המדריך המשפטי: "האם אני חייב לשלם מזונות אם גנבו לי זרע?"

ביום ראשון בבוקר התעוררה בתי הבכורה בבכי, כשהיא מתלוננת על כאב אוזניים. מבט חטוף באוזן לא הותיר מקום לספק – הולכים לרופא. התקשרתי למרפאה של ד"ר אופיר, רופא הילדים האהוב שמלווה את הבנות מהיום שנולדו וכעבור שעה כבר היינו אצלו. צנום וגמלוני, עיניים כחולות ענקיות ופנים של ילד. תוך דקה הוא כבר שלף מטבע מאחורי האוזן המודלקת והצליח להוציא מהילדה חיוך רחב, ראשון לאותו הבוקר.

האם יש דבר כזה "גניבת" זרע?

הגם שהשימוש במונח "גניבת זרע" מקובל מאוד בקרב הציבור לתיאור מצבים בהם ילד בא לעולם בניגוד לרצונו של אביו, הרי שמערכת המשפט מכירה במונח זה באופן מצומצם ביותר, אם בכלל. הנחת המוצא בהקשר זה, כפי שנוסחה על ידי השופט שמגר, היא כי גבר המקיים יחסי מין עם אישה אחראי לתוצאות הטבעיות של מעשהו. דהיינו, גבר המקיים יחסים עם אישה ללא שימוש באמצעי מניעה מצדו נוטל על עצמו סיכון של הבאת ילד לעולם. הנחה זו עומדת בעינה גם במקרים בהם הצהירה האישה כי היא משתמשת באמצעי מניעה או כי אינה יכולה להיכנס להריון; גם במקרים בהם הבהיר הגבר לאישה מראש כי איננו מעוניין להפוך לאב; גם במקרים בהם התחייבה האישה לבצע הפלה וחזרה בה וכיוצב'.

מסקנות אופרטיביות

• ככלל, כאשר גבר מקיים יחסי מין עם אישה ובוחר שלא להשתמש באמצעי מניעה מצדו, גם אם הוא מתבסס על הנחה או אמירה מצד האישה לפיה היא משתמשת באמצעי מניעה או לא יכולה להרות, לא יהיה בכך כדי לפטור אותו מחובותיו המשפטיות כלפיי הילד שייוולד.
  

• החובה לשלם מזונות ילדים אינה נובעת ממערכת היחסים בין ההורים, אלא מהקשר הביולוגי בין האב לילד. שאלות כמו האם ההורים נשואים, האם הקשר ביניהם היה ארוך ומחייב, האם ההריון הוא פרי הסכמה ורצון משותף וכיוצב' אינן רלבנטיות לעניין המזונות.
  

• הרציונל של הפסיקה החדשה, המחלקת את נטל המזונות באופן שוויוני בין ההורים החל מגיל 6 בהתחשב ביכולותיהם הכלכליות וחלוקת זמני שהותם עם הילדים, גם הוא לא יכול להועיל, אלא דווקא להיפך. במצבים בהם הגבר בוחר שלא לקיים קשר עם הילד, קיימת לכאורה הצדקה לחייבו בסכום מזונות גבוה יותר מאשר במקרים בהם מבלה האב פרקי זמן משמעותיים עם ילדו ונושא כך ישירות בחלק משמעותי מהוצאותיו.