"המינוי של אילה חסון לפני שבועות אחדים למנהלת חטיבת החדשות של הערוץ הראשון הביא אותנו לבחור בה ל"אשת השבוע" שלנו, ואף שהיא לא ממהרת להתראיין בשום מקום בהרחבה בעניין הזה - הבחירה הזו אפשרה לנו לקיים איתה שיחה מקצועית אפרופו המינוי חסר התקדים. כעת היא מסבירה מה הניעה אותה לקבל את התפקיד, אילו שינויים היא מתכננת לעשות ומה החלום הכי גדול שלה.

התלבטת לפני שהחלטת לקחת על עצמך את התפקיד?

"כן. לא פשוט בשבילי לעבור מתפקיד עיתונאי לתפקיד ניהולי. קשה היה לי לוותר על תפקיד הכתבת המדינית ויש הבדל עצום בין להיות אחראית רק על עצמך ואולי על צוות 'היומן', לבין להיות אחראית על גוף כזה עצום, מורכב ואפילו מסובך".

למה מסובך?

"כי זה מקום עם תרבות ארגונית מסוימת מאוד, שצריכה לעבור טלטול גדול. מקום שסוחב על גבו תדמית מאוד לא פשוטה, שצריך להשקיע בו המון זמן והמון מחשבה. זה מבחן ענק בשבילי. אני נדרשת להתנהל מול אנשים שהיו רגילים במשך המון שנים לדפוסים מסוימים, ולהגיד להם שהם צריכים לשנות את הדפוסים הישנים, וכל זה כשחרב מתהפכת מעל ראשם".

אז מה הכריע את הכף?

"בסך הכל המנוע הכי גדול שלי הוא חדוות העיתונות. על זה אני לא מוותרת. ואם אני יכולה להביא לשינוי ברמה המערכתית, אעשה זאת. האתגר עצום, וזה אחד הדברים שגרמו לי לקבל עליי את התפקיד".

למה מדובר רק במינוי זמני?

"אנחנו נמצאים עכשיו תחת כונס נכסים, אחרי שעבר חוק רשות השידור החדש, שלפיו הרשות תיסגר במתכונתה הנוכחית ובמקומה יוקם תאגיד שידור חדש במרץ 2015. אנחנו נמצאים עכשיו למעשה בשלב ביניים, בין הרשות הקודמת לבין התאגיד החדש, ותפקידנו הוא לבנות את התאגיד הזה תוך כדי תנועה, כדי שיהיה מעבר חלק ביניהם".

הופתעת מהמינוי?

"יותר הופתעתי שהסכמתי מאשר שהציעו לי. היו אליי בעבר פניות כאלה ואחרות, ואף פעם לא רציתי ללכת בנתיב הזה. הפתעתי את עצמי עד כאב מזה שהחלטתי לקחת את זה על עצמי".

יש משמעות לעובדה שאת האישה הראשונה בתפקיד?

"אני אף פעם לא קמה בבוקר ואומרת לעצמי 'בוקר טוב, אישה', אני מחשיבה את עצמי אדם מקצועי. עם זאת אני יכולה להגיד לך שנשים בדרך כלל מצוידות באינטליגנציה רגשית, ואני חושבת שהאלמנט הזה חשוב בהתנהלות מול אנשים. אני יודעת שאנשים אהבו מאוד את הרעיון שאני אישה, בגלל ההעצמה הנשית. העובדה שאני אישה היא תקדים לא רק ברשות השידור, אלא בכלל בארץ. מעולם לא מונתה אישה לעמוד בראש מערכת חדשות משודרת".

את חושבת שהעובדה הזו יכולה להגביה קצת את תקרת הזכוכית גם עבור נשים אחרות?

"אני לא מאמינה בתקרת זכוכית, לפחות לא צריכה להיות. אני עצמי, בהחלטה ראשונה שקיבלתי, מיניתי את סימה מואז כמפיקה הראשית לחדשות. זה תפקיד טכני מאוד ולכאורה גברי, אבל היא מצוינת והמינוי הזה משמעותי מאוד בשבילי".

קל יותר לעבוד עם נשים?

"ברור שכאישה כיף לי לעבוד עם נשים, כי קל יותר להבין ולקבל תמיכה. כאישה אני מבינה יותר בעיות של נשים עובדות, ובמקצוע שלנו על אחת כמה וכמה. זו מחוייבות טוטאלית מאוד, מסביב לשעון, בעיקר עבור העיתונאיות והמפיקות".

הופתעת לגלות את הקונצנזוס שבו המינוי שלך התקבל?

"כן. קשה לקבל פרגון מהברנז'ה העיתונאית, שלא תמיד יודעת לפרגן, ובמקרה שלי היה פרגון יפה מאוד, אבל לא רק מהברנז'ה. מבול של אנשים שאני לא מכירה הפגינו אהבה וגאווה, וכמה פרופסורים מהאקדמיה שלחו לי מכתבים מדהימים".

איך הרגשת?

"את כל מנעד הרגשות. מצד אחד זה מרגש ומשמח ומצד שני מלחיץ. בעיקר מלחיץ".

את עיתונאית ותיקה ומוערכת, למה זה מלחיץ אותך?

"הלו, זו משימה קשה. זה לא לבוא למקום חדש שאת בונה מהיסוד ומעצבת מהיסוד, זה מקום עם מסורת ודפוסים, שהיתרונות והחסרונות מובנים בו".

היית מהמתנגדות הבולטות לשינוי חוק רשות השידור, ועכשיו את חלק מהצוות שאמור לפרק את הרשות שעליה כל כך רצית לשמור.

"זה לא מדויק, לא הייתי מהמתנגדות הבולטות, תמיד חשבתי שצריך לעשות מהפכה רצינית ברשות השידור. השאלה באיזה אופן צריך לעשות את זה לא רלוונטית עכשיו, כי כבר נקבעה הדרך. אני אדם רציונלי, אני מבינה שזה המצב ואני מקווה ומתפללת שנצליח להפיק את המיטב מהמצב. ההתנגדות שלי נבעה אך ורק מתחושת האחריות העצומה שחשתי כלפי עובדי רשות השידור. דאגתי לאנשים האלה".

כראש חטיבת החדשות, תהיי בין הקובעים מי יישאר בתאגיד החדש ומי מעמיתייך יילך הביתה?

"למזלי, הפיטורים קבועים בחוק החדש. לא אני צריכה להודיע לאנשים וזו לא החלטה שלי. אני מקווה שנצליח לגרום לכך שנהיה כל כך טובים ומצוינים, שיהיה רצון רב להביא את המערכת כמעט בשלמותה לתאגיד החדש".

אילו נושאים מונחים כרגע על שולחנך?

"יהיו המון שינויים ולכן יש המון החלטות שעומדות על הפרק. אני קמה בארבע לפנות בוקר כדי לענות למיילים, ועובדת מסביב לשעון כדי לטפל במאות הנושאים המחכים על שולחני. יש דברים שלא תיארתי לעצמי שאצטרך לעסוק בהם".

מה את עושה במסגרת תפקידך החדש?

"סדר היום התובעני מתחיל בשעות הבוקר המוקדמות, כשאני עולה מתל אביב לירושלים, ונגמר לפעמים מאוחר בלילה. אני מעדיפה לא להיכנס לרמה הפרטנית, אבל זה כולל כמובן את היומיום החדשותי שאי אפשר להזניח, לצד התחלה של הליך בנייה מחודשת של המערכת. מדובר באתגר עצום, עם כלים מצומצמים מאוד".

מה הופתעת לגלות עם כניסתך לתפקיד, שלא ידעת קודם?

"עד כמה אנשים חוששים משינויים, גם אם השינויים נועדו בעצם להיטיב איתם ולהיטיב עם המסך. הופתעתי לגלות שיש מעט מאוד אנשים עם תעוזה. החוק כבר נקבע, הדברים הוכרעו והוחלטו, אז כל מה שנשאר זה להצטיין, כי אני מאמינה שמי שיצטיין, אף אחד לא ירצה לוותר עליו. זה ממש פשוט".

מה הכי קשה לך בתפקיד החדש?

"להביא לשינוי בהרגלי העבודה, חד משמעית. כשאני מגיעה הביתה בערב לפעמים אני טיפה מצטערת, כי זה קשה מאוד. אנשים שאת עובדת איתם ואוהבת אותם, פתאום את צריכה לומר להם שאי אפשר להמשיך את מה שהיה. זה לא פשוט".

איך את מתכוונת לטפל בעניין הרייטינג? הרייטינג של "מבט" נע סביב 5-3 אחוז, כרבע מהרייטינג של ערוץ 10 ועשירית מהרייטינג של ערוץ 2.

"אני יודעת שלשנות הרגלי צפייה של אנשים בטלוויזיה זה דבר שלוקח שנים. מבחינת 'היומן' של יום שישי, שאותו אני מגישה ואמשיך להגיש גם בתפקידי החדש, זכיתי לרייטינג טוב, מכובד ויציב, שעבר לא פעם ולא פעמיים את 'שישי' של ערוץ 10. זה לא דבר פשוט כשאנשים מקובעים על הרגלי צפייה. נכון, אנחנו בחולשה קשה בנושא הזה, ואני לא חושבת שאפשר יהיה לשנות את זה תוך יום ולא תוך חודש".

אני שומעת שיעקב אילון על הכוונת שלכם, כמגיש "מבט", מה שבטח יכול לעזור עם הרייטינג.

"אני לא יכולה לענות לך על זה. המנכ"ל יונה ויזנטל מטפל בזה וכל שאלה בהקשר הזה את מוזמנת להעביר לפתחו".

בואי נחזור רגע אחורה. למה בחרת להיות עיתונאית ואיך הגעת עד הלום?

"למדתי לימודי תקשורת, והתחלתי לפני כ־20 שנה ככתבת משפט ומשטרה של הערוץ. אחר כך מוניתי לכתבת לענייני מפלגות ובהמשך לכתבת מדינית, תפקיד שנאלצתי לוותר עליו עכשיו. בעבר הציעו לי פעמיים להגיש את 'מבט' ואמרתי לא. מה, אשב ואקריא טלפרומפטר במקום להיות עיתונאית פעילה בשטח? אני עדיין חושבת שהעיתונאים הם שומרי סף, למרות שהיום לא כולם לצערי חושבים ככה".

כשרבים הספידו את רשות השידור, חשבת שאולי כדאי ללכת למקום יציב יותר?

"היו לי הצעות במהלך השנים, תמיד שקלתי ואיכשהו תמיד החלטתי להישאר".

מה ההישג המקצועי הכי גדול שלך?

"אני לא יכולה לענות על זה. יש כאלה שאומרים פרשת בראון חברון, יש כאלה שחושבים שפרשת אשכנזי. אני לא מאמינה בהישגים גדולים, אלא בעבודה עיתונאית יומיומית וסיזיפית".

כאישה וכאמא, איך את מצליחה לשלב בין התפקידים שיש לך בבית עם קריירה כל כך תובענית?

"זה קשה מאוד, העבודה האינטנסיבית גובה לפעמים מחיר ואני לא עושה לעצמי הנחות. יש לי מחויבות רגשית גדולה ועמוקה כלפי הבית והמשפחה, ולכן אני עוסקת כל הזמן בתמרונים. נשים הן אלופות בלהפוך יממה ל־48 שעות".

מה החלום שלך?

"שהרבה אזרחים ששכחו ללחוץ 11 בשלט, יחזרו לראות אותנו. המסך כבר נראה נקי ויפה מאוד, כי עברנו לשדר ב־HD, ועכשיו צריך לדאוג שגם התכנים יהיו טובים וחזקים".

__________________________________________________________________________________________________________

עוד באנשים: