כניסתה של דורית לחדרי לוותה במשב ריח עז של סיגריות. אישה גבוהה, מאופרת בכבדות. שיער בלונדיני ארוך ששורשיו שיבה. טייץ וטוניקה צבעונית, מרובת שכבות. היא הוציאה מתוך משקית ניילון שלושה קלסרים מלאים עד להתפקע והתחילה לספר בשטף את סיפורה, כשהיא שולפת עוד ועוד מסמכים המוכיחים את טענותיה ומניחה אותם לפני בקצב מהיר מכדי שניתן יהיה להתעמק בהם.
היא נולדה בבת ים לזוג ניצולי שואה שאיבדו את כל משפחתם באירופה וקיוו לשקם יחד את הריסות חייהם. אמה, אוה, הרתה זמן קצר לאחר היכרותם, ודורית נולדה 6 חודשים אחרי שנישאו. 11 חודשים אחריה נולדה אחותה הצעירה, אריאלה. עד מהרה התברר כי הקשר בין ההורים נדון לכישלון ושתי הבנות גדלו בתוך גיהינום של מריבות בלתי פוסקות וביעותי לילה מהם היה אביהן מתעורר בצרחות שהעירו את הבית כולו.
חוזרת לטפל באמא
אריאלה נישאה מיד עם סיום שירותה הצבאי והיא ובעלה היגרו לארה"ב, רחוק ככל הניתן מדירת השיכון בבת ים. דורית נשארה לגור בבית בזמן לימודיה באוניברסיטה, ובמהלך השנה השלישית ללימודים נפטר אביה במפתיע מהתקף לב. אמה שקעה תוך זמן קצר בדיכאון עמוק ממנו לא התאוששה מעולם.
דורית נאלצה לעזוב את הלימודים ולהקדיש את רוב זמנה לטיפול באמה. במשך כעשר שנים התגוררה עם האם וטיפלה בה, עד שלבסוף עלה בידי הפסיכולוגית שלה לשכנע אותה כי עליה לעזוב את הבית. דורית שכרה דירה קטנה בהמשך הרחוב בו התגוררה האם ומצאה עבודה כמוכרת בחנות בגדים. היא המשיכה לבקר את אמה מדי יום, לערוך עבורה קניות, לקחת אותה לרופאים ולדאוג לכל צרכיה.
מדי יום שישי לפנות ערב, הייתה אריאלה מתקשרת, והאם הייתה מצפה לשיחות אלה בכיליון עיניים. לפני שלושה חודשים נפלה האם ושברה את הירך, ובעקבות זאת חלה הידרדרות קשה במצבה. היא החלה להיות מבולבלת, בודה מלבה אירועים שלא התרחשו מעולם ומתקשה להיזכר באנשים אותם היא מכירה ובאירועים שהתרחשו לפני זמן קצר.
לאחר שעדכנה דורית את אריאלה במצבה של האם, הודיעה אריאלה שהיא מגיעה לארץ "לטפל באמא" וזאת אחרי קרוב לארבע שנים בהן לא הגיעה לביקור. היא הגיעה ישירות לבית האם ועברה להתגורר בחדר שהיה חדר ילדותן של האחיות. כאשר הגיעה דורית לקופת חולים כדי לחדש את מרשמי התרופות של האם גילתה כי אלו כבר חודשו על ידי אריאלה, ומיד לאחר מכן נודע לה, לתדהמתה, כי מינויה כמיופת כוח בחשבון הבנק של האם בוטל וכי אריאלה מונתה למיופת כוח תחתיה.
דורית ניסתה לשוחח עם אמה, כדי לברר את סיבת השינוי, אך נוכחותה הקבועה של אריאלה הקשתה על ניהול שיחה. כאשר הצליחה לבסוף למצוא שעת כושר ולשוחח עם אמה לבד, נראתה האם מפוחדת ואמרה, "זה מה שהחלטתי, וזהו", וכשהיא מחווה לכיוון השירותים, שם שהתה אריאלה, הנמיכה את קולה והוסיפה, "עדיף שלא תשאלי יותר מדי שאלות, שהיא לא תתעצבן".
"אני מרגישה שאמא שלי מוחזקת כבת ערובה", אמרה לי דורית. "ואני עומדת ממש לידה ולא יכולה לעזור לה. הצעתי לה שאני אתמנה כאפוטרופסית שלה, אבל היא אמרה שהיא לא רוצה. שאלתי אותה אם היא מפחדת מהתגובה של אריאלה והיא אמרה שלא, אבל מספיק היה לראות את ההבעה על הפרצוף שלה".
ייפוי כוח מתמשך או אפוטרופסות
עד לעת האחרונה, הדרך היחידה להסדיר את הטיפול בקשישים שאיבדו את היכולת לנהל את ענייניהם בכוחות עצמם הייתה באמצעות מינוי אפוטרופוס לגוף ו/או לרכוש. בקשה למינוי אפוטרופוס מצריכה פניה לבית המשפט והיא נעשית רק לאחר שאדם איבד את כושרו, בשלב בו לעתים קרובות הוא כבר איננו מסוגל להביע את דעתו לגבי זהות האפוטרופוס שימונה לו. לאחר הגשת הבקשה למינוי אפוטרופוס ממנה ביהמ"ש פקידת סעד שמשוחחת עם הקשיש, ככל שהוא מסוגל לתקשר, עם בני המשפחה, עם הרופא המטפל וכיוצ"ב ומגישה את המלצותיה לביהמ"ש.
ככל שקיימת מחלוקת בין בני המשפחה, עלולה הבקשה למינוי אפוטרופוס להפוך להליך משפטי ארוך, יקר ומכוער, במסגרתו עושים הצדדים כל שביכולתם כדי להוכיח את כשרותם להתמנות כאפוטרופסים ואת חוסר כשרותו של הצד השני. בנסיבות אלה מאשימים אחים זה את זה לעתים קרובות בגניבה מהוריהם הקשישים, בהתעללות, בהסתה וכיוצ"ב. גם לאחר שמוכרעת שאלת זהות האפוטרופוס, התלאות אינן מסתיימות והאפוטרופוס לרכוש אשר ממונה, מקבל בד"כ סמכויות מצומצמות, אשר מצריכות פניה מחודשת לביהמ"ש, לצורך ביצוע כל פעולה חריגה. עוד נאלץ האפוטרופוס להגיש מדי שנה דו"ח לאפוטרופוס הכללי המפרט את נכסי החסוי לו ואת כל הפעולות שנעשו בהם, לרבות תיעוד בנקאי מפורט של כל אלה. גם אופן השקעת כספי החסוי הופך במקרה זה למוגבל וכפוף להנחיות הקבועות בחוק.
לאחרונה יצר המחוקק אלטרנטיבה למינוי אפוטרופוס – ייפוי כוח מתמשך. במסגרת ייפוי כוח מתמשך יכול כל אדם לקבוע מראש מי ינהל את ענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים במקרה בו לא יהיה כשיר לנהלם בכוחות עצמו. ניתן לקבוע מיופה כוח אחד לכל התחומים או מיופה כוח שונה לכל תחום וכן לקבוע מספר מיופי כוח חלופיים. בנוסף, יכול עורך ייפוי הכוח להנחות מראש את מיופה הכוח כיצד לפעול: למשל, להורות למיופה הכוח לממן לימודים אקדמאים לנכדיו, להורות כי מיופה הכוח ידאג לכך שגם במקרה בו יהפוך עורך ייפוי הכוח לסיעודי הוא ימשיך להתגורר בביתו ולא יועבר למוסד, לוודא כי נכס מסוים לא יימכר, להורות כיצד יושקעו כספיו וכיוצב'. לצורך כניסת ייפוי הכוח לתוקף אין צורך בפנייה לביהמ"ש, ודי בקביעת מומחה לפיה האדם איננו כשיר. מיופה הכוח אף איננו כפוף, ככלל, לפיקוח האפוטרופוס הכללי ואיננו מחוייב בהגשת דו"חות.
למרבה הצער, לאור מצבה הקוגניטיבי של אמה של דורית, נראה היה שהיא איננה כשירה עוד לערוך ייפוי כוח מתמשך. הבהרתי לדורית שהיה ותבחר להגיש בקשה לביהמ"ש להתמנות כאפוטרופסית על אמה, ההליך שצפוי להתנהל יהיה ארוך ומכוער וכי קיימת אפשרות שבסופו יבחר ביהמ"ש למנות אפוטרופוס זר, וזאת לאור המחלוקת בין האחיות וחוסר יכולתן לשתף פעולה לצורך הטיפול באם.
מסקנות אופרטיביות
1. מומלץ לכל אדם לערוך ייפוי כוח מתמשך על מנת למנוע סכסוכים משפחתיים ולהותיר בידיו את השליטה הן בזהותו של מיופה הכוח והן באופן בו ינוהלו ענייניו.
2. במסגרת ייפוי הכוח כדאי לקבוע מראש מיופה כוח חלופי היה ומיופה הכוח שנבחר לא יוכל או לא ירצה למלא את תפקידו.
3. במקרים בהם קיים חשש כי מיופה הכוח לא מודע לכל רצונותיו של מייפה הכוח או עשוי שלא להגשימם במלואם, רצוי שלא להסתפק בייפוי כוח לקוני המקנה למיופה הכוח סמכויות כלליות, אלא לתת הוראות מפורטות באשר לאופן ניהול ענייניו של מייפה הכוח.
4. ייפוי כוח מתמשך ניתן לערוך רק באמצעות עו"ד אשר עבר הכשרה מתאימה וקיבל תעודת הסמכה לעריכת ייפוי כוח מתמשך.
הכאב והכעס שמתעוררים במהלך סכסוך משפחתי מובילים במקרים רבים להידרדרות במדרון חלקלק והרסני. אני משתדלת, ולשמחתי בדרך כלל גם מצליחה, לעזור ללקוחות שלי לא רק להגיע לתוצאה טובה מבחינה כלכלית, אלא גם למזער את הפגיעה במערכת המשפחתית כדי שתוכל להמשיך לתפקד גם אחרי שההליך המשפטי יסתיים.
