כשהמזכירה הכניסה לחדרי את עטרה ויונת חשבתי לרגע שנפלה טעות. ציפיתי לזוג לסביות שמגיעות לערוך הסכם הורות ושתי הנשים הדתיות שהתיישבו מולי היו שונות בתכלית מן הנשים הלסביות התל אביביות בהן טיפלתי בעבר. עטרה, גבוהה ושטנית, רעמת שיערה כלואה בסיכה רחבה ופרצופה זרוע נמשים, הייתה בהריון מתקדם. יונת, צנומה ומחודדת, עוטה כיסוי ראש לבן רקום ומשקפיים נטולי מסגרת, עזרה לה להתיישב ומיהרה להגיש לה את כוס המים שהונחה על השולחן.
את, אני ואחי
השתיים נפגשו במהלך לימודיהן לתואר שני באוניברסיטת בר אילן. יונת למדה חינוך ועטרה עבודה סוציאלית קלינית. לאף אחת מהן לא היה קודם לכן קשר עם אישה ושתיהן, בסוף שנות העשרים לחייהן, נחשבו כבר מקרים אבודים בסצנת השידוכים הדתית. זו הייתה אהבה ממבט ראשון. לאחר קשיי הסתגלות ראשוניים הן התקבלו באופן מלא על ידי משפחותיהן וגם על ידי הקהילות בהן גדלו. הן בחרו להקים את ביתן בעפרה, בסמיכות לבית הוריה של יונת.
מהרגע הראשון ידעו השתיים שהן רוצות משפחה גדולה, דומה למשפחות בהן גדלו. הן החליטו שעטרה תהיה הראשונה להרות, כיוון שהייתה מבוגרת בשנתיים מיונת. הרעיון של תורם זרע זר הרתיע אותן מאוד. היה חשוב להן שהילד שייוולד ידע מאין בא ויוכל להכיר את אביו הביולוגי. הן השתוקקו למצוא דרך להביא לעולם ילד בעל קשר ביולוגי-גנטי לשתיהן.
במשך תקופה ארוכה הן בחנו חלופות שונות, החל מהורות משותפת עם זוג חברים הומואים ועד לתרומת זרע מחו"ל, שם פועלים בנקי זרע בהם זהות התורמים גלויה. הפתרון הגיע לבסוף ממקום בלתי צפוי לחלוטין. אוריה, אחיה הצעיר והאהוב של יונת, שחזר בשאלה כבר בתיכון ועבר לחיות בארה"ב, הציע לתרום זרע ממנו תהרה עטרה, וכך היה. בנן הבכור של השתיים צפוי להיוולד תוך חודשיים. "הבנו שהיום כל העניין הזה הרבה יותר קל", אומרת עטרה. "שכבר לא צריך לעבור את כל הפרוצדורה של אימוץ ואפשר פשוט להוציא צו הורות שקובע ששתינו האימהות שלו מרגע הלידה".
לכתבות הקודמות של עו"ד מרב אבישי:
שני הורים בלבד לכל ילד
אכן, לאחרונה חל שינוי במצב המשפטי במדינת ישראל, אשר מאפשר לבני זוג חד מיניים לזכות להכרה במעמדם זה כלפי ילדיו הביולוגיים של זה, מבלי לעבור הליך של אימוץ. בעבר, ההורה הלא ביולוגי היה צריך להגיש בקשה לאמץ את ילדיו של בן זוגו. התיק היה עובר לפקידת סעד אשר הייתה מבקרת בביתם של בני הזוג, משוחחת איתם ארוכות, בוחנת את מצב יחסיהם ואת מערכת היחסים בין מבקש האימוץ לבין הילד ומגישה תסקיר סעד הכולל את המלצותיה, אשר על בסיסו הייתה מתקבלת על ידי ביהמ"ש החלטה בנושא האימוץ.
ההליך היה ארוך ודומה במהותו להליך אימוץ במסגרתו בני זוג מאמצים ילד אשר אין לו קשר ביולוגי לאף אחד מהם. מועד תחילת ההורות היה המועד בו ניתן צו האימוץ. לאור מספרם ההולך וגדל של זוגות חד מיניים אשר בוחרים להביא יחד ילדים לעולם, הלכה וחלחלה ההכרה כי הליך האימוץ הרגיל הקבוע בחוק לא מתאים למשפחות חדשות אלה, בהן הילד שנולד הוא פרי חלום משותף ופעולה משותפת של שני בני הזוג. בעקבות זאת, נוצר הליך חדש המכונה "צו הורות פסיקתי", במסגרתו מכריז ביהמ"ש לענייני משפחה על מעמדו של ההורה שאיננו ביולוגי גם ללא צורך בתסקיר סעד והליך אימוץ, כאשר הכרזה זו חלה בדיעבד, ממועד הלידה.
הדרישות לצורך מתן צו הורות הן כי לשני בני הזוג מלאו 21, כי בני הזוג מקיימים קשר זוגי ומשק בית משותף במשך שנה וחצי לפחות, כי הם תושבי ישראל וכי בן הזוג המבקש את הצו לא הורשע בעבירות מין או אלימות. אמנם עטרה ויונת עמדו בכל הדרישות הללו, אולם נאלצתי להסביר להן שאני סבורה שלא יהיה די בכך במקרה שלהן. הרציונל העומד מאחורי צו ההורות הוא כי לילד הנדון יש שני הורים ושני הורים בלבד, בני אותו המין, ובנסיבות אלה, טובתו היא שיינתן מעמד חוקי להורה הנוסף.
"הוא לא אבא שלו. הוא דוד שלו"
הסברתי לבנות הזוג שבניגוד למקרה של תרומת זרע אנונימית, שאז הילד הוא למעשה חסר אב, הרי שלבנן יש אם ואב ידועים. בנסיבות אלה לא סביר שיינתן צו הורות מבלי שאוריה יוותר באופן פורמלי על זכויותיו ההוריות, דבר המתבצע רק במסגרת הליך של אימוץ. עוד העליתי בפניהן את החשש כי לאור העובדה שלתינוק יש אב ידוע ועל אחת כמה וכמה אב שהוא למעשה בן משפחה וברור כי יהיה לו קשר פיזי ורגשי איתו, עשוי ביהמ"ש לסבור כי טובתו של הילד איננה להחליף את האב הביולוגי באם נוספת. בניגוד למקרה הקלאסי של מתן צו הורות, במקרה הזה, גם בהיעדר צו, יהיו לילד שני הורים, אב ואם, אשר סביר להניח כי ידאגו לו ויאהבו אותו.
"אני לא מבינה איך זה יכול להיות?!", אמרה יונת. "אוריה הוא לא אבא שלו. הוא דוד שלו. הוא לא רוצה להיות אבא! הוא אפילו לא חי בארץ. הוא עשה את זה רק כדי שאנחנו נוכל להקים משפחה, כדי שאני ארגיש שגם מבחינה ביולוגית הילד הזה הוא שלי".
ביקשתי כמה ימים כדי לבדוק את הסוגיה. לאחר לבטים רבים, ומכיוון שבנות הזוג הבהירו שהן אינן מעוניינות להיות נושאות דגל ולנהל מאבק ציבורי ומשפטי, החלטנו לבחור במסלול השמרני של בקשת צו אימוץ, במסגרתו יוותר אוריה רשמית על זכויותיו ההוריות ויונת תקבל על עצמה זכויות אלה. זר פרחים ענק שהגיע באחד הבקרים בליווי כרטיס ברכה בישר על קבלתו של צו האימוץ המיוחל והפיכתו של יהונתן באופן רשמי לבנן של שתי אימהותיו.
מסקנות אופרטיביות
- מתן צו הורות מתאפשר כאשר ילד בא לעולם במסגרת מערכת יחסים קיימת ובלבד ששני ההורים תושבי ישראל, גילם למעלה מ-21, הם מנהלים זוגיות ומשק בית משותף במשך שנה וחצי לפחות ומבקש הצו לא הורשע בעבירת מין או אלימות.
- צו הורות הוא הליך קצר וקל בהרבה מהליך של אימוץ. הוא לא מצריך קבלת תסקיר סעד ותחולתו רטרואקטיבית, ממועד הלידה.
- ההנחה המובלעת בצו ההורות היא כי לילד לגביו מתבקש הצו אין הורה ידוע נוסף. לכן, אין עדיין תקדים למתן צו הורות במקרה אשר בו ילד נהרה באמצעות שימוש בתרומת זרע שאיננה אנונימית ושמקורה אינו בבנק הזרע, אלא באדם מוכר.
* כל השמות בכתבה בדויים.
- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
עוד בנושא: סיפורן של שתי נשים שעשו ילד עם חבר ונפרדו.
לחצו על התמונה כדי לקרוא את הכתבה:
הכאב והכעס שמתעוררים במהלך סכסוך משפחתי מובילים במקרים רבים להידרדרות במדרון חלקלק והרסני. אני משתדלת, ולשמחתי בדרך כלל גם מצליחה, לעזור ללקוחות שלי לא רק להגיע לתוצאה טובה מבחינה כלכלית, אלא גם למזער את הפגיעה במערכת המשפחתית כדי שתוכל להמשיך לתפקד גם אחרי שההליך המשפטי יסתיים.
