כשחבריו לכיתה של אייל (11 וחצי) מנסים לקבוע איתו מפגש אחה"צ, הם יודעים שבימי שני וחמישי בשעה 17:00 אין עם מי לדבר. גם אם ממש יתעקשו. בשעות האלו הוא נפגש עם המורה שלו להוראה מתקנת ואחר כך מגיע הביתה ועובד עם אמא ואבא על אותם הדברים שלמד קודם לכן.
הבעיות לא צצו השנה כמובן. החל מכיתה א' החלו קשיים בכתיבה ובקריאה. אייל התאמץ לעצב את האותיות כמו שלימדו אותו, אך לא הבין איך זה עובד וכך גם הקריאה לא צלחה עבורו. בכיתה ג' הוא כבר התבקש לענות על שאלות מתוך המקראה ונאלץ להביט בצער על התלמידים האחרים שמזמן עקפו אותו בסיבוב, בשעה שהוא לא עבר את השורה הראשונה. לאחר שיותר מדי מבחנים הוחזרו כשעליהם מתנוססים ציונים נמוכים מוקפים עיגול אדום, נתקפו הוריו של אייל בתסכול.
בבית נזרקו לאוויר מילים כמו "עצלן" ו"חסר מוטיבציה" ולא מעט מריבות נתגלעו סביב הכנת שיעורי הבית, שהכנתם, אם בכלל, נמשכה שעות ארוכות. תחושת הבטן של אמו גליה היתה שיש כאן משהו מעבר לקושי רגיל אך רק כעבור שנה, כשהגיעה לכיתה מחנכת חדשה שהעלתה לראשונה את צמד המילים "לקויות למידה", השתנתה התמונה והפכה לאופטימית יותר.
קשה מאוד לבצע בדיקה מדויקת של שכיחות תופעה מורכבת כמו ליקוי למידה. מדובר באוכלוסיה הטרוגנית מאוד, אשר בחלקה הגדול איננה מודעת כלל לקיומו של הליקוי. הנחת מערכת החינוך בשנים האחרונות היא כי מדובר בשיעור של 10% מהאוכלוסיה בארץ, אך נראה כי השכיחות גבוהה עד לכדי 20%.
לכתבות הקודמות בסדרת האבחונים:
חשיבות האיתור המוקדם
האמירה הרווחת בתחום התפתחות הילד היא שכולנו, גם המבוגרים כמובן, לקויי למידה סמויים. עם יד הלב יכול כל אחד מאיתנו להצביע על המקומות בהם הוא חלש יותר, אפילו חלש מהממוצע. מכנים את החולשה הזו לקות למידה כשהיא מפריעה לנו בתפקוד היומיומי, כשבמרבית המקרים אנו לומדים לחיות איתה או לפצות עליה.
בהגדרה המדעית של המונח "ליקוי למידה", הכוונה היא להפרעה קוגניטיבית-נוירולוגית קבועה ואובייקטיבית הפוגעת באופן משמעותי ביכולתו של האדם ללמוד לקרוא או לכתוב. הפרעה זו קיימת ונמשכת, למרות שהילד מנסה ללמוד כמו שאר התלמידים. ככלל, הגישה היא לראות בכל קושי המונע מהפרט לממש את הפוטנציאל שלו, ליקוי למידה.
מדוע זה קורה?
תהליך הלמידה והחשיבה כולל שלושה שלבים. פגיעה יכולה להתהוות בכל אחד מהם: קלט, עיבוד (אינטגרציה) ואחסון ופלט (תפוקה). הצעד הראשון הוא קליטת המידע במוח, בעיקר באמצעות חוש הראייה וחוש השמיעה. לאחר שמגיע המידע, המוח צריך להבין אותו, בתהליך שנקרא אינטגרציה. אז יש לאחסן את המידע ולשלוף אותו מאוחר יותר, בתהליך הזיכרון. לבסוף, צריך המוח לשלוח מסר כלשהו בחזרה אל העצבים והשרירים, שהוא הפלט. הפרעת או לקות למידה מתאפיינת בפגיעה באחד מן השלבים הללו.
אם יש בעיה למשל בעיבוד יתקשה הילד בשליפת המידע המתאים בזמן המתאים, ביכולת הסקת מסקנות, בלמידת אסטרטגיות ושימוש מתאים בהן או יתקשה לסדר ברצף הנכון את האותיות במילה למרות שלמד אותן. הכלי הטיפולי במקרים אלו הינו הקניית אסטרטגיות למידה. אם הלקות מתבטאת בשלב הפלט הילד עלול להגיב לסיטואציה חברתית באופן לא ראוי ולזכות לתגובות קשות. טיפול יעיל במקרה זה יכול להיות מאמן (קואצ'ר) המתמחה בלקויות למידה.
"למעשה לקות הלמידה מאותרת ומוגדרת על דרך השלילה", מסבירה תמר לוי רייך, מורה להוראה מתקנת ומאבחנת דידקטית, מדריכה בתחום לקויות למידה. "אם איננו מוצאים בעיה פיזיולוגית או רגשית ומוודאים שהילד אינו סובל מחסך סביבתי כלשהו, הנטייה היא לראות בקושי לקות למידה. רק בבדיקות מאוד מורכבות ניתן לגלות אילו חלקים במוח עובדים ואילו לא. האיתור המוקדם של הקשיים, בין אם על ידי ההורים או על ידי מערכת החינוך, מהווה חלק מאוד משמעותי בהתקדמות של הילד ובטיפול בו. כך נמנעים אצלו דפוסי עבודה לא תקינים, ירידה בערך העצמי והרבה תסכולים של הפרט ושל המשפחה".
מתי צריכות להידלק הנורות האדומות?
- שפה: בשלבים הראשוניים של התפתחות השפה, קשיי היגוי, התפתחות איטית של אוצר מילים, קושי בהבחנה בין צלילים ובחריזה, קשיים בשליפת מילים ובזכירת שמות, ארגון מלל. בגיל בית הספר קשיים במקצוע הלשון וההבעה, הבנת רכיבי השפה, שימוש במשפטים מורכבים ויכולת ביטוי נמוכה בעל פה לעומת קבוצת הגיל.
- קריאה וכתיבה: בכיתות הנמוכות קשיים משמעותיים ברכישת הקריאה, קושי בלמידת הקשר בין האות והצליל, קריאה משובשת ואיטית, הימנעות מקריאה ושגיאות כתיב מרובות. קשיים בקריאה ובכתיבה עלולים להוביל לקשיים בהבנת הנקרא ובהבעה בכתב. קשיי קריאה בשפת האם יבואו לידי ביטוי גם ברכישת שפה זרה.
- קשב וריכוז: פעלתנות יתר, רגישות יתר, תנודות במצב הרוח, קושי בהתמדה במשימה ומוסחות דעת בולטת לעומת בני הגיל. במפגשים משותפים בגן ובשיעורים בבית הספר עלולים להופיע גם תזזיתיות, קושי בשמירה על קשב וריכוז, שיכחה של חפצים ומשימות, קשיים בהתארגנות וטעויות של חוסר תשומת לב ואימפולסיביות במבחנים. התארגנות למשימה.
- תחום מוטורי-חזותי: ההתפתחות המוטורית בינקות עלולה להיות איטית. לאחר מכן יכולים להופיע סרבול מוטורי וקשיים במוטוריקה עדינה (ציור, הדבקה, גזירה, שריכת שרוכים). בתחום התפיסה החזותית - קושי בתשומת לב לפרטים, סריקה חזותית ותיאום עין-יד. בבית הספר - קושי בעיצוב האותיות, אחיזה בעיתית של כלי הכתיבה, קושי בהתארגנות על מרחב הדף, כתיבה איטית וכתב יד לא ברור.
- חשבון: קושי בתפיסת כמות, זכירה של רצפים (מספרים, חודשי השנה), זכירת עובדות יסוד (חיבור וחיסור עד 20, לוח הכפל) וקושי בתרגום בעיות מילוליות לתרגיל מתמטי.
לוי רייך: "הרבה בעיות צצות סביבי גיל 9-10 כי התלמידים נדרשים לשבת יותר שעות, להתמודד עם טקסטים ארוכים. סטטיסטית מתגלים בכיתה ד' מרבית המקרים החדשים, כי היא נחשבת לקפיצת מדרגה רצינית לעומת הכיתות הקודמות. פתאום יש נפילות: מתברר שילד שעד עכשיו נדמה היה שהוא קורא היטב, למעשה לא מבין את מה שהוא קורא, לא מצליח להתמודד עם כמות הטקסטים, לא זוכר את החומר למבחן ולא יודע לענות לשאלות למרות שלימדו אותו. חשוב לערוך אבחנה בין ליקויי למידה לליקויי הוראה, שכן הרבה מושפע מאיכות ההוראה ומניסיון המורה. הילדים הכי 'מפוספסים' הם ילדים שלא מפריעים, נורמטיבים ושומרים על החוקים. הם נעלמים בכיתה. ההורה הוא שצריך לשים לב להידרדרות במצבו הלימודי או הרגשי ולעדכן את המורה".
למי לפנות ואיך לטפל?
כשמתעורר קושי, מומלץ קודם כל לנסות לעזור לילדכם לבד ולהתייעץ עם צוות ביה"ס. אם ניסיתם ולא נרשם שיפור במצב, מומלץ לפנות לאיש מקצוע בתחום. כשמתעורר קושי בקריאה או בחשבון, יש לפנות למורה להוראה מתקנת. כשמתעורר קושי בכתיבה - חשוב לבדוק מה מקור הקושי. בחלק מן הקשיים מטפלת ההוראה המתקנת ובחלק מן הקשיים, אם מקורם מוטורי, מטפל הריפוי בעיסוק.
להורה מוצעים מספר אבחונים המותאמים למנעד הקשיים בהם הוא נתקל:
אבחון דידקטי: בודק את כל תחומי הלמידה. מאתר קשיים בקריאה, כתיבה, יכולת הבנת הנקרא והבעה וסיבות אפשריות להיווצרותם. בנוסף, הוא מסייע גם להתאים דרכי הוראה לעקיפת קשיים אלו וכן תחומים נוספים בהם מתקשה המאובחן, כמו תחומים גרפו-מוטוריים, מיומנויות זכירה, קשיי קשב, ארגון וקשיים רגשיים. כדי לאפשר למאובחן למצות את יכולתו הלימודית, ניתנות לעיתים קרובות התאמות למבחנים בכיתה ולבחינות הבגרות. האבחון נערך על ידי מאבחן דידקטי ונמשך מספר שעות. תוקף האבחון 5 שנים.
אבחון פסיכו-דידקטי: מוסיף אלמנט של בדיקה פסיכולוגית-רגשית להיבט הדידקטי ונערך ע"י מאבחן דידקטי ופסיכולוג או על ידי פסיכולוג חינוכי המתמחה באבחונים מסוג זה. תוצאות האבחון הן שילוב של הממצאים של שני אנשי המקצוע ומרחיבות את התמונה האבחונית ואת מתן ההמלצות וההתאמות.
אבחון פסיכולוגי: נערך ע"י פסיכולוג מומחה ומטרתו היא הערכת הפוטנציאל האינטלקטואלי של הנבדק ובחינת השפעות רגשיות ו/או קוגניטיביות על תהליכי למידה. האבחון כולל הערכת מנת משכל ובדיקה מפורטת של התפקוד הרגשי, בכדי לאפשר אבחנה מבדלת בין קשיים בלמידה עקב גורמים רגשיים לבין לקויות למידה. כאשר עולים פערים משמעותיים בין כישורים קוגניטיביים שונים בתוך מבחן האינטליגנציה הם ינבאו קיום לקויות למידה.
טיפים להתמודדות:
- לפני שפונים לאבחונים יקרים: שללו הפרעות פיזיולוגיות כמו ראייה, שמיעה ובעיות שינה, שעלולות להשפיע על התפקוד במערכת החינוך, מצריכות טיפול אחר ולא נחשבות ללקויות למידה.
- במידה ופניתם לאבחון: בקשו מהגורם המאבחן שיערוך אינטגרציה בין כל התוצאות של הגורמים המאבחנים האחרים כדי לראות את התמונה השלמה.
- דאגו לערוך עמו שיחת סיכום ולקבל את ממצאי האבחון ביד: בשיחה בקשו הסבר על הממצאים, המשמעויות והמלצות האבחון. במהלך שיחת הסיכום המאבחן אמור להסביר להורה את ממצאי האבחון, את המשמעויות ולתת את המלצות האבחון.
- חשוב שיהיה למי לחזור: כשמתעורר קושי, מומלץ לשוב ולפנות לגורם המאבחן ולשוחח איתו על מצב הילד על רקע האבחון שנעשה.
- ודאו שהאבחונים יגיעו לביה"ס בזמן אמת: כדי שיהיה בידי הצוות זמן מירבי לקריאת הדו"ח וללימוד ממצאי האבחונים.
- תכננו אסטרטגיה: בהתאם להמלצות היעזרו באיש המקצוע המתאים שיעזור לילד לתכנן אסטרטגיות למידה.
- תאמו ציפיות: בדקו אם הציפיות, יעדים ומטרות שהצבתם בפני הילד אכן ריאליים לאור האבחון שעבר. במידה ולא - הגדירו איתו יעדים חדשים בכדי למנוע תסכולים מיותרים.
- הכירו את הסביבה החינוכית בה הילד לומד על מגבלותיה: למדו מהן זכויות התלמידים עם ליקויי הלמידה. צרו שיתוף פעולה עם הצוות בכדי לרתום אותם לעשייה משותפת לטובת הילד.
בכתבות הבאות בסדרה: אבחון אוטיזם, הפרעות קשב, לקויות למידה, בעיות רגשיות, בעיית עיבוד חושי ועוד.
