"את נטע (שם בדוי, אסור לי לחשוף את שמה האמיתי) פגשתי כשהגעתי לכיתה שלה כדי להדריך במסגרת 'פרחי רפואה' מדובר בפעילות מיוחדת של חברת 'נטלי', שמעבירה הדרכות בנושאי רפואה בחטיבות הביניים ובבתי ספר תיכוניים. השיעורים האלו פותחים לתלמידים צוהר ראשון לעולם הרפואה.
>> לעוד סיפורים מרגשים, לחצו כאן
"נטע הייתה בכיתה י' ולמדה באולפנה לבנות דתיות. כבר מההתחלה היה ברור שנושאים כמו תזונה ודימוי גוף היו הנושאים הכי מבוקשים בכיתתה, והיא הפגינה בקיאות מרשימה וידעה את רוב התשובות לשאלות שלי בנושא השמנה, אוכל וקלוריות. "נטע הייתה גבוהה, 1.78 מ', וכבחורה דתית היא לבשה תמיד חצאית ושרוולים ארוכים כך שלא היה אפשר לראות עד כמה היא צנומה. אלא שבאחד השיעורים, שבהם למדנו על משקל גוף תקין, הסתכלתי בה היטב וגיליתי כמה סימנים מדאיגים. מנתונים שלקחתי ממנה התברר לי שהיא סובלת מ-BMI נמוך מאוד, מתת תזונה, מדלקות חניכיים בצקתיות ובעיות של קרישת הדם. "על אף שאני לא נוהג לתת את מספר הטלפון הפרטי שלי לחניכים, אפשרתי לנטע ולשאר הבנות לתקשר איתי בפייסבוק גם מעבר לשעות הלימודים. כך התברר לי, כי נטע התעסקה באופן אובססיבי באוכל, במשקל ובספורט. היא נהגה לשאול שאלות מטרידות על צומות והקאות, וכשהתחלתי לברר לעומק, שמעתי ממנה שהיא שותה המון מים וחיה על רק על קפה וקרקר עם גבינה. בכל שיעור גיליתי עוד ועוד סימנים מדאיגים אצלה: עור מידלדל ורפוי שלא מתאים לנערה בגילה, פנים שקועות, עצמות לחיים בולטות מאוד. הבחורה הזו הרעיבה את עצמה מול עיני."לאור בקשת הבנות, ההדרכות נמשכו גם בשנה שלאחר מכן. נטע הייתה תלמידה מדהימה, מבריקה ממש, וככל שחלף הזמן, שמתי לב שהיא מפתחת תלות בקשר שלנו בפייסבוק. אם הייתי מתרחק קצת בגלל העיסוקים שלי, היא הייתה שולחת לי הודעה בנוסח 'איך מקיאים', אני הייתי חוזר אליה בבהלה. אנורקסיה איננה מחלה שאתה מאבחן אותה, נותן תרופות מתאימות ושולח הביתה. זה הרבה יותר מורכב. זו מחלה שהכלים של החולה בה הם שליטה ומניפולציה, וקשה מאוד להתמודד עם זה.
"התייעצתי עם רופאים, פסיכולוגים ומטפלים בתזונה וניסיתי להבין מה עובר על נטע. רק להוריה לא סיפרתי, כדי לא לשבור את האמון שלה בי, אבל זה היה קשה מאוד. הרגשתי חסר אונים. "בשלב מסוים נטע סיפרה לי שהמחזור שלה נפסק, והבנתי שאני חייב להחליט אם אני בחוץ או בפנים. הזמנתי אותה לשיחה אישית, פנים מול פנים, בביתי, יחד עם חברה טובה שלי מבית הספר לרפואה. נטע, כמו כל האנורקטיות, חייתה בהכחשה. היא לא הודתה בכך שהיא אנורקטית. "הסברתי לה שהיא מזיקה לגוף שלה ושהנזק הוא בלתי הפיך ומסוכן, אבל שום דבר לא טלטל אותה. רק כששאלתי אותה מה הכי חשוב לה בחיים והיא הבינה שאם תמשיך ככה היא לא תוכל ללדת ילדים, ראיתי שמשהו זז אצלה. היא החלה לשתף אותי בפורומים של אנורקטיות ובולימיות, וכשקראתי מה נאמר שם – התחלחלתי. בנות פשוט מסבירות לבנות אחרות איך להקיא ואיך לרעוב. "למרות הקושי, ליוויתי את נטע באופן צמוד. הפניתי אותה לבדיקות דם, שכנעתי אותה לקחת כדורי ברזל, והיא התחילה להתקדם. המשקל עלה, המחזור חזר, אבל בכל פעם שהייתה לנו התקדמות, הייתה אחר כך גם רגרסיה. נדרשו ממני תעצומות נפש כדי לתמוך בה. היו פעמים שרציתי לבכות למישהו, היו תקופות שעמדתי להישבר, אבל הייתי נחוש בדעתי שלא לוותר עליה. "באותה תקופה היה לי תחביב: צילום 'בוק' לבנות שרוצות להיות דוגמניות ליום אחד. הייתי אמן בכל מה שקשור לפוטושופ, בעיקר בהעלמת קפלי שומן, הגדלת שדיים, בניית שפתיים סימטריות. יום אחד חזרתי הביתה והבנתי שאני מסייע לשקר הזה שבנות כמו נטע חיות עליו. בו ברגע החלטתי להפסיק עם התחביב ההוא. עד היום, כשאני רואה תצלומים של נשים שטופלו בפוטושופ, אני לא מצליח להבין – מה כל כך מפחיד באמת? למה להפוך נשים לפוסטרים או לקישוט? אם היו שואלים אותי, היה צריך לאסור את זה בחוק. כל התפיסה שלי השתנתה לגמרי. "אלא שלא רק אני השתניתי. גם נטע השתנתה לאט לאט. היום היא ממש סיפור הצלחה. היא שינתה את התזונה שלה, משקלה התייצב וביטחונה העצמי עלה. ולא רק זה – היא אפילו התגייסה לשירות הלאומי". השורה התחתונה:
"כאשר פגשתי את נטע הייתי צעיר נלהב בן 19, שרק התחיל ללמוד רפואה, ומיהרתי להגיד לה מה לעשות. כלומר, לאכול. כעסתי עליה והאשמתי אותה כשלא אכלה ופסלתי כל טיפול לא קונבנציונלי, כמו דיקור למשל. המקרה שלה גרם לי להבין שכאשר מטופל מגיע אליך, אתה צריך לטפל בו לא פחות מאשר במחלה. עליך להיות חלק מתהליך ההתבגרות שלו, בלי להיות שיפוטי כלפיו. המטופל עצמו חשוב לא פחות מהמחלה שממנה הוא סובל".
___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
ומה הסיפור שלכם?
אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו- צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: farkash33@gmail.com
________________________________________________________________________________________________________________________לכל אדם יש סיפור:
- נלחם על חייה של אחותו אך ללא הצלחה
- התעמתה עם משפחתה ויצאה לחופשי
