הבית הזה, בסידני, אוסטרליה, כבש אותי בפשטותו וביופיו: זהו ביתה של משפחה צעירה, שחיפתה על האמצעים המוגבלים בזכות אהבה גדולה לאמנות. האב, טים לוויסון (Tim Leveson) הוא מעצב פנים, והאם ליבי עוסקת באמנות. יש להם שתי בנות. בני הזוג שיפצו את בית הרעפים הקטן והישן שלהם והשאירו את מאפייניו המקוריים והיפים - רצפת עץ, תקרות מקושטות וחיפויי עץ על הקירות. גם המטבח הישן נשאר כפי שהיה, ובעתיד הם מתכננים להגדיל את שטח הבית. בינתיים קירות לבנים, רהיטים מעץ, טקסטיל בצבעים נייטראליים ושטיחים צבעוניים הם רקע לאוסף גדול של יצירות אמנות, ועדיין הבית ידידותי לגדולים ולקטנים ומשדר פשטות נעימה אך
מלונות הבוטיק המצליחים ביותר בעולם הם אלה שמציעים לא רק נוחות, אלא גם אווירה אותנטית, ששואבת מהתרבות המקומית. ומה יותר אקזוטי ומפנק מארמון מרוקאי מהמאה ה-18 בעיר העתיקה של מרקש, ששוחזר והוסב למלון בוטיק בידיהם של בעליו האטלקים? השחזור המוקפד של המבנה המוסלמי, שבמרכזו שתי חצרות פנימיות, החזיר לארמון את תפארתו עם תקרות מצוירות, קישוטי קיר ודלתות שכל אחת מהן היא פסל ייחודי מעץ וברזל. לתוך הפאר הישן הוכנסו רהיטים שמשלבים סגנון מזרחי ואירופי, פריטים מרוקאיים עם נגיעות של כסף וזהב ובדים עשירים ושופעים.
תשכחו את התמונות שעולות בעיני רוחכם למשמע המלים "עיצוב פולני", והציצו בלופט הקטן בעיר פוזנן, שתכנונו המתוחכם נותן מענה לדרישותיהם המנוגדות של שני דייריו. הם אוהבים חללים פתוחים, אך רוצים כאלה שאפשר גם לסגור למרחבים אינטימיים לפי הצורך; האחד ישן עד שעה מאוחרת והשני מתעורר מוקדם; הם שומעים מוזיקה בווליום גבוהה וחובבים ארוחות גדולות ושוקקות, אבל בשנתם רגישים לכל רעש קל. יש להם הרבה חפצים, אבל רק 70 מטרים רבועים שיכילו את השפע. צמד המעצבים במשרד האדריכלים "mode:lina" מצא פתרון יעיל לאתגרים הללו: הלופט המלבני המוארך חולק לשלושה חללים, שביניהם דלתות הזזה גדולות (ראו תוכניות למטה).
אם אי פעם תיקלעו ליער זימבאלי (Zimbali Forest) השוכן לחופה המזרחי של דרום אפריקה, תמצאו בית חלומות. בית הזן הזה, כפי שמכנה אותו משרד האדריכלים Metropole Architects הממוקם בעצמו בעיר הסמוכה דרבן, אינו קטן במיוחד: ליתר דיוק, הוא משתרע על פני 680 מ"ר.
הבית כאילו צף על פלגי מים, מוקף בבריכות דגים, מפלים ובריכת שחייה. הוא בנוי מחומרים ראשוניים, טבעיים: קירות אבן, עץ והרבה זכוכית, ומראהו מזכיר שילוב של מקדש אסיאתי רוגע עם מבצר מוגן.
הלופט שלפניכם, הממוקם בסוהו במנהטן, כיכב כדירה של מעצב פנים בסרט "השטן לובשת פראדה" ובתוכניות עיצוב, ומוכיח שעיצוב נכון ואישי - כמו יין טוב - משביח עם השנים. סטפן בובליל, אחד מבעליה ומנהלה האמנותי של The Apartment Creative Agency העוסקת בעיצוב רב-תחומי, עיצב את המקום למשפחתו לפני יותר מעשור. לא מדובר רק באיסוף אובייקטים, אלא בהרכבת חוויה רגשית וסיפור הנרקמים משילוב חפצים וסגנונות זה בזה. זהו בדיוק סוד קסמו של הלופט של משפחת בובליל: שילוב בין מאפייני הבניין התעשייתי הישן עם עיצוב חדש ואוסף אישי של חפצים, והתוצאה המשותפת רעננה ורלבנטית גם היום.
קירות ירוקים הם לא המצאה חדשה: את הצמחים המטפסים כולנו מכירים. אבל פלאי הטכנולוגיה מאפשרים לנו היום ליהנות מגנים של ממש על קירות הבתים - מבחוץ או מבפנים. זה מתאים במיוחד בערים, מעוטות השטחים הפתוחים, והגנים האנכיים שצצים בשנים האחרונות ברחבי העולם מעידים שהשילוב בין עיצוב ירוק ואקולוגי וטכנולוגיות חדשניות - מנצח.
מי שנחשב ל"אבא" של האקסטרווגנזה הצמחית הזאת הוא בוטנאי צרפתי בשם פטריק בלנק (Patrick Blanc), שאמנם לא היה הראשון שרשם פטנט על גנים אנכיים, אבל בהחלט היה זה שהפך אותם ללהיט. אחרי שחקר בתי גידול שונים הגיע בלנק למסקנה שצמחים לא זקוקים לאדמה: מספיקים מים, דשן ומצע גידול מתאים.
אחד המעצבים הצעירים, המוכשרים והמסקרנים בברזיל הוא גיליירמה טורס (Guilherme Torres), שעיצב את הדופלקס הזה במגדל מגורים בעיר סאו פאולו. שטחו הכולל 50 מ''ר בלבד, אך תכנון חכם ורעיון מבריק כמו תקרה שכולה מראה מגדילים את תחושת המרחב. יחד עם נגיעות נועזות של צבע (בעיקר אדום), סגנון תעשייתי ובחירות משועשעות, התוצאה היא דירת רווקים גברית וקלילה.
בחלל המרכזי שילב טורס רצפת עץ בגוונים חמים עם קירות מחופים בטיח אפור. על הרקע הנייטרלי בולטים פריטים צבעוניים ומלאי הומור, כמו מקרר רטרו אדום, שהוצב בשטח הלא מנוצל שמתחת לגרם המדרגות.
נקודת המוצא לתכנון הבית הזה היא המציאות העגומה שמוכרת למי שחי באזורים הכפריים המבודדים של ארגנטינה: הצורך להגן עליו מפני אורחים לא רצויים - שודדים ותוקפים. בעלי הבית ומתכנניו, זוג אדריכלים ("Bak Arquitectos"), החליטו למקם את ביתם החדש לכל רוחב המגרש שקנו, במחוז בואנוס איירס, ולבנות אותו בצורת מלבן ריבועי כמעט, ששתיים מפאותיו אטומות לגמרי - ללא חלונות ודלתות. בזכות ההחלטה הזו, הם היו צריכים לדאוג למגן רק שתי חזיתות: הקדמית, שפונה לרחוב, חופתה במעין תריס עץ מסיבי וקבוע. החזית העורפית, הפונה לחצר האחורית, לבריכה ולמרחבים, נסגרת באמצעות תריסי גלילה ממתכת.
כך נראה הבית מלפנים.
אוסטרליה מזמן הציבה את עצמה על מפת האדריכלות העולמית, עם בתים שמצטיינים בעיצוב רענן, בהיר ומרתק. שורשי התרבות האוסטרלית נעוצים באנגליה, אבל תנאי מזג האוויר והסביבה מכתיבים התייחסות שונה לתכנון. יחד עם הרב תרבותיות שמאפיינת היום את היבשת, האדריכלות האוסטרלית השתחררה מזמן מכבלי המסורת. הבית שלפנינו הוא דוגמה מצויינת:
זוג עם שתי בנות במלבורן פנה לאדריכל אנדרו מיינרד (Andrew Maynard, שידוע כאדריכל שמתכנן "ירוק"), כדי לשפץ את ביתם הוויקטוריאני הקטן בפרברי העיר.
