רענן ונועז: ביתה של משפחה צעירה במלבורן

אוסטרליה מזמן הציבה את עצמה על מפת האדריכלות העולמית, עם בתים שמצטיינים בעיצוב רענן, בהיר ומרתק. שורשי התרבות האוסטרלית נעוצים באנגליה, אבל תנאי מזג האוויר והסביבה מכתיבים התייחסות שונה לתכנון. יחד עם הרב תרבותיות שמאפיינת היום את היבשת, האדריכלות האוסטרלית השתחררה מזמן מכבלי המסורת. הבית שלפנינו הוא דוגמה מצויינת:

זוג עם שתי בנות במלבורן פנה לאדריכל אנדרו מיינרד (Andrew Maynard, שידוע כאדריכל שמתכנן "ירוק"), כדי לשפץ את ביתם הוויקטוריאני הקטן בפרברי העיר. הם ביקשו חלל אירוח גדול ופונקציונלי, מטבח לא גדול - שכן שניהם עוסקים בקייטרינג ולא רצו "להביא את העבודה הביתה", וחדר שינה גדול עבורם, עם חדרי רחצה וארונות צמודים. האדריכל הציע פתרון יצירתי, שלא חייב להרוס את הבית הישן: החזיתות שומרו, שינויים פנימיים נעשו, אבל המרחב המשפחתי המשותף "הוצא" אל מחוץ לבית, למבנה בצורת מלבן עם פינות מעוגלות, שכמו הוצנח לחצר האחורית.

בין בית האבן הישן והקלאסי למבנה החדש והקליל, שחופה עץ, נוצר דיאלוג צורני מעניין. החיבור בין הישן לחדש נעשה באמצעות מעבר עשוי זכוכית וחצר פנימית. הפינות המעוגלות משדרות רכות ונשיות, כיאה לבית עם רוב נשי. קירות זכוכית גדולים מטשטשים את הגבולות בין החוץ לפנים ושפע אור נכנס לתוך הבית בכל שעות היום. העץ דומיננטי גם בתוך הבית, יחד עם שילוב צבעים לא שגרתי -לבן, שחור, ירוק ונגיעות של אדום. גופי תאורה שונים פוזרו בנדיבות בכל חלקי הבית ובחצרות, והגימורים בולטים באיכותם.

הצצה מהחצר לסלון.

החזית הוויקטוריאנית שומרה, ורק השער הצדדי מרמז למה שקורה מאחור.

החצר האחורית "לפני".

ו"אחרי".

כאן אפשר לראות את מעבר הזכוכית שמחבר בין שני חלקי הבית, שחובקים חצר פנימית ואינטימית. הלבנים של המבנה הישן נחשפו ונצבעו בלבן משופשף, כדי להדגיש את גילו. משמאל פינת העבודה בלבן ואדום. משטח העבודה הירוק של המטבח מוביל דרך פרוזדור הזכוכית למטבח ולסלון.

החלל המרכזי מרווח, נוח ופתוח לשתי החצרות, משני הצדדים. ברקע אפשר לראות את החצר הפנימית הקטנה ואת קירות הבית הישן.

כדי לשמור על סדר הושם במטבח דגש על אחסון. ה''אי'' במטבח, שגם בו מקומות אחסון רבים, ממשיך לתוך מעבר הזכוכית ומשמש כמגשר עיצובי בין שני חלקי הבית.

כך נראה המטבח בערב. גופי תאורה פונקציונליים משתלבים בעיצוב הכללי.

מעל המעבר תקרה מונמכת למזגן, שנצבעה שחור ומגדירה גם היא את המעבר. פינת האוכל פשוטה: שולחן עץ מוקף כיסאות איקאה בצבעים הדומיננטיים של הבית, אבל שימו לב לגוף התאורה המיוחד מעל.

כך נראית פינת האוכל מהמטבח.

בקיר העץ בסלון מסכי הזזה שמגלים ומסתירים לחלופין מערכות מדיה ומדפי ספרים ירוקה. מימין, בהמשך ל"אי" הארוך, אפשר לראות את פינת העבודה הפתוחה.

מבט מפינת העבודה: גימורים מושלמים ועיגולים אדומים שמכניסים חיוך ועניין לאי הירוק.

הקשת הישנה נשמרה, ומסמלת את הכניסה לחלק הישן של הבית.

ועוד מבט מכיוון פינת העבודה, בגשם (למעלה), ובלילה (למטה):

תוספות ירוקות מגדילות את המרחב הפנימי של הבית הישן.

הן מאפשרות חדר רחצה צמוד לחדר ההורים, חדר ארונות וחדר כביסה.

גם בחדר הרחצה המרכזי של הבית שילובים מעניינים של עץ, לבן ואדום.

וזה חדר הרחצה הצמוד לחדר השינה של ההורים (תוספת בנייה).

הבנות משחקות בחצר האחורית הגדולה.

ואפשר גם לטפס על גג המוסך, ולהשקיף על כל השכונה.

המוסך נבנה מלבנים שנצבעו כתום-אדום וחופה בעץ. גופי תאורה שהותקנו ביניהם הופכים בערב את המוסך לרקע פיסולי ויפהפה לבית כולו.

החצר הופכת לכתומה בזכות משחק הצבע והתאורה.

תוכנית הבית: 152 מ"ר בנויים (67 מ"ר בבית הישן ו-85 מ"ר בתוספות). משמאל הבית הישן - מהרחוב נכנסים למסדרון ארוך, שממנו דלתות לשני חדרי ילדים, חדר אורחים, סוויטת הורים וחדר רחצה. בסוף המסדרון קירות זכוכית שמשקיפים על החצר הקטנה. מפינת העבודה עוברים למבנה החדש, שבו מטבח, פינת אוכל וסלון. החצר האחורית הגדולה מסתיימת במוסך, עם חדר נוסף ושירותים.