמונה וללחוץ על ההסבר. וזה ההסבר שקיבלתי על התמונה הזו, שבה, כבכל הצילומים של שרמן, היא עצמה המצולמת, וכאן היא בדמות אשת "החברה הגבוהה", כחלק מסדרה של תמונות.

להמשך קריאה...
גרה בניו יורק, עוסקת באופנה מכל צדדיה: אוצרות, מחקר, כתיבה, עיתונות וייעוץ לשיווק. בוגרת שנקר בהצטיינות בחוג לעיצוב אופנה, סטודנטית לתואר שני בחוג לתרבות חזותית: מחקר האופנה ב-NYU. מרצה ומדריכה סיורים על הקשר בין אופנה ותרבות, וגם אמא