האם הילד סובל מהפרעת קשב?

זוכרים את הילד ההוא שתמיד הפריע בשיעורים, בילה שעות ארוכות מחוץ לחדר המנהלת וגם ההורים שלו לא רוו יותר מדי נחת מהשיחות החוזרות עם המורה שאמרה ש"לילד יש המון פוטנציאל, אבל הוא לא מממש אותו"? אז, בשנות השבעים והשמונים, קראו לילד הזה "מופרע" ו"עצלן". היום יודעים שיכול להיות שבסך הכל היתה לו הפרעת קשב.

סוף מעשה ללא מחשבה תחילה

אחד התחומים הבוערים ביותר בשיח הציבורי בשנים האחרונות הוא הפרעות קשב וריכוז והטיפול בהן. הפרעות אלו מופיעות בקרב 5-10% מהילדים בני 6 עד 12 ונשארת אצל כמחצית מהם בגיל ההתבגרות ובבגרות. בעבר היתה הבחנה בהגדרות: תסמונת של הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות הוגדרה בשם ADHD, אשר פירושו Attention Deficit Hyperactivity Disorder, בעוד התסמונת המאופיינת בהפרעות קשב וריכוז בלא היפראקטיביות הוגדרה ADD. כיום, כל סוגי התסמונת נקראים ADHD, משום שבעצם זו אותה תופעה.

איכות חייהם של הלוקים בהפרעת קשב וריכוז אינה מהמשובחות, בלשון המעטה. ההפרעה יוצרת קשיים רבים ומתבטאת במוסחות גבוהה, קושי לשמור על רצף משימות או להשלימן, פיזור וקשיי התארגנות. במקרים רבים מתלווה לכך גם פעלתנות יתר המלווה בתנועתיות רבה, חוסר שקט מוטורי וקשיי וויסות חושי. במרבית המקרים קיימת גם אימפולסיביות המאופיינת בקושי להתאפק, לדחות סיפוקים ולהמתין לתור. הקשיים הללו פוגעים בהסתגלות תקינה וגורמים לכשל תפקודי בדרגות חומרה שונות.

בתחום הלימודי יתבטא הקושי בחוסר התמדה במשימות, בקשיי התארגנות וביצירת טעויות 'טיפשיות', בהספק נמוך ובאי מיצוי פוטנציאל למידה. בתחום הסנסו-מוטורי קיימת תת רגישות או רגישות יתר וקשיי ויסות מוטורי. זה יגרום לפגיעה בהתנהלות הילד במרחב ומול סביבתו הקרובה. לילד כמו למבוגר עם ADHD יש גם סף גירוי ותסכול נמוכים, מה שנקרא 'סוף מעשה ללא מחשבה תחילה'.

למרות שלא תמיד יופיעו כל התסמינים בילד אחד, התוצאה המתקבלת ללא אבחון וטיפול נכונים היא ילד בעל דימוי עצמי נמוך, חוסר בטחון וכעסים מצטברים.

לכתבות הקודמות בסדרת האבחונים:

• מאיפה מתחילים? מורה נבוכים
• כמה זה עולה? סל השירותים של קופת חולים
• אולי הילד סובל מלקויות למידה?
  

איך מאבחנים?

"אין גישה אחידה לבדיקת הפרעת הקשב. חשוב שרופא המתמחה בתחום זה, נוירולוג או פסיכיאטר, המכיר את התהליך ההתפתחותי של הילד והקשיים האופייניים לכל גיל יבדוק ויזהה היכן עוברת ההפרעה את "הקו הנורמטיבי", מנסה ד"ר מירי כ"ץ, פסיכיאטרית ילדים ונוער, שניהלה את המרפאה להפרעות קשב והסתגלות במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, לעשות סדר. "מעבר למה שההורים יודעים על הילד שלהם, למען תהליך האבחון חשוב לקבל אינפורמציה מסודרת ומעמיקה ממסגרות בהן הילד שוהה או מבקר (גן, בית ספר, חוגים) ולהתייחס לכל אחד מהתחומים המוזכרים בה".

כ"ץ מדגישה כי המאבחן אמור להתוודע במהלך הפגישה, אחת או יותר, לכל תחומי התפקוד של הילד, כולל הלימודי, הרגשי, החברתי והמשפחתי ולקבוע את הטיפול המתאים בהתאם לקשיים ולחומרתם.

במסגרת האבחונים יכול הרופא הבודק להפנות את ההורים גם לבדיקות משלימות שיכולות להרחיב את התמונה, כמו בדיקות ממוחשבות: T.O.V.A, בדיקה ותיקה שבודקת בעיקר את תפקוד הקשב באספקט צר יחסית או בדיקת I-BRC, החדשה יותר, שמצליחה להנפיק פרופיל נוירו-קוגניטיבי לתפקודי קשב מגוונים יותר. בנוסף לאלו מתחילות להיכנס לשוק גם בדיקות ממוחשבות אחרות, אשר עדיין לא מוכרות ונפוצות במקומותינו.

סערת הריטלין

יניב, היום סטודנט למשפטים בן 27, היה מאז ומתמיד מאובזר בקוצים בישבן, כהגדרתו. אחרי שנכשל במבחנים ונזרק משיעורים בזה אחר זה בגלל פטפוטים והתקפי זעם, עבר מבית ספר אחד לשני כשהוריו אובדי עצות, מיואשים מהילד הבעייתי שלהם ולא הצליח לסיים בגרות מלאה. תחושת התסכול העמוקה ליוותה אותו לאורך שנים עד שצפה לפני כשנתיים בתוכנית טלויזיה בנושא הפרעות קשב. מיד אחר כך החל תהליך אקספרס, שכלל פניה לרופא משפחה, שהפנה לנוירולוג, שהפנה לאבחון ממוחשב והסתיים בהגדרתו כלוקה ב-ADHD. ה'פרס' שקיבל בתום התהליך היה ריטלין, שעזר לו להתמקד, להירגע ולחוש שהוא שולט בחייו ולא הם בו. מאז הספיק להשלים בגרויות בציונים גבוהים ולהתקבל ללימודים במכללה.

יניב הוא סיפור הצלחה, אך הדעות לגבי שימוש בתרופה חלוקות מאוד. כשהבית גועש וההדף מגיע גם מהמורה או מהגננת, לעתים קרובות ההורים, כמו המערכת החינוכית, מאבדים סבלנות. אולי מהר מדי. אחת הבעיות בגישות הטיפוליות היא הלחץ הסביבתי לראות את השינוי בתפקוד הילד, המלווה בחוסר רצון לשלב מאמץ בתהליך, מה שיוצר את הנטייה למהר אל הטיפול התרופתי.

בדיוק כמו הפנייה לכדור חזק במקרה של מיגרנה, גם פה, למענה המהיר, לתגובה היעילה ולתוצאות המיידיות של התרופות יש יתרונות וחסרונות, כאשר ההפסד עולה לעתים על הרווח. לכדור עלולות להיות תופעות לוואי כמו אובדן תיאבון, כאבי ראש חזקים וחרדות. התמונה המתקבלת פעמים רבות היא של ילד רגוע אך אפאטי ונטול שמחת חיים והתחושה של הסביבה הקרובה היא קשה, אולם בכל מקרה יש להתייחס לדרגת חומרת התופעה ולעיתים אין מנוס. בדרך כלל שילוב הילד וההורים בטיפולים והדרכה, מביא לתוצאות טובות, אך חשוב לזכור שלכל תהליך מעצם טבעו נדרש זמן.

ד"ר כ"ץ: "במרבית המקרים הצעד הנכון יהיה שילוב של תרופה ומתן טיפולים תומכים העוזרים מאוד בויסות העצמי, הן המוטורי והן הרגשי, בפיתוח מיומנויות חברתיות ובתחומים הנוספים בהם קיים כשל התנהגותי, כמו טיפול של ריפוי בעיסוק או טיפול פסיכולוגי למשל. חשוב לא לוותר עליהם. כפי שאנחנו זקוקים להדרכה ואימון ואיננו משתנים ביום אחד, כך וודאי לגבי ילד הסובל מ-ADHD".

טיפולים משלימים

מדי יום אנו שומעים על עוד ועוד מכונים המציעים אבחונים וטיפולים חדשים בתחום הפרעות קשב, מי יותר קונבנציונאלי ומוכר ומי פחות. גם בקופת חולים יש רופאים רבים שעוברים השתלמויות בתחום אך מן הידועות הוא שבמסגרת ציבורית קיים לחץ גדול ולכן לעיתים האיכות והכמות אינן עולות בקנה אחד. כדי לאבחן לעומק את הקשיים יש צורך בזמן שאינו זמין בשפע במסגרות אלה.

חלק מן המסגרות הללו בהחלט ראויות וכך גם הטיפולים המוצעים בהן. טיפולים כגון שחייה ורכיבה טיפולית יעילים לויסות המוטורי-התנהגותי וגורמים לפיתוח יכולות ויסות עצמי ובקרה עצמית ולשינויים במערכת העצבים המרכזית. גם מחקרים שהראו שינויים באזורים האחראים על תפקודי הקשב, בעקבות טיפולים כאלו, גיבו אותם.

יחד עם זאת, יש לדעת שרבים מהטיפולים הללו אינם מצויים תחת פיקוח כלשהו. מכיוון שהשוק חופשי וההיצע גדל כפטריות אחרי הגשם, לפני הפנייה למסגרת המתמחה בתחום, חשוב לברר מי הבודק ומהו הרקע המקצועי שלו ולא להתבייש לבדוק כל פרט קטן המטריד אתכם. בכל מקרה, הרופא המטפל יהיה זה המרכז והעוקב אחרי הטיפול של הילד ולכן חשוב מאוד לקיים מעקב אחת למספר חודשים, כדי להעריך את ההתקדמות, למקד את הקשיים ולשקול אפשרויות טיפול המתאימות לאותו שלב.

בכתבות הבאות בסדרה: איך תזהו בעיית וויסות חושי או בעיה ריגשית?