ליאור קיבל את הצעתה של אישתו לתמוך בו בתהליך היציאה מהארון, בהתחלה בהיסוס, ותוך זמן קצר בהתלהבות שהותירה אותה המומה ופגועה. צילום אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)
הטלפון הנייד מצלצל ביום שישי בבוקר. מן העבר השני נגה. את המספר שלי קיבלה מאחותה התאומה שהיא שותפה במשרד עורכי דין גדול. נגה נשמעת צעירה מאוד, צעירה מכדי להיות אמא של מישהו, ובכל זאת מתברר שיש לה ארבע בנות: הגדולה בת שבע, האמצעית בת שש וזוג תאומות בנות שנתיים. לפני חודשיים בעלה יצא מהארון.
אהבה צעירה
היא מתייצבת אצלי במשרד ביום ראשון בבוקר אחרי לוגיסטיקה מסובכת שנועדה למצוא סידור לתאומות. היא גבוהה, רזה מאוד ויפה כמו פיה. עיגולים שחורים מתחת לעיניים, פנים נקיים מאיפור, שיער בלונדיני קצוץ לכמעט קרחת, שמלת כותנה דקה עד הרצפה וסנדלי עור קלועים. היא אכולת רגשות אשם על עצם הפנייה לעורך דין. היא ובעלה, ליאור (השמות בדויים), הבטיחו זה לזו שיעשו הכל באופן גלוי ומשותף וכבר מצאו מגשר שמוסכם על שניהם. בכל זאת, אחרי לחץ בלתי מתון מצד אחותה, החליטה לבוא להתייעץ.
היא וליאור גדלו יחד בקיבוץ בצפון ובגיל 15 הפכו לזוג. כשהייתה בת 17 נפטר אביה ואמה עזבה את הקיבוץ, אבל היא וליאור נשארו יחד. ליאור התגייס לסיירת מטכ"ל ונגה הייתה קצינה בחיל האוויר. אחרי השחרור נסעו לארה"ב לעבוד בעגלות ואחר כך טיילו במשך שנה בדרום אמריקה. כשחזרו לארץ עברו לגור בתל אביב. היא נרשמה ללימודי תקשורת והוא ללימודי מנהל עסקים.
עם סיום הלימודים התחיל ליאור לעבוד עם אביו במפעל המשפחתי והיא התקבלה לעבודה במשרד פרסום גדול. אחרי שנולדה הבת הבכורה החליטו לעשות שינוי. הם קנו חלקת אדמה במצפה אקולוגי בגליל. נגה התפטרה מעבודתה ובעידודו של ליאור התחילה ללמוד חינוך אנתרופוסופי.
ליאור המשיך לנסוע כל יום למפעל ברעננה, ובילה את כל זמנו הפנוי בבניית ביתם בזמן שהם מתגוררים בקרוון קטן. זמן קצר אחרי המעבר נולדה בתם השניה ונגה נאלצה לעשות הפסקה של שנה בלימודים ולהישאר בבית עם שתי הבנות. אחרי שהתחילו שתיהן ללכת לגן, התחילה לעבוד במשרה חלקית בגן של הישוב. לפני כשנתיים, עם לידת התאומות, מאס ליאור בעבודה עם אביו ובבילוי שעות ארוכות מדי יום בפקקים, ופתח עסק קטן לבנייה ירוקה. קצב הגידול של העסק היה מהיר להפתיע, אבל ההכנסות ממנו, ביחד עם משכורתה הצנועה של נגה, עדיין לא הספיקו לצרכי המשפחה ובני הזוג שקעו בחובות.
ואז הכל התהפך. במהלך טיול משפחתי במדבר נגמרה הסוללה בטלפון של נגה והיא לקחה את הטלפון של ליאור כדי לצלם את הבנות. על המסך קפצה תמונת עירום של גבר צעיר בליווי הודעה שלא הותירה הרבה מקום לספק. היא התעמתה עם ליאור והוא הודה מיד בכל. הוא הבטיח לה שלא קרה שום דבר בינו לבין הבחור והתחנן שתסלח לו ושימשיכו יחד כאילו לא קרה דבר. היא אמרה שהיא לא יכולה והבטיחה שתתמוך בו בתהליך היציאה מהארון.
ליאור קיבל את הצעתה, בהתחלה בהיסוס, ותוך זמן קצר בהתלהבות שהותירה אותה המומה ופגועה. הוא התחיל להתכתב ולהיפגש עם מספר רב של גברים ונראה היה שהוא חווה, באיחור של עשרים שנה, התרגשות שאופיינית לגיל שש עשרה, נע בין שיאים של אושר והתאהבות לתהומות של שברון לב ואכזבה. ברגע שהתחילו לדבר על הסכם הגירושים הוא הודיע שחשוב לו מאוד ש"הכל יהיה שוויוני", וכיוון בכך גם לחלוקת זמני השהות עם הילדים וגם לחלוקת ההוצאות שלהם.
"אני ממש לא רוצה ללכת לבית משפט", נגה אמרה. "אני לא מסוגלת לעשות לו דבר כזה, אבל אחותי יושבת לי על הראש וכל הזמן אומרת שאני חייבת להגיש תביעה בבית משפט. היא אומרת שאני לא יכולה לקחת את הסיכון של למצוא את עצמי בבית הדין הרבני ושלא יהיה לי כסף לאוכל אם הוא לא ישלם מזונות נורמליים, ובעניין הזה לצערי היא צודקת".
רבנות או בית משפט?
במדינת ישראל, הסמכות לדון בעניינים הסובבים את נושא הגירושים (מזונות ילדים, מזונות אישה, משמורת והסדרי ראייה, חלוקת רכוש) נמצאת בידי שתי ערכאות מקבילות: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. הכלל הוא שהערכאה הראשונה אליה מוגשת תביעה היא הערכאה לה תהיה הסמכות לדון בתיק, ומכאן הכינוי – מירוץ הסמכויות.
מתגרשים רבים חוששים כי בן זוגם יקדים אותם במירוץ לבחירת הערכאה ולכן הם מזדרזים להגיש תביעות, צעד אשר מביא באופן בלתי נמנע להחרפת הסכסוך. למרבה הצער, ישנם עורכי דין אשר עושים שימוש במרוץ הסמכויות ובאימה אשר הוא מטיל על לקוחות רבים בכדי לעודד לקוחות אלה למהר ולהגיש תביעות בטרם מיצו את האפשרות להגעה להסכם.
למרות שמבחינה פורמלית, אותה מערכת חוקים חלה בשתי הערכאות, התפיסה הרווחת בקרב הציבור היא שלגברים עדיף להתדיין בבית הדין הרבני ואילו לנשים עדיף להתדיין בביהמ"ש לענייני משפחה. לא זו בלבד שתפיסה זו איננה נכונה תמיד, אלא שברוב הגדול של המקרים אין כל עדיפות ממשית לאחת הערכאות על פני רעותה, ובוודאי לא עדיפות משמעותית כל כך עד שיש בה כדי להצדיק יצירת הסלמה קשה באמצעות הגשת תביעות.
במקרה של נגה, למשל, בו הסיבה לגירושין נעוצה ביציאתו של בעלה מהארון, קיימת עדיפות מובהקת מבחינתה, חרף היותה אישה, לניהול ההליך בביה"ד הרבני, שהינו שמרני יותר בתפיסותיו, ולא בביהמ"ש לענייני משפחה. מקרים אחרים בהם עשויה להיות עדיפות לאחת הערכאות הינם מקרים של חזרה בתשובה או יציאה בשאלה, שאז עדיף יהיה עבור בן הזוג הדתי להתדיין בבית הדין הרבני, בין אם מדובר בגבר ובין אם מדובר באישה.
על המקרים בהם עדיף יהיה להתדיין בביהמ"ש לענייני משפחה ניתן למנות למשל מקרים בהם יש הפרשי השתכרות גדולים בין הצדדים ואחד מהם (בין אם הגבר ובין אם האישה) מעוניין לתבוע את זכויותיו בנכסי הקריירה של הצד השני. נטייתם של בתי המשפט להכיר בסוג זה של נכסים שאינם מוחשיים (כושר השתכרות, מוניטין אישי וכיוצב') גדולה יותר, והפיצוי אותו הם פוסקים בגינם גבוה יותר.
בדומה, גדולה יותר נטייתם של בתי המשפט לענייני משפחה לחלק בין הצדדים נכסים שלכאורה אינם משותפים, כיוון שנצברו לפני הנישואים או שהתקבלו במתנה או בירושה, ולכן במקרים בהם מעוניין אחד הצדדים לקבל זכויות בנכסים מסוג זה ישנה עדיפות להתדיינות בפני ביהמ"ש, בין אם מדובר בגבר ובין אם מדובר באישה.
ברוב המקרים, בהם אין אלמנט בסיטואציה לגביו מחזיקים ביהמ"ש ובית הדין בהשקפות שונות מהותית, אין משמעות גדולה לבחירה בין הערכאות, ופסק הדין אשר יינתן בכל אחת מהן צפוי להיות דומה, ובוודאי שלא שונה במידה המצדיקה את יריית הירייה הראשונה על ידי מי מהצדדים באמצעות הגשת תביעות.
בניגוד לתפיסה הרווחת בחלק מהציבור החילוני, לא ניתן להגדיר את בתי הדין הרבניים בכללותם כמוסדות חשוכים ומיושנים הנגועים באפליית נשים באשר הן נשים. במהלך שנות עבודתי כעורכת דין נתקלתי בדיינים שהנם משפטנים מעולים, אנשים רחבי אופקים ושוחרי צדק ובשופטים שאינם מתעלים למדרגה זו, ולהיפך. אין סיבה שאישה תחוש שחרב עליה עולמה רק כיוון שעניינה עתיד להישמע בפני ביה"ד הרבני ושתהיה משוכנעת כי ביה"ד לא יעשה איתה צדק.
הסברתי לנגה כי המקרה שלה הוא אחד מסוגי המקרים הבודדים בהם יש לטעמי עדיפות מובהקת לאחת הערכאות, במקרה זה – לביה"ד הרבני, ולכן היה וליאור יקדים אותה ויגיש תביעות לביהמ"ש לענייני משפחה, עלול להיגרם לה נזק משמעותי. עם זאת, הצעתי לה להתחיל בתהליך הגישור תוך שהיא קשובה לכל התרחשות או שינוי ולמהר להגיש בקשה ליישוב סכסוך לביה"ד הרבני אם יתעורר חשש כי הגישור עומד להתפוצץ וכי ליאור מתכוון לפנות לביהמ"ש.
מסקנות אופרטיביות
- ברוב המקרים אין עדיפות בניהול תיקי גירושים לביהמ"ש לענייני משפחה על פני ביה"ד הרבני או להיפך ולכן אין שום סיבה למהר ולהגיש תביעות לפני שמוצתה האפשרות של הידברות בין הצדדים והגעה להסכם.
- לא בכל מקרה עדיף לנשים להתדיין בפני ביהמ"ש לענייני משפחה ולגברים להתדיין בפני ביה"ד הרבני ובנסיבות מסויימות יכול המצב להיות הפוך. על מנת לקבוע איזו ערכאה עדיפה, אם בכלל, יש לבחון את נסיבות המקרה הספציפי.
עורכת דין לענייני משפחה בעלת משרד עצמאי. עוסקת בגירושים, הסכמי ממון, אימוץ והסכמי הורות, צוואות עזבונות ואפוטרופסות. מאמינה שתפקידו של עורך הדין בתחום דיני המשפחה הוא להעביר את הלקוח לצדו השני של הנהר הסוער הנקרא סכסוך משפחתי כשהוא בריא ושלם. מדובר במסע מפרך והקשר שנוצר במהלכו עם האנשים אותם יש לי הזכות ללוות היא הדבר שגורם לי לקום כל בוקר בשמחה לעבודה.
הכאב והכעס שמתעוררים במהלך סכסוך משפחתי מובילים במקרים רבים להידרדרות במדרון חלקלק והרסני. אני משתדלת, ולשמחתי בדרך כלל גם מצליחה, לעזור ללקוחות שלי לא רק להגיע לתוצאה טובה מבחינה כלכלית, אלא גם למזער את הפגיעה במערכת המשפחתית כדי שתוכל להמשיך לתפקד גם אחרי שההליך המשפטי יסתיים.
הכאב והכעס שמתעוררים במהלך סכסוך משפחתי מובילים במקרים רבים להידרדרות במדרון חלקלק והרסני. אני משתדלת, ולשמחתי בדרך כלל גם מצליחה, לעזור ללקוחות שלי לא רק להגיע לתוצאה טובה מבחינה כלכלית, אלא גם למזער את הפגיעה במערכת המשפחתית כדי שתוכל להמשיך לתפקד גם אחרי שההליך המשפטי יסתיים.
