כמה חופים יש בכלל בדרום הארץ, האזור הכי צחיח בישראל? יש ועוד איך. לא פחות משלושה ימים נושקים אליו - ים התיכון, ים המלח וים סוף - ולכל אחד מהם נופיו ואיכויותיו. הבעיה היא שמנסים לפגוע בנופים האלה יותר ויותר.
אגב, כדי להבין כמה מעט חופים ציבוריים נשארו בישראל, יש לקרוא את הנתון הבא: מתוך 306 קילומטרים של חופים בארץ, רק 18.7 קילומטרים הם חופים מוכרזים. את הרוב תפס הצבא, אחרים נתפסו לטובת נמלים ומתקני תשתית, וכל השאר סופח במשך השנים לפרויקטים פרטיים, לפני חקיקת החוקים האוסרים לבנות במרחק של 300 מטרים מקו המים. למרות החקיקה העכשווית, ממשיכים יזמים ואדריכלים לקדם תוכניות ישנות שבהן ניתנו היתרים לבנייה צמודה לקו החוף; זה חוקי, אבל לנוכח המצב יש לדון מחדש בתוכניות האלה, כדי לשמור על מעט החופים שנותרו.
-----------------------------------------------
הכתבות הקודמות בסדרת "סוגרים את הים":
-----------------------------------------------
הנה התוכניות העכשוויות לפיתוח ולחסימת חופים ציבוריים בדרום הארץ – והמאבקים הסביבתיים שנפתחו נגדן.
אשדוד: עוד מלון על חוף הים
מרכז העיר, שאמור להיות מוקד שוקק חיים של עיר גדולה, הופך למתחם של מגדלי מגורים שותקים – ואילו החופים מתמלאים בבנייה. בימים אלה נשלמת הקמתו של בית מלון ראשון בדרגת חמישה כוכבים באשדוד, אך בשונה מהתוכנית המקורית שבמסגרתה הוא היה אמור לקום במרכז העיר, הוקם המלון בחוף ריביירה (רובע ט"ו), הרחק מהמרכז. סביר להניח שהוא לא יסייע להחיות את מרכז העיר ולתרום הרבה להצלחת העסקים המקומיים. בית המלון, בתכנון קנפו-כלימור אדריכלים, יכלול 192 חדרים.
בעקבות ההחלטה להסב בינוי בקו הראשון של הבינוי הפונה לים ושיועד במקור למסחר, מלונאות ותיירות לייעוד של מגורים, הוגשו עררים על ידי הפורום הציבורי לאיכות הסביבה באשדוד ועמותת אדם טבע ודין. לפני חודשים ספורים נדחו העררים.
חולות ניצנים: כפר הנופש הגדול בישראל
במסגרת קליטתם של מפוני גוש קטיף, אושרה תוכנית להקמת כפר נופש ברצועת החוף שבין ניצנים לניצן. תוכנית מתאר ארצית למרחב ניצנים וצפון אשקלון (תמ"א 39) ייעדה מתחם לתכנון מפורט של פארק נופש, במרחק כ-300 מטרים מקו החוף, שבו מתוכננות להיבנות 900 יחידות אכסון תיירותי. כ-250 מהן מיועדות לקמפינג.
חולות ניצנים ידועים כאתר ריכוז החולות הגדול האחרון שנותר באזור החוף של ישראל. החברה להגנת הטבע טוענת שזה יהיה כפר הנופש הגדול בישראל. מפאת שטחו העצום, היא חוששת לפגיעה בחוף ניצנים השקט והטבעי, תוך שיסוע בית הגידול החולי על כל מרכיבי הנוף, החי והצומח הייחודיים שבו.
צפון אשקלון: ועוד כפר נופש
כפר נופש נוסף מתוכנן לקום, על פי תוכנית המתאר, מצפון לאשקלון. עדיין לא ידוע אם מימוש הפרויקט מתקדם בשלב זה, אך הארגונים הירוקים עוקבים אחר ההתפתחויות.
אשקלון: תשכחו מארנה, קבלו קניון במרינה
בתוכנית הישנה והמאושרת של מרינה אשקלון, אושר קניון ענק. לטענת עמותת אדם טבע ודין, הוא יתנשא לגובה שלוש קומות ותהיה לו חזית ארוכה – כמעט קילומטר - הפונה לים. "מדובר בחסימה פסיכולוגית ופיסית לכלל הציבור האשקלוני, מאחר שניכוס חוף הים נעשה למטרות מסחריות ופרטיות", טוענים בעמותה, ורואים בפרויקט הזה מקרה "גרוע יותר מהנעשה בהרצליה (קניון ארנה)".
חוף זיקים: הצבא למען הירוקים
במסגרת תוכנית לפינוי מחנה צבאי, עלה רעיון של הקמת כפר נופש במקומו. זאת, מכיוון שהשטח כבר "מופר" ואינו טבעי עוד. התוכנית הוסרה בינתיים מסדר היום, בעקבות חשש מערכת הביטחון מהקמת כפר נופש סמוך לרצועת עזה.
ים המלח: תעלת הימים
בדומה לתל אביב, השומרת מצד אחד על תואר אתר מורשת עולמית ומצד שני פוגעת בנכסי התרבות והאדריכלות שלה, כך גם בים המלח: במקביל לקידום הכרזתו כאתר מורשת עולמית באונסק"ו, מקודמת תוכנית לחיבור ים המלח עם ים סוף, דבר שעלול להזיק לים המלח באופן בלתי הפיך.
אילת: פוגעים בנחל שלמה
תוכנית "מתחם נחל שלמה" מבקשת להרחיב את השימושים המותרים בחופי אילת, במתחם נחל שלמה שבחוף הדרומי. מדובר בבנייה של 1,100 חדרי מלון במתחמי תיירות כפרית ממערב למלון "קלאב אין" ובמתחם "הקרולינות" וסביבתם. כמו כן מדובר על הקמת מזח סירות בחוף אלמוג, עם תוספת טיילות, שטחי מסחר ונופש. השינוי העיקרי בתוכנית הוא שינויי הייעוד בחוף - משטח מיוחד לתיירות לשטח תיירות ואטרקציות, דרכים, שטחי חניה, מתקנים הנדסיים ומלונאות. לבד מהפגיעה בחוף, כוללת התכנית שינוי ייעוד קרקע - משטח לבנייני ציבור, לשטח לכפר נופש ולשטח שמורת נוף.
אילת: הפרויקט כושל? נגביה אותו בשש קומות
כבר שנתיים מנסים לקדם תוכנית בחוף אלמוג, הכוללת הקמת בית מלון ובו 160 חדרים על שטח של 12 דונם. נמצא שם מרכז מסחרי קיים, שלא הצליח להוכיח את חשיבותו והוא נטוש כבר כמה שנים. התוכנית מבקשת לשנות את ייעוד השטח (משטח מיוחד לתיירות לשטח למלונאות עם חזית מסחרית ותוספת זכויות בנייה), כדי להגביה את המבנה – במקום קומתיים, שמונה קומות.
"המועצה הארצית העדיפה אינטרס צר של יזמות פרטית על פני אינטרס רחב המבטא את טובת כלל הציבור", טוענים בחברה להגנת הטבע. "שונית האלמוגים נמצאת בסכנה מתמדת בעקבות הפיתוח המסיבי באזור אילת, וכל תוספת של בנייה מלונאית בחוף הדרומי עלולה להיות הרסנית". רק שהסעיף בתוכנית המתאר הארצית (תמ"א 13) עבר תיקון, ונמצא לקראת הגשה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.
תגובות
תגובת עיריית אשקלון: "מדובר במרכז מסחרי שגובהו 2-1 קומות ואורכו במקביל לחוף כ-400 מטרים. יש גם פתיחה באזור המרכזי לגישת הולכי רגל למרינה ולטיילת שבין המרכז המסחרי למרינה". תגובת מינהל מקרקעי ישראל: "המינהל משווק רק קרקעות שהתוכניות לגביהן אושרו במוסדות התכנון, ועברו מסלול ארוך של דיונים והפקדה להתנגדויות. תוכנית חוף אלמוג אינה יוזמה של המינהל, אלא של החוכר. במקום קיים מרכז מסחרי שלא נפתח שנים רבות, למרות שבנייתו הסתיימה. היזם ניסה לקדם הקמת מלון מעל המרכז המסחרי ואף שיכנע את עורכי תמ"א 13א' ואת הוועדה המחוזית לקדם את התוספת. המינהל טרם חתם על התוכנית, לאור חילוקי דעות לעניין תוספת שטח למלון הנדרשת לחניה". תגובת לשכת ראש הממשלה: "פרויקט תעלת הימים נמצא לקראת סיום סקר היתכנות במימון הבנק העולמי, הבוחן גם את נושאי הגנת הסביבה לעומקם. מחקרי הבנק יעמדו לעיון הציבור וכל המעוניין יוכל לבדקם". תגובת המשרד לפיתוח הנגב והגליל: "לאחר פרסום תוצאות סקר ההיתכנות (של פרויקט מובל השלום, מ"י), ניערך לביצוע שלב הפיילוט בפרויקט ונוכל להתייחס לטענות".תגובת עיריית אילת: "תוכנית נחל שלמה נמצאת בוועדה המחוזית ולא אושרה להפקדה אלא עד שתתואם עם תמ"א 13. התוכנית הורדה מסדר היום מכיוון שלא תאמה את תמ"א ,13 לעניין מיקום וגודל שטחי האטרקציות ופריסת שטחי המסחר. עמדת העירייה הינה כעמדת הוועדה המחוזית, לפיה התכנית צריכה להתאים לתמ"א 13 על כל חלקיה ולא לסטות ממנה.
"לנושא חוף אלמוג: ככלל, מעודדת העירייה בניית מלונות על מנת לחזק את החוף הדרומי ברוח תמ"א 13. התוכנית אושרה בוול"חוף (הוועדה לשמירה על הסביבה החופית, מ"י) ובוועדות השונות לאחר התנהלות רבת שנים. העובדה שמבנה מסחרי עומד נטוש שנים רבות מוסיפה לכך שכנראה נדרש במקום פרויקט מסוג אחר, ולאור הביקוש ללינה באזור הדרומי, נכון יהיה לחזקו עם מלונאות שתתן מענה לדרישה.
"הועדה המקומית דנה לראשונה בעניין ב-1999, ועמדתה הייתה כי המבנה נטוש ויוצר פגיעה סביבתית, וסברה כי יש להיעתר לבקשת היזם לתוספת קומות. העובדה כי המבנה עומד בשיממונו מעידה, כי צדקה הוועדה המקומית בהחלטתה".
