זהו מותג שכונתי סיני המוכר לנו מעשרות ואולי מאות סרטים. הוא מאופיין בשער כניסה מרהיב ומפתה, ריהוט רחוב המעוצב בשלל צורות, צבעים ובעלי חיים, ותוסיפו לכל זה צפיפות סינית...
הטריילר של ''צ'יינה טאון'' המופתי:
אבל איפה הכל התחיל? ולמה? ובכן, המותג הסיני המיתולוגי נולד דווקא כאן, במנילה.שנת הלידה היא 1594, כאשר נוסדה הצ'יינה טאון של בירת האיים הפיליפיניים. בשפה המקומית הוא בכלל נקרא "בינונדו" (Binondo), וזאת צ'יינה טאון הראשונה והעתיקה בעולם.
הכובשים הספרדים ששלטו באותה תקופה בפיליפינים, בנו את השכונה כדי לאכלס בה את המהגרים הסינים שהתנצרו (אלה שסירבו להתנצר גורשו או הוצאו להורג). השכונה ממוקמת בקרבת נהר פאסיג החוצה את מנילה, וגשר "בינונדו" העובר מעל הנהר מוביל היישר לתוך המובלעת הסינית-פיליפינית. בצידו השני של הגשר התגוררו בזמנו הכובשים הספרדים.
כמו בכל צ'יינה טאון טיפוסית, גם במנילה הכל מתחיל בשער הכניסה הגרנדיוזי והסימבולי בעל הקשתות, שידוע בקרב הסינים בתור "פאייפאנג" (Paifang). בעבר נהגו מוסדות ממשלתיים בסין לתרום שערי "פאייפאנג" לערים שונות בעולם. יש "פאייפאנג" מסוגים ומחומרים שונים, ובעיצובים ובגדלים מגוונים, כפי שניתן לראות בדוגמאות הבאות הלקוחות מרחבי העולם:
גם אחרי שחוצים את שער ה"פאייפאנג" הפיליפיני, אי-אפשר שלא להיסחף בזרם של'צ'יינה טאון", שמכה בך מכל זווית. הצפיפות של שלטי החנויות והרחוב, הכיתובים הבולטים בסינית, עיצובי הדרקונים על גבי עמודי הרחוב, וכמובן הצבעים זהב, צהוב, ירוק, כחול ואדום שמוטמעים היטב בכל רחבי השכונה. על פי המסורת הסינית, אדום מסמל "שמחה", זהב מסמל "שגשוג", ירוק מסמל "פוריות", צהוב הוא הצבע הקיסרי-אימפריאלי, וכחול אמור להביא "שלום”.
אז מה, לא הגיע הזמן שתהיה לנו איזו צ'יינה טאון בתל אביב?