שמעתי עליו לראשונה מחבר טוב, שזה עתה חזר מגיחה קצרה לסינגפור - רק שלוש שעות טיסה ממנילה, ויעד תיירותי להרבה פיליפינים. וגם להרבה ישראלים. למלון הזה קוראים קווינסי (Quincy), והוא ממוקם בלב רצועת הקניות של סינגפור - אורצ'ארד רואד (Orchard Road). ב-2012 הוא נבחר למלון האופנתי ביותר באסיה, הן בפורטל התיירות הפופולרי בעולם, Trip Advisor, והן במגזין הלייף סטייל האסיאתי LifeStyle Asia. לפני כמה חודשים בחרה בו רשת החדשות CNN לאחד מעשרת המלונות הטובים בסינגפור.
למגדל החדש הזה קוראים "אקווה איגואסו" (Acqua Iguazu), והוא יהיה חלק מגן העדן המושחת שנבנה בליבה של מנילה: שכונה שתספק לדייריה מפלי מים, טיילת לאורך הנהר ומעבורת שתביא אותם תוך דקות למרכז העסקים.
צפו בטריילר של הפרויקט:
הפרויקט הגרנדיוזי של חברת הנדל"ן היצירתית “סנצ'יורי פרופרטיס" מגיע בהמשך למגדלי יוקרה קודמים שלה, שעליהם דיווחתי בעבר, דוגמת מגדלי ורסאצ'ה, מגדל טראמפ, ועוד.
הוא בן 39, עם ניסיון מקצועי של כמעט 20 שנה בהפקות במה של הצגות שכונתיות, מופעי סיום של אוניברסיטאות ועד עיצובי תלבושות, תצוגות אופנה, קונצרטים והפקות גרנדיוזיות של ארגונים וחברות ענק. אבל הסט הגדול ביותר שעיצב עד כה הוא, ללא ספק, זה שנועד לכוכבת הפופ ג'נט ג'קסון, אחותו של, באחד הקונצרטים שלה בסינגפור שנערך במלון “ריזורטס וורלד” (Resorts World).
>
אני מבקר בו בפעם השנייה ברציפות בתוך שבועיים, כי הוא כבש אותי מהרגע הראשון. מדובר במקום הקרוב ביותר למנילה (כ-30 ק”מ ממרכז העיר), שבו הטבע שולט בעוצמה מופלאה. צוקים ענקיים מאבן סיד מקבלים את פני הנכנסים משני הצדדים, ושניות לאחר מכן כבר שומעים את עוצמת המים האדירה הזורמת מן הסכר. במלחמת העולם השנייה, היה זה אחד המעוזים האחרונים של החיילים היפנים, כשאלה התחבאו במערות שבצוקים וסירבו להיכנע.
פרויקט מגורים יוצא דופן בהרי הפיליפינים: מגדלי יוקרה מוקפים בכרמי היין הראשונים שניטעים כאן. בימים אלה משווק ברחבי מנילה פרויקט מעורר עניין, בעיקר בקרב האירופאים אוהבי היינות המתגוררים בעיר האסיאתית ונטולת הכרמים הזו.
זהו פרויקט יוקרה של מגדלי דירות ובתים, שייקרא ("אגמים תאומים", ולא - אין קשר לסדרת הטלוויזיה האהובה "טווין פיקס"). הפרויקט עומד להיבנות בטאגאייטאי (Tagaytay), שהוא אחד האזורים הקסומים בפיליפינים, הממוקם רק 50 קילומטרים ממנילה.
זהו מותג שכונתי סיני המוכר לנו מעשרות ואולי מאות סרטים. הוא מאופיין בשער כניסה מרהיב ומפתה, ריהוט רחוב המעוצב בשלל צורות, צבעים ובעלי חיים, ותוסיפו לכל זה צפיפות סינית...
הטריילר של ''צ'יינה טאון'' המופתי:
אבל איפה הכל התחיל? ולמה? ובכן, המותג הסיני המיתולוגי נולד דווקא כאן, במנילה. שנת הלידה היא 1594, כאשר נוסדה הצ'יינה טאון של בירת האיים הפיליפיניים. בשפה המקומית הוא בכלל נקרא "בינונדו" (Binondo), וזאת צ'יינה טאון הראשונה והעתיקה בעולם.
המגזין האמריקני הנודע “קונדה נסט" הציב אותו במקום ה-22 ברשימת "מבואות (לובי) המלונות היפים ביותר" לשנת 2012. הוא היה המתחרה היחיד מהפיליפינים שהיה מועמד ברשימה העולמית, ושמו המדויק הוא "שנגרילה מקאטי" (יש מלון שנגרילה נוסף במנילה, שממוקם ברובע אורטיגס). הוא הקדים מתחרים כבדים באסיה כמו גרנד-הייאט ומנדרין אוריינטל בבנגקוק. אגב, לובי המלון היפה ביותר בעולם - לפחות לפי המגזין הזה - נמצא במלון "זאכר" בווינה.
בני שבטה קוראים לה פאנג אוד, אך בעולם הקעקועים היא מוכרת יותר בשם וואנג אוד: תושבת כפר זעיר במחוז הררי ומרהיב בצפון הפיליפינים, הנקרא קאלינגה (Kalinga). המחוז סבל במשך מאות שנים ממלחמות שבטים עקובות מדם, ורק בעת האחרונה נפתח לאיטו לעולם המודרני ולתיירים.
נתחיל בסרטון על המקעקעת האחרונה, לפני שנמשיך...
תרבות הקעקועים של קאלינגה, שעל פי החוקרים נמשכת כבר אלף שנה ויותר, נוצרה במקביל למנהג עתיק ואלים מאוד: ציד ראשים, ולא ראשים של בעלי חיים.
בובי דקייסר (Bobby Dekeyser) הוא יזם בלגי-גרמני, מייסד "דדון" (Dedon), הידועה ברחבי העולם בזכות רהיטי החוץ המעוצבים והיקרים שלה. הם ארוגים ביד ומיועדים לחוץ - לגינה, לים ולכל מקום אחר שלא מוקף בארבעה קירות. "סלונים לאוויר הפתוח", כפי שמגדירה זאת החברה. רבים מכירים את "דדון" בזכות הפרסומות היצירתיות שלה, שעליהן אחראי הצלם האמריקאי הנודע, ברוס וובר.
מה קורה כאשר מאות אלפי תושבים, ממש ערים ועיירות שלמות, מתלבשים בשמלות גרנדיוזיות ותלבושות מעוצבות בשלל צבעים טרופיים ויוצאים לרחובות בהמוניהם כדי לרקוד, לשאוג ולשמוח במשך תשעה ימים שלמים? התשובה היא "סינולוג", SINULOG , מושג המסמל את "תנועת זרמי המים" ובא לתאר ריקוד עתיק שהוליד את הפסטיבל הנודע ביותר באיים. פסטיבל הסינולוג מתקיים מדי שנה בינואר בסבוCEBU) ), מחוז הממוקם כשעת טיסה דרומית-מערבית למנילה, וכולל כמעט 170 איים (ראו במפה). הפסטיבל השנתי חוגג את המרתם של הסבואנים (אנשי מחוז סבו) לנצרות, אי-שם בשנת 1521.