עונת הרחצה נפתחת היום, ומיליוני ישראלים מתכוננים לצאת לחוף הרחצה הקרוב כדי ליהנות מהים, מהחול ומהשמש. אלא שהסיכוי ליהנות מחוף טבעי, פתוח וחופשי רק פוחת והולך, והעתיד נראה רע עוד יותר: רצועות החוף לאורך הים התיכון, ים סוף, הכנרת וים המלח מצטמצמות לטובת פרויקטים פרטיים ומסחריים, וכך נפגעת הזכות הבסיסית של אזרחי המדינה לצדק מרחבי.
חסימת חופים בפני הציבור לא התחילה אתמול; ההבדל הוא שכיום נלחמים בתופעה הזו, גם כשנדרש מאמץ ארוך ומתיש, ומספר המאבקים על הצלת החופים נמצא בעלייה מתמדת. סקירת הפרויקטים המתוכננים בהווה ובעתיד הקרוב, והמאבקים המתנהלים סביבם בשנה האחרונה, מגלה שמשהו בסיסי השתנה בדפוסי ההתנהלות ביחס לחופים - הן של התושבים והן של קובעי המדיניות. יעל דורי, ראש תחום תכנון בעמותת "אדם טבע ודין", הפועלת לקידום איכות הסביבה וצדק סביבתי, טוענת שהציבור כבר לא מוכן לוותר, ושהוא מבין טוב יותר את זכויותיו ואת כוחו. "אישור חוק החופים בשנת 2004, האיסור לגבות כספים בכניסה לחופים וההצלחה במאבק לביטול כפר נופש בחוף פלמחים, מעודדים אזרחים לקום ולהיאבק למען איכות חייהם", מתרשמת דורי. "זה הגביר את החשש אצל יזמים ובעלי עניין, שמבקשים להקים פרויקטים באתרים רגישים". אך המאבק אינו פשוט. לא רק המאבק הציבורי רושם הצלחות; גם היזמים מתחזקים, הודות לרפורמה בחוק התכנון והבנייה המקודמת בימים אלה. לטענת מבקרי הרפורמה, היא מסכנת את שקיפות המערכת התכנונית ואת מערך יחסי הכוח בין הציבור ליזמים. "הרפורמה מעניקה כוח לוועדות מקומיות, המתאפיינות בראייה צרה ולא מקצועית, שאחת ממטרותיהן המרכזיות היא העשרת הקופה ולא פעם על חשבון ערכים חשובים", טוענת דורי. "הקרבה בין מקבלי ההחלטות והפוליטיקאים המקומיים לבין היזמים הוא ההיבט המסוכן ביותר, שמביא להתחזקות היזמים. הוכחה לכך ראינו ממש לאחרונה, עם חשיפת החשדות נגד ראש עיריית רמת גן, צבי בר. המזל הוא שלרמת גן אין חופים".הבריטים התחילו, אנחנו המשכנו
את הפגיעה בחופי הארץ החלו כבר הבריטים. בשנות השלושים של המאה הקודמת הם הקימו את נמל חיפה, שיצר מפגע סביבתי לדורות, וחסם את הרצף הטבעי בין העיר לים. גם על תל אביב לא פסח הפיתוח המואץ: הגם שהעיר ניצלה מהתוכניות הגרנדיוזיות שתוכננו בראשית שנות הששים לאורך רצועת החוף הדרומית בחוף מנשיה - שם תוכננו איים מלאכותיים שנשאו גורדי שחקים בצפיפות בלתי נתפסת - בשנות השבעים נגמר מזלה: כיכר אתרים
וחומת בתי המלון הביאו, כל אחד בדרכו, לנתק משמעותי בין משאב הטבע החשוב ביותר של העיר לבין תושביה, כמו גם ליצירת מפגע אסתטי חמור.
במשחק הזה ובדומה למאבקים האחרים, האדריכלים נוטלים חלק משמעותי בעיצוב המרחב, כשהם ניצבים על פי רוב בצידם של היזמים. מי שנמצאות לצד האזרחים הן החברה להגנת הטבע ועמותת אדם טבע ודין, שמובילות את המאבקים מול הרשויות, ומסייעות לתושבים המתאגדים למאבק. הן סייעו בהכנת הפרויקט הזה.
הקרב על חוף בצת: 4 כפרי נופש עם אגם מלאכותי
בצפון הארץ נערכים היום שני מאבקים ציבוריים בולטים. מאחורי כל אחד מהם עומד צעיר חדור רצון, המבקש לא רק לשמור על איכות חייהם שלו ושל שכניו, אלא אף תופס את המאבק כמשימה לאומית. אלמוג ליטמן, בן 21 מקיבוץ גשר הזיו, התעורר לפני שלוש שנים למציאות חדשה. נודע לו כי על חוף בצת שעל שפת הים התיכון, הסמוך לביתו, עומד לקום כפר נופש. ליטמן רתם את חבריו להקמת ועד פעולה כדי לסכל את המיזם.
"בשלב הראשוני אנשים הוציאו אלפי שקלים מכיסם הפרטי, בידיעה שהכסף לא יוחזר", מציג ליטמן את מה שעלול להרתיע אזרחים מהליכה בעקבותיו, "אך אחרי תקופה מסוימת קיבלנו תמיכה מקרן של"י, התומכת בקבוצות פעילים מקומיות, ועמותת אדם טבע ודין ייצגה אותנו משפטית ללא תמורה".
בבצת, על רצועת חוף טבעית ויפהפייה הנמשכת מראש הנקרה לחוף אכזיב, מתוכנן לקום פרויקט תיירות של חברת "מנופים פיננסים לישראל", בבעלותם של ג'קי בן זקן ואברהם נניקשווילי. רצועת החוף ידועה כאתר הטלה לצבי-ים, וכוללת צמחייה ייחודית שמעניקה לחוף בצת חשיבות אקולוגית, וידועה כאתר בילוי ונופש אהוב על תושבי הגליל ותיירים ישראלים וזרים. האתר, שמינהל המקרקעין שיווק, כולל 206 דונם ועליו מתוכננים ארבעה כפרי נופש עם אגם מלאכותי.
בעקבות מאבק ציבורי שבו התחיל ליטמן, ושבו התערב גם השר להגנת הסביבה, הוחלט כי מכיוון שהמכרז שבו זכתה החברה היזמית התבסס על תוכנית ישנה שאושרה ב-1992, זו תעדכן את תוכניותיה במטרה להימנע ככל הניתן מפגיעה בערכי טבע ונוף. החברה סירבה לעשות זאת, והשר הכריז כי יפעל לביטול התוכנית.בימים נמצאת הסוגיה על שולחנו של השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן. במכתב ששלח השר לפני חודשיים לוועד הפעולה של תושבי הגליל המערבי, ציין ארדן כי "אין זה סביר לממש בימים אלה תוכנית ארכאית שפוגעת בצורה בלתי מידתית בסביבה חופית רגישה", והוא פועל לביטול המכרז שבו זכה היזם, במטרה להותיר את השטח פתוח לרווחת הציבור והסביבה.
מעריכים שהשר יכנס ישיבת ממשלה בנושא, בדומה לישיבה שכינס בעניין ביטול כפר הנופש בפלמחים, כדי לבטל את המיזם. עם זאת, יש חשש שבעלי עניין ישפיעו על הדרג הפוליטי הבכיר, בטענה שביטול פרויקטים סדרתי לאורך החופים לא יעודד יזמים מהארץ ומחו"ל להשקיע.הקרב על אשלים (כורסי): 400 חדרי אירוח על חוף הטבעי האחרון שנותר
רן קמינסקי (33) מקיבוץ אורטל שבגולן מנהל אף הוא מאבק עיקש למניעת הקמתו של כפר נופש, והפעם בחוף אשלים (כורסי) שעל שפת הכנרת. חשוב לדעת, כי רק חמישית מחופי הכנרת לא עברו פיתוח, ומתוכם, מחצית שוכנים בשמורת הטבע בית ציידה. חוף אשלים בצפון-מזרח הכנרת, שאורכו קילומטר אחד בלבד, הוא היחיד בחופי הכנרת שנותר טבעי ופתוח וקיימת בו גישה למים. "יש הרבה סיפוק מהמאבק", מספר קמינסקי, "על הדרך אתה לומד להכיר הרבה אנשים שמוכנים לתת למדינה, וגם מבין בעצמך שהמאבקים הקטנים האלה יעשו לנו עתיד יותר טוב".
קמינסקי, שממשיך להיאבק על הצלת חוף אשלים, טוען כי לא היזמים ולא האדריכלים אשמים בהכחדת החופים, אלא מינהל מקרקעי ישראל שבוחר לשווק אותם וממשיך לתמוך בתוכניות הבנייה. עם ובלי קשר לתופעות הפליליות שמתגלות במינהל, שבכירים בו נעצרים בשנים האחרונות על עבירות שוחד וקידום אינטרסים למקורבים, נראה כי דרושה בדיקה מקיפה שלו. אולי בזכותה יינצלו עוד כמה חופים במדינה, לטובת האזרחים שאוהבים ים.
חוף הדקל: לייבש את הכנרת
בחוף הדקל, הסמוך לעיר טבריה, מתוכנן לקום מלון דירות. חברה בבעלות איל העסקים מוטי זיסר מקדמת את המיזם, והיא מתכוונת להרחיב למענו את רצועת החוף הטבעית באמצעות ייבוש קטע מאגם הכנרת.
התוצאה: חלק מרצועת החוף תהפוך משטח פתוח לשטח פרטי כמעט לחלוטין, תוך חסימת קווי מבט וגישה לחוף.
חוות דעת של גופים ממשלתיים קבעה, כי הפרויקט עלול להוות מפגע משמעותי. משרד הבריאות קרא להתרחק מכל פעילות פיתוח בכנרת, המשמשת כמקור מי שתייה, ולהימנע מעומס מזהמים אפשריים באגם. את הפרויקט קידם במשך מספר שנים ראש עיריית טבריה, זוהר עובד. בימים אלה הוא מואשם בהגבלת הכנסות וברישום כוזב במסמכי תאגיד (ללא קשר לפרויקט).
חוף אכזיב: המאבק רק מתחיל
מצפון לנהריה ועד חוף אכזיב, שוכנת רצועת חוף טבעית המתאפיינת בבריכות מים טבעיות שנוצרו בסלע במשך אלפי שנים, באתרים ארכיאולוגיים, בצמחייה ייחודית מוכרת, ושידועה כאתר הטלת ביצים של צבי-ים.
חופי עכו
מפרץ עכו גובל בצפונו בבנייה עתיקה, ומהווה שער כניסה חשוב למכלול ההיסטורי והארכיאולוגי של העיר שהוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. מפרץ עכו מוזנח ומזוהם, וזקוק לשיקום מיידי. תוכנית "עכו חוף דרומי", שאותה יזם מינהל מקרקעי ישראל בחופי עכו, עתידה לכלול מעגן סירות, שטחי מלונאות ומסחר בקנה מידה גדול – לאורך יותר משלושה קילומטרים, ובשטח כולל של 1,170 דונם שמחציתם בתחומי המפרץ, בין חומת עכו העתיקה מצפון ונחל נעמן מדרום.
חיפה: מנסים לבלום את מגדלי חוף הכרמל
ככל הנראה, זו העיר עם מספר הקונפליקטים הסביבתיים הרב ביותר בישראל, ולמרבה האסון, רוב המפגעים מתרחשים לאורך קו החוף. בראשם נמצא מפגע רדום, והוא "מגדלי חוף הכרמל" – אחד המבנים פוצעי הנוף והשנואים בישראל. הפרויקט של חברת "דלק נדל"ן", בבעלותו של יצחק תשובה, הופסק בלחץ ארגוני הירוקים לפני כעשור, אך לפני שלוש שנים שבה החברה ודרשה לממש את זכויותיה בקרקע, שכוללות ארבעה מגדלים נוספים. המגדלים המתוכננים משנים את קו החוף, חוסמים את הקשר בין שכונות העיר לים, ומשפיעים סביבתית על כל הנמצאים ממזרח להם.
רכבת חשמלית בחיפה והפולינום
1. מאבק נוסף מתנהל בימים אלה בחיפה נגד חישמול הרכבת – מערכת עילית שתבלוט למרחקים, בגלל עמודי החשמל שילוו את תוואי המסילה, ועלולה גם להגביר את הקרינה האלקטרו-מגנטית. העירייה עתרה לבג"ץ לשקע את תוואי הרכבת מתחת לקרקע, כדי לחבר את העיר אל הים; הנושא נמצא במאבק. 2. בקצה רחוב בן גוריון, שהוא הציר המרכזי של מתחם המושבה הגרמנית והציר החוצה את הגנים הבהאיים, תיכנן משרד הביטחון נמל צבאי חדש לחיל הים. הפרויקט הקופסתי, המכונה "פולינום", כולל בין השאר מבנה תפעול המתנשא לגובה של כמה עשרות מטרים וחוסם לחלוטין את המבטים מהציר התיירותי לים. מהנדס העירייה, האדריכל אריאל וטרמן, מבקש להבהיר כי המבנה הענק יוסט, ולא יוקם מול ציר בן גוריון והגנים הבהאיים. "תכנון המתקן כולו השתנה ותואם איתנו, כך שישתלב בתכנון העתידי של העיר", הוא אומר, וגאה בכך שבימים אלה מקדם משרד הביטחון תהליך להקמתו של נמל חדש, אזרחי וצבאי, ממזרח לנחל הקישון, שם לא מצויים לדבריו קונפליקטים עם פיתוח עירוני עתידי.
הרחבת קיבוצים לאורך חוף הכרמל
בדומה לקיבוצים רבים המקדמים תוכניות להפשרת קרקעות חקלאיות לטובת העשרת הקופה הפרטית, בקיבוץ נווה ים אושרה תוכנית להקמת 350 יחידות דיור צמודות קרקע. במקרה זה הדבר מסוכן במיוחד, משום שהן ייבנו על שטחי חופים פתוחים הצמודים לשמורות טבע. זהו ניצול בזבזני של משאב קרקע יקר, שאוזל והולך.
בקיבוץ מעגן מיכאל, בסביבה חופית ובצמוד לה, אושרו להרחבת הקיבוץ 600 יחידות דיור צמודי קרקע. "אדם טבע ודין" הגישה התנגדות, בדרישה למנוע כל פגיעה שתמנע את הגישה החופשית לחוף ותנכס קניין ציבורי לצרכים פרטיים.
שאר הכתבות בסדרה:
חופי מרכז הארץ - מה צפוי שם?
חופי הדרום - ערב טוב ניצנים, ולא להתראות
