אתם מכירים את אסתי זקהיים כשחקנית מ"עפולה אקספרס" ו"אבא גנוב 2", כדוגמנית למידות גדולות וכאישה הדעתנית עם המבט החודר וההומור הבועט. הכל נכון, אבל אסתי זקהיים היא עוד כמה דברים. היא מלמדת משחק, יש לה תואר שני בפסיכודרמה ובזמנה החופשי היא מתנדבת בעמותת לילך, בוועד למלחמה איידס ובאגודה לזכויות האזרח.

>> בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק

היא נשואה (פעם ראשונה ואחרונה, לדבריה) ואם לשלושה. ואם זה לא מספיק, היא קצת מתחרטת שלא למדה הנדסת מכונות, והפכה לבעלת מפעל, מסודרת כלכלית ובעיקר מאד רגועה.

אפקט הדומינו

"אבא שלי זכרונו לברכה היה הבעלים של מפעל הנדסה, אבל חלם להיות שחקן. הוא היה מתגנב להצגות בערבים, זוכר מונולוגים שלמים בעל פה, וכשהוא היה מקבל איזה תפקיד או שורות להקריא בפגישות של הבונים החופשיים, הייתי עוזרת לו ללמוד טקסטים".

יום אחד בגיל 15, כשישבה עם אביה וסיפרה לו שהיא מתלבטת בין לימודי הנדסת מכונות באורט טכניקום לבין לימודי משחק בתלמה ילין, הוא ענה לה: 'תגשימי לי את החלום'. כששאלה אותו מה יהיה עם פרנסה, הוא לא התרגש וענה: 'כל זמן שאבא שלך חי - את יכולה להיות רגועה'.

"ובאמת כל עוד הוא היה חי הייתי רגועה", היא נזכרת, "אבל בסוף הוא נפטר ואני כבר 15 שנה בדאגות כלכליות".

בניגוד למה שאתם חושבים, הנדסת מכונות הוא לא מקצוע שרחוק מחייה של זקהיים. רוב ילדותה עבדה במפעל של אביה שבשטחו הוקמו לימים מגדלי תל אביב.

"אם הוא היה חכם אז הוא היה קונה את האדמה ואני הייתי יכולה לשבת במגדלי אביב עכשיו", היא צוחקת בלי שמץ של מרירות. "עבדתי במפעל הזה מגיל צעיר בכל החופשים שלי מבית הספר, וממש ממש אהבתי את העבודה. אהבתי להיות עם הפועלים, להתלכלך בשמן מכונות ולחזור שחורה ומסריחה הביתה. משום מה זה מספק. הייתי סוחבת כל מיני ברזלים כבדים כאלה ואבא שלי תמיד היה אומר לי להפסיק כי אני עוד צריכה ללדת. זו עבודה ממש קשה אבל זה כיף גדול, והיו תקופות בהן חשבתי שכשאני אהיה גדולה אני אעבוד בשיפוץ.

"אבל אני ילדה של אבא, ולמרות שהוא היה בעל מפעל, החלום שלו להיות שחקן דבק גם בי. ככה הגעתי לתלמה ילין וגורלי נקבע למעשה. ואז בהדרגה, כמובן, הבנתי עד כמה אני אוהבת תיאטרון ומה הכוח שלו. אני מאד אוהבת את התחום. לא סתם המשכתי ולמדתי פסיכודרמה, ועשיתי תואר שני בהנחיית קבוצות בשילוב אומנויות. אני באמת מאמינה בזה, ובהשפעה של ביטוי רגשי על הנפש שלנו.

"כשאני מלמדת ועל הבמה אני מרגישה מאד שלמה, אבל בזמנו היה לי קשה להפריד בין האהבה שלי למשחק לבין הרצון שלי לשמח את אבא שלי. ההחלטה שלי מאד שימחה אותו, וזה מצחיק כי בדרך כלל זה הפוך. להיות שחקנית זה בדרך כלל המרד וההורים הם אלה שמציקים לך ושואלים איך הולכים עם זה למכולת, לא להיפך. הוא מאד תמך בי, תמיד הגיע להצגות שלי והחוויה גרמה לו לכזו התרגשות שכל דבר היה בעיניו מקסים ומצוין והוא היה מאושר שהצלחתי.

"בכלל הוא פרגן לי. למשל הוא טען שנשים רזות זה מכוער, ושהכי יפות בעיניו הן נשים שיש מה לתפוס אצלן. לא הרגשתי אף פעם שיש איזושהי בעיה עם המשקל שלי. למעשה, הייתי בעיניו מושלמת, עד הרגע שבגדתי בו והפכתי שמאלנית פעילה והוא העיף אותי מהבית לחודשיים בהם הייתי ברחובות. גם אחרי שסלח לי, עד סוף ימיו הוא היה קורא לי 'שרץ מרץ'".

ביקום מקביל

"ביקום מקביל הייתי דב לאוטמן. הייתי משקיעה בנוער, חינוך ותרבות, תורמת בסתר ורגועה. בטח הייתי קמה כל יום בחמש וחצי בבוקר, הולכת להתעמל עם החבר'ה, בשבע וחצי מתקלחת ומגיעה למפעל, כל צהריים הייתי חוזרת הביתה לאכול עם הילדים שלי. הייתה לי כמובן עוזרת ומבשלת, אבל בכל זאת הייתי מקפידה לאכול צהריים עם הילדים. אולי היו לי רק שני ילדים ולא שלושה כי אחרי הכל אני אישה עובדת ואין לי המון זמן, וכדי להישאר בבית צריך להכשיר מנהלים ואני קונטרול פריק. חוזרת לעבודה עד שש בערב, נחה קצת ובערב הייתי יוצאת לכל מיני ערבי תרבות שהייתי מממנת בתור יושבת ראש אגודת הידידים של משהו.

"מדי פעם הייתי גם תורמת את הבית שלי לתצוגות אופנה, מקימה עמותות חינוך ותרבות ומטפלת בנוער במצוקה. בעיקר היו לי יותר אמצעים ושלווה לעשות דברים חשובים. אולי עם ליבידו קצת יותר כבוי אבל גם עם פחות גחמות, ולא כל הזמן באיזה מסע נפשי תרפויטי. אני לא יודעת אם הייתי מאושרת יותר, ויכול להיות שבגיל 50 הייתי נזכרת שפעם היה לי חלום להיות שחקנית. אבל בהחלט הייתי אדם יותר שליו".

התיקון שלי

"מן הסתם אין לי שום כוונה לעשות שינוי מקצועי עכשיו. אני כן מנסה, דרך האימהות, להפריד את החלומות ואת האישיות שלי מזו של הילדים שלי. אני משאירה את עצמי מחוץ לפנטזיה שלהם כדי לא להשפיע עליהם בצורה מוגזמת. אני חושבת שכשאתה מסוגל להתייחס להורים שלך כאל אדם שלם ונפרד ממך, כזה שיש לו חיים משלו, בעיות משלו ועושה כמיטב יכולתו - זה פשוט משחרר".

____________________________________________________________________________________________________________

עוד בערוץ אנשים :