היא זמרת, דוגמנית, מגישת טלוויזיה, פרזנטורית של שעוני Timex, ובימים אלו מטפחת קריירה מוזיקלית עצמאית ומקליטה אלבום משלה, ששונה מאוד מהחומרים שאיתם התפרסמה בעבר.
>> לעוד סיפורים מעוררי השראה, לחצו כאן
האלבום מבטא צד של דניאלה פיק (30) שלא קיבל ביטוי – לא כבתם של האייקונים צביקה פיק ומירית שם-אור, לא כזמרת פופ קלילה בצמד האחיות פיק וגם לא בפרסונה המסתורית שיצאה עם קוונטין טרנטינו, פרשה שלוטה בערפל רכילותי כבד עקב האופי הדיסקרטי של פיק.
דווקא על המהמורות המקצועיות שלה לא אכפת לה לדבר, ואפילו בפתיחות. "התיקון שלי הוא ההבנה הקצת מאוחרת שהייתי צריכה לקחת החלטות בלי להיות תלויה במה שאנשים אחרים אומרים, כולל הקהל, ולעשות את מה שאני מרגישה לנכון", אומרת פיק, ומספרת על התהליך שעברה בשנים האחרונות".
לפעמים מאוד קשה להצליח
"כשהייתי בת 18 הקמתי עם אחותי שרונה את הצמד שלנו מתוך חדוות יצירה נקייה, ואני חושבת זה המקום שממנו צריך להגיע תמיד", היא אומרת. "אני חייבת להגיד שלמרות זאת אני לגמרי מאמינה שמה שקורה אמור לקרות – וזה כולל את כל המכשולים ואת תחושת הכישלון: הכול קורה כדי להביא את האדם למקום הנכון לו.
"החרטה שלי היא על כך שפשוט חיכיתי יותר מדי זמן שמישהו יאמין בי, במקום להאמין שאני יכולה לעשות את זה בצורה עצמאית לגמרי. פשוט לא ידעתי שאני יכולה ללכת על זה לבד, וחיכיתי לגוף חיצוני שייקח עליי חסות.
"אחרי שאחותי ואני החלטנו לפרק את הצמד, היא מיד הקליטה אלבום סולו עם שירים שהיא הלחינה למילים של אמא שלנו. גם אני הרגשתי שיש לי חומרים טובים ביד, וישר הלכתי לפרזנטציות בחברות תקליטים. לצערי, הן לא הביעו עניין, כי החומרים והסגנון היו מאד שונים ממה שהיו רגילים לשמוע ממני.
"האנשים שם אמרו לי שהם פוחדים שהקהל לא יעכל את זה. ובאמת, הלחנים באלבום החדש היו שונים, יותר כבדים קצת, יותר איטיים, מנוגנים חי. רציתי שזה יהיה פחות אלקטרוני ויותר חם, עם טקסטים מאוד מחוספסים. קיבלתי מאנשים בתעשייה המון אהבה, אבל לפעמים מאוד קשה להצליח, גם אם אתה עושה דברים טובים.
"אנשים לא יודעים שהדרך להוצאת יצירה חדשה רצופה המון עבודה ולפעמים גם הרבה דחיות. אז כן, הוצאתי כמה סינגלים שהגיעו לרדיו, ולמרות שקיבלתי ביקורות טובות מאנשי מקצוע, אף אחד מהם לא ממש תפס, ואני לא קיבלתי את תחושת השובע שיש כשמוציאים אלבום. אז בזמן שהמשכתי להלחין ולעבוד, גם התפתחתי לעוד כמה כיוונים, כמו הנחיה בטלוויזיה; גם חזרתי לדוגמנות, אבל המשכתי לעבוד ולהלחין כל השנים האלה".
הכוח בידיי
"התחומים הנוספים אפשרו לי להמשיך להתבגר, להלחין ולנסות. אנשים לא יודעים כמה אתה מזיע מאחורי הקלעים בתחום הזה. זה מאבק, אבל מאבק שאני נהנית ממנו. מה שקרה בסופו של דבר הוא שדווקא בגלל כל הניסיונות האלה הגעתי למסקנה שלא חייבים להוציא אלבום בדיוק לפי הספר.
"התגובות שקיבלתי לשירים עזרו לי לזקק ידיעה יותר ברורה לגבי מה שמוצלח יותר ומה שפחות, והמסקנה הייתה מאוד ברורה: השירים שאליהם אני מחוברת באמת, הם אלה שעובדים. מהמקום הזה הגעתי להחלטה שאני צריכה ללכת על זה לבד, כי הכוח הוא בידיים שלי. אני יודעת איזה אמן אני רוצה להיות ומה אני רוצה לעשות, ואני לא צריכה לחכות שזה יקרה אלא פשוט ללכת על זה".
ההחלטה הכי מרגשת שיש
"אני תמיד מאמינה שהדרך שאתה עובר, גם אם היא קשה, היא חלק מהתוצאה. והתוצאה היא שזה יותר מדויק לי עכשיו, ואולי כל זה לא היה מתאפשר אלמלא מה שעברתי. הבגרות הזאת שיש לי היום, וגם השירים האלה, הם תוצאה ישירה של השנים שקדמו לאלבום; גם של המכשולים.
"אני ממוקדת לגמרי ויודעת בדיוק מי אני מבחינה מוזיקלית. זה הגיע למצב שאני אפילו כותבת את התזמורים של הכינור בעצמי. ההחלטה הזאת, לעשות אלבום סולו ראשון עצמאי, היא ההחלטה הכי מרגשת שיש, ומבחינתי זה כבר ניצחון".
__________________________________________________________________________________________________________
עוד באנשים:
- על איזה מקצוע חלמה השחקנית אסתי זקהיים?
- מי הם סלבס שנפלו וחזרו כדי לדבר על זה?