סוגרים את הים: חופים יהיו לפעמים געגועים

עונת הרחצה נפתחת היום, ומיליוני ישראלים מתכוננים לצאת לחוף הרחצה הקרוב כדי ליהנות מהים, מהחול ומהשמש. אלא שהסיכוי ליהנות מחוף טבעי, פתוח וחופשי רק פוחת והולך, והעתיד נראה רע עוד יותר: רצועות החוף לאורך הים התיכון, ים סוף, הכנרת וים המלח מצטמצמות לטובת פרויקטים פרטיים ומסחריים, וכך נפגעת הזכות הבסיסית של אזרחי המדינה לצדק מרחבי.

הבריטים התחילו, אנחנו המשכנו

את הפגיעה בחופי הארץ החלו כבר הבריטים. בשנות השלושים של המאה הקודמת הם הקימו את נמל חיפה, שיצר מפגע סביבתי לדורות, וחסם את הרצף הטבעי בין העיר לים. גם על תל אביב לא פסח הפיתוח המואץ: הגם שהעיר ניצלה מהתוכניות הגרנדיוזיות שתוכננו בראשית שנות הששים לאורך רצועת החוף הדרומית בחוף מנשיה - שם תוכננו איים מלאכותיים שנשאו גורדי שחקים בצפיפות בלתי נתפסת - בשנות השבעים נגמר מזלה: כיכר אתרים וחומת בתי המלון הביאו, כל אחד בדרכו, לנתק משמעותי בין משאב הטבע החשוב ביותר של העיר לבין תושביה, כמו גם ליצירת מפגע אסתטי חמור.

במשחק הזה ובדומה למאבקים האחרים, האדריכלים נוטלים חלק משמעותי בעיצוב המרחב, כשהם ניצבים על פי רוב בצידם של היזמים. מי שנמצאות לצד האזרחים הן החברה להגנת הטבע ועמותת אדם טבע ודין, שמובילות את המאבקים מול הרשויות, ומסייעות לתושבים המתאגדים למאבק. הן סייעו בהכנת הפרויקט הזה.

הקרב על חוף בצת: 4 כפרי נופש עם אגם מלאכותי

בצפון הארץ נערכים היום שני מאבקים ציבוריים בולטים. מאחורי כל אחד מהם עומד צעיר חדור רצון, המבקש לא רק לשמור על איכות חייהם שלו ושל שכניו, אלא אף תופס את המאבק כמשימה לאומית. אלמוג ליטמן, בן 21 מקיבוץ גשר הזיו, התעורר לפני שלוש שנים למציאות חדשה. נודע לו כי על חוף בצת שעל שפת הים התיכון, הסמוך לביתו, עומד לקום כפר נופש. ליטמן רתם את חבריו להקמת ועד פעולה כדי לסכל את המיזם.

"בשלב הראשוני אנשים הוציאו אלפי שקלים מכיסם הפרטי, בידיעה שהכסף לא יוחזר", מציג ליטמן את מה שעלול להרתיע אזרחים מהליכה בעקבותיו, "אך אחרי תקופה מסוימת קיבלנו תמיכה מקרן של"י, התומכת בקבוצות פעילים מקומיות, ועמותת אדם טבע ודין ייצגה אותנו משפטית ללא תמורה".

בבצת, על רצועת חוף טבעית ויפהפייה הנמשכת מראש הנקרה לחוף אכזיב, מתוכנן לקום פרויקט תיירות של חברת "מנופים פיננסים לישראל", בבעלותם של ג'קי בן זקן ואברהם נניקשווילי. רצועת החוף ידועה כאתר הטלה לצבי-ים, וכוללת צמחייה ייחודית שמעניקה לחוף בצת חשיבות אקולוגית, וידועה כאתר בילוי ונופש אהוב על תושבי הגליל ותיירים ישראלים וזרים. האתר, שמינהל המקרקעין שיווק, כולל 206 דונם ועליו מתוכננים ארבעה כפרי נופש עם אגם מלאכותי.

בעקבות מאבק ציבורי שבו התחיל ליטמן, ושבו התערב גם השר להגנת הסביבה, הוחלט כי מכיוון שהמכרז שבו זכתה החברה היזמית התבסס על תוכנית ישנה שאושרה ב-1992, זו תעדכן את תוכניותיה במטרה להימנע ככל הניתן מפגיעה בערכי טבע ונוף. החברה סירבה לעשות זאת, והשר הכריז כי יפעל לביטול התוכנית.בימים נמצאת הסוגיה על שולחנו של השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן. במכתב ששלח השר לפני חודשיים לוועד הפעולה של תושבי הגליל המערבי, ציין ארדן כי "אין זה סביר לממש בימים אלה תוכנית ארכאית שפוגעת בצורה בלתי מידתית בסביבה חופית רגישה", והוא פועל לביטול המכרז שבו זכה היזם, במטרה להותיר את השטח פתוח לרווחת הציבור והסביבה.

הקרב על אשלים (כורסי): 400 חדרי אירוח על חוף הטבעי האחרון שנותר

רן קמינסקי (33) מקיבוץ אורטל שבגולן מנהל אף הוא מאבק עיקש למניעת הקמתו של כפר נופש, והפעם בחוף אשלים (כורסי) שעל שפת הכנרת. חשוב לדעת, כי רק חמישית מחופי הכנרת לא עברו פיתוח, ומתוכם, מחצית שוכנים בשמורת הטבע בית ציידה. חוף אשלים בצפון-מזרח הכנרת, שאורכו קילומטר אחד בלבד, הוא היחיד בחופי הכנרת שנותר טבעי ופתוח וקיימת בו גישה למים. "יש הרבה סיפוק מהמאבק", מספר קמינסקי, "על הדרך אתה לומד להכיר הרבה אנשים שמוכנים לתת למדינה, וגם מבין בעצמך שהמאבקים הקטנים האלה יעשו לנו עתיד יותר טוב".

קמינסקי, שממשיך להיאבק על הצלת חוף אשלים, טוען כי לא היזמים ולא האדריכלים אשמים בהכחדת החופים, אלא מינהל מקרקעי ישראל שבוחר לשווק אותם וממשיך לתמוך בתוכניות הבנייה. עם ובלי קשר לתופעות הפליליות שמתגלות במינהל, שבכירים בו נעצרים בשנים האחרונות על עבירות שוחד וקידום אינטרסים למקורבים, נראה כי דרושה בדיקה מקיפה שלו. אולי בזכותה יינצלו עוד כמה חופים במדינה, לטובת האזרחים שאוהבים ים.

חוף הדקל: לייבש את הכנרת

בחוף הדקל, הסמוך לעיר טבריה, מתוכנן לקום מלון דירות. חברה בבעלות איל העסקים מוטי זיסר מקדמת את המיזם, והיא מתכוונת להרחיב למענו את רצועת החוף הטבעית באמצעות ייבוש קטע מאגם הכנרת. התוצאה: חלק מרצועת החוף תהפוך משטח פתוח לשטח פרטי כמעט לחלוטין, תוך חסימת קווי מבט וגישה לחוף.

חוות דעת של גופים ממשלתיים קבעה, כי הפרויקט עלול להוות מפגע משמעותי. משרד הבריאות קרא להתרחק מכל פעילות פיתוח בכנרת, המשמשת כמקור מי שתייה, ולהימנע מעומס מזהמים אפשריים באגם. את הפרויקט קידם במשך מספר שנים ראש עיריית טבריה, זוהר עובד. בימים אלה הוא מואשם בהגבלת הכנסות וברישום כוזב במסמכי תאגיד (ללא קשר לפרויקט).

חוף אכזיב: המאבק רק מתחיל

מצפון לנהריה ועד חוף אכזיב, שוכנת רצועת חוף טבעית המתאפיינת בבריכות מים טבעיות שנוצרו בסלע במשך אלפי שנים, באתרים ארכיאולוגיים, בצמחייה ייחודית מוכרת, ושידועה כאתר הטלת ביצים של צבי-ים.

גם הצבים עלולים להימנע מהגעה לחוף, אחרי שתקום בו שכונת מגורים שתורכב ממגדלים בגובה 10 קומות, שיאכלסו קרוב ל-6,000 תושבים. התוכנית הזו אושרה לפני כ-20 שנים, ולכן עדיין מותר במסגרתה לבנות במרחק של כ-100 מטרים מקו המים, דבר שאסור כיום. המאבק בתוכנית רק החל, ובימים אלה מגבש מטה המאבק את פעולתו.

חופי עכו

מפרץ עכו גובל בצפונו בבנייה עתיקה, ומהווה שער כניסה חשוב למכלול ההיסטורי והארכיאולוגי של העיר שהוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. מפרץ עכו מוזנח ומזוהם, וזקוק לשיקום מיידי. תוכנית "עכו חוף דרומי", שאותה יזם מינהל מקרקעי ישראל בחופי עכו, עתידה לכלול מעגן סירות, שטחי מלונאות ומסחר בקנה מידה גדול – לאורך יותר משלושה קילומטרים, ובשטח כולל של 1,170 דונם שמחציתם בתחומי המפרץ, בין חומת עכו העתיקה מצפון ונחל נעמן מדרום.

מימוש התוכנית דורש ייבוש של כ-140 דונם מהמפרץ, לשם הרחבת רצועת החוף ושילוב טיילת, כביש ורצועת קרקע שעליה יוקמו מבני מגורים, תיירות ואכסון בהיקף בנייה של 700 אלף מטרים רבועים. התוכנית גם מציעה לבטל את שמורת הטבע נחל נעמן, ולהפוך אותה לשטח ציבורי פתוח שלא חלות בו ההגנות הראויות לערכי הטבע של החוף והנחל. בעקבות דרישת החברה להגנת הטבע לעצור את המיזם, מינתה הוועדה לשמירה על הסביבה החופית צוות מקצועי לבחינתו.

חיפה: מנסים לבלום את מגדלי חוף הכרמל

ככל הנראה, זו העיר עם מספר הקונפליקטים הסביבתיים הרב ביותר בישראל, ולמרבה האסון, רוב המפגעים מתרחשים לאורך קו החוף. בראשם נמצא מפגע רדום, והוא "מגדלי חוף הכרמל" – אחד המבנים פוצעי הנוף והשנואים בישראל. הפרויקט של חברת "דלק נדל"ן", בבעלותו של יצחק תשובה, הופסק בלחץ ארגוני הירוקים לפני כעשור, אך לפני שלוש שנים שבה החברה ודרשה לממש את זכויותיה בקרקע, שכוללות ארבעה מגדלים נוספים. המגדלים המתוכננים משנים את קו החוף, חוסמים את הקשר בין שכונות העיר לים, ומשפיעים סביבתית על כל הנמצאים ממזרח להם.

רכבת חשמלית בחיפה והפולינום

הרחבת קיבוצים לאורך חוף הכרמל

בדומה לקיבוצים רבים המקדמים תוכניות להפשרת קרקעות חקלאיות לטובת העשרת הקופה הפרטית, בקיבוץ נווה ים אושרה תוכנית להקמת 350 יחידות דיור צמודות קרקע. במקרה זה הדבר מסוכן במיוחד, משום שהן ייבנו על שטחי חופים פתוחים הצמודים לשמורות טבע. זהו ניצול בזבזני של משאב קרקע יקר, שאוזל והולך.

בקיבוץ מעגן מיכאל, בסביבה חופית ובצמוד לה, אושרו להרחבת הקיבוץ 600 יחידות דיור צמודי קרקע. "אדם טבע ודין" הגישה התנגדות, בדרישה למנוע כל פגיעה שתמנע את הגישה החופשית לחוף ותנכס קניין ציבורי לצרכים פרטיים.