חופי הים של ישראל מצויים בסכנה תמידית מצד פוליטיקאים ויזמים, המבקשים לנכס אותם למיזמים פרטיים, לאו דווקא לטובת הציבור הרחב. הסקירה הראשונה
הציגה את המאבקים שמתנהלים כיום בצפון המדינה, ועכשיו הגענו לאזור המרכז (הסקירה השלישית והאחרונה, שתתפרסם בימים הקרובים, תעסוק בחופי הדרום).
במרכז הארץ, מאבק אחד כבר רשם אשתקד הישג חסר תקדים: שימור רצועת החוף הסמוכה לקיבוץ פלמחים, שם ביקשו יזמים להקים כפר נופש במרחק של פחות ממאה מטרים מקו המים, על חוף טבעי מהבודדים שנותרו במרכז הארץ. בעקבות מאבק ציבורי עיקש ובסיוע הארגונים הירוקים, יזם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן ישיבת ממשלה שבה בוטלה התוכנית. זאת הייתה החלטה מטלטלת, שנטעה תקוות במובילי המאבקים האחרים, ומצד שני עוררה חששות בקרב יזמים ובעלי עניין בפרויקטים הפוגעים בסביבה. הנה תמונת המצב העדכנית על חופי המרכז.
1. חוף הבונים: מה רע בטבע?
זהו אחד החופים היפים והמגוונים בישראל מבחינה נופית ואקולוגית, כולל מיני צמחים ובעלי חיים נדירים. בעורף החוף נמצא "אזור המלחה", שמהווה בית גידול ייחודי לבעלי חיים המצויים בסכנת הכחדה, ואזור הטלת ביצים לצבי ים.
התוכנית: הפיכת החוף הטבעי לאתר מפותח הכולל שני מוקדי פיתוח ושירותים. התוכנית אושרה בוועדה לשמירה על הסביבה החופית (ולחו"ף) במטרה להציב במקום שירותי הצלה, מבלי לקבוע את היקף הפיתוח. החברה להגנת הטבע טוענת כי אין כל הצדקה למקם שני מוקדי פיתוח בחוף רגיש וייחודי כזה, ודורשת להשאירו כפי שהוא. המשרד להגנת הסביבה הגיש ערר, שיידון בקרוב בוועדת הערר של הוולחו"ף.
2. חולות קיסריה: איומים מכל הכיוונים
שטחי חולות קיסריה נמצאים בסכנה מכמה חזיתות: החברה לפיתוח קיסריה מקדמת פרויקט של מגרשי גולף; משרד התשתיות, רשות המים וחברת מקורות מתכננים להניח תשתיות בחולות האלה. פגיעה שלישית בוטלה לאחרונה: גורמי הביטחון יזמו סלילה של כביש גישה מביתו הפרטי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בקיסריה לכביש החוף, שיחצה את שמורת הטבע חרובי קיסריה. ואולם, בעקבות הלחץ הציבורי, גנז לאחרונה השב"כ את הרעיון.
בעקבות ריבוי הפרויקטים המתוכננים באתר, מבקשת החברה להגנת הטבע לקדם תוכנית להכרזתו של גן לאומי בחולות קיסריה, יחד עם שתי שמורות: שמורת "שקע פל-ים" ושמורת "שקע קיסרי".
3. נתניה: חייבים מרינה?
נתניה עוברת פיתוח מהיר בעשור האחרון, והעירייה יוזמת הקמת מרינה, שתשתרע לאורך 600 עד 800 מטרים של רצועת חוף. כדי לקדם את האישורים, העירייה מקדמת שינוי בתוכנית המתאר הארצית לחופי נתניה. זאת, בניגוד למסמך משותף שהוציאו החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה. לטענתם, יש לצמצם למינימום את מספר המרינות, וגם אז למקם אותן בחופים פגועים הכוללים מבנים ימיים.
לטענת החברה להגנת הטבע, המרינה מסוכנת מכמה סיבות: היא תהרוס את החוף ותפגע במצוקי הכורכר, בזמן שמקדמים במקביל תוכנית הגנה למצוק המתפורר באמצעות שוברי גלים; הבינוי המאסיבי יפגע בסלעים, בבתי הגידול הייחודים, וברציפות השטחים הפתוחים שבין שלולית דורה ושמורת האירוסים לבין שמורת נחל פולג. עמותת "אדם טבע ודין" מציעה להיזכר מה קרה במרינה בהרצליה: לטענתה, הנזק הבלתי הפיך שגרמה המרינה לסביבה החופית נגרם לאחר שורה של בדיקות מקדימות – שנמצאו בדיעבד כבלתי אמינות.
ולא רק זה: במקום חוף פתוח לכל תושבי השרון, יוקם מעגן יאכטות המשרת קומץ תושבים ותיירים בעלי ממון.
4. נתניה: פרויקט שער העיר בחוף סירונית
בחוף הפופולרי של נתניה, חוף סירונית, מקדמת העירייה את פרויקט "שער העיר", בתכנון האדריכל גבי טטרו: מגדל בן 45 קומות על שטח בן 5 דונמים, שבו הייתה פעם הבריכה העירונית. העירייה מסרה את השטח (חינם, לטענת תושבים), שהחליף ידיים עד שהגיע לחברת נצבא המקדמת כעת את בניית המגדל.
הבניין מרוחק פחות ממאה מטרים מקו המים, ויחסל באותה הזדמנות מצוק כורכר טבעי המתנשא לגובה של עשרות מטרים. זאת, משום שיחצבו את המצוק כדי להקים חניון מכוניות בן תשע קומות לשימוש הדיירים והאורחים, שאליו יוביל כביש גישה חדש המתוכנן בצד החוף.
לטענת תושבים שנחשפו לפרויקט במקרה, התוכנית לא הובאה לידיעת הציבור ולכן לא הוגשה התנגדות של ממש. לפני כשנה בחרו התושבים להתארגן, ובסיוע עמותת "אדם טבע ודין" פנו לבית המשפט בטענה שמסמכי התוכנית מהווים הטעיה.העתירה לא רק נדחתה, אלא שהתושבים נדרשו לשלם הוצאות משפט בסך 32 אלף שקלים. שופט בית המשפט המחוזי בפתח תקוה, אילן שילה, אינו הראשון שמטיל קנסות כבדים על תושבים המבקשים לשמור על איכות חייהם וסביבת מגוריהם. פסק הדין שלו ירתיע בוודאי אזרחים אחרים מפני מאבקים מול בעלי הון ופוליטיקאים, המקדמים פרויקטים שפוגעים בסביבה.
עו"ד עידית אלוני-טויסטר, תושבת נתניה המובילה את המאבק בחברה היזמית ובעירייה, מספרת שהתושבים ערערו על הפסיקה לבית המשפט העליון. "הפסיקה של השופט שילה הביאה חלק מהמתנדבים במאבק לייאוש, אבל הצלחנו להשיג תרומות ולשלם את הקנס הגבוה. לא נשברנו, ונמשיך במאבק הקשה". המשרד להגנת הסביבה טוען, כי התוכנית אושרה כחוק בוועדה לשמירת הסביבה החופית ונדונה בכל הוועדות הרלוונטיות, ולכן הוא אינו מתערב בפרויקט.
תל אביב: גישה לחוף? מה זה?
בתל אביב אין מאבקי תושבים ואין פגיעה בערכי טבע ונוף, וכל הבנייה מבוצעת כחוק. כל זה לא אומר שאין בעיה - זה רק אומר שהתל-אביבים איבדו כבר מזמן את הגישה הבלתי אמצעית לחוף.
פרויקט "קיר בתי המלון" שהתחיל בשנות השישים הגיע לשיאו בשנות השבעים, עם הקמת חסם פיזי בין רצועת החוף המרכזית לבין העיר עצמה - בעיקר בקטע שבין הרחובות ארלוזורוב מצפון וגורדון מדרום. תורמים לחסימה גם בתי מלון גדולים כמו "שרתון" ו"דן", והמצב יימשך בשנים הקרובות בגלל מיזמים כמוקמפינסקי שנחשף כאן,או מגדל sea one שבנייתו מצויה בעיצומה. גם שגרירות ארה"ב ניכסה לעצמה (באישור אמנם) את קצה רחוב שלום עליכם, שבעבר הגיע עד לחוף הים ולא נעצר ברחוב הירקון.
הבשורה הטובה יוצאת מהדולפינריום. המתחם החלוד עומד להיהרס לטובת המשך רציפות הטיילת. החדשות הרעות: בתמורה לשטח, קיבלו בעליו עתודת קרקע מעברו השני של הכביש, שם יוקם פרויקט לעשירים שאינו מיועד לתושבי העיר. בכלל, המיזמים שמוקמים בימים אלה ברחובות הירקון והרברט סמואל, קרוב לים, משווקים ליהודים מחו"ל, מה שלא רק מביא לעליית מחירים ולהדרת התל אביבים, אלא גם לסגירת שירותים עירוניים ולהידרדרות הרצף העירוני בסביבת החוף. נכון, הפרויקטים היוקרתיים תרמו לחידושו של הבינוי הקיים, אך את השורה התחתונה אי אפשר להסתיר: תל אביב נגמרת הרחק מקו החוף, ורחוב הירקון כבר לא שייך לעיר - הוא חלק נפרד ממנה.
5. בת ים: הסתערות המגדלים
בת ים הייתה עיר רדומה במשך שנים רבות, ונחשבה לאחת הערים המושמצות בישראל, אם לא המושמצת שבהן. בדיעבד, זה אולי מה ששמר על החוף שלה עד היום והותיר אותו ביופיו הטבעי.
רק שהמצב הזה מתהפך: העיר עוברת תהליך פיתוח מואץ והופכת לאטרקטיבית מאוד, ויש בה זכויות להקמת מגדלי מלונות ומגורי נופש בקרבת החוף. תוכניות ישנות אלה אושרו בעבר, בתקופה שבה ההיבט הסביבתי כמעט לא היה על סדר היום, והתוכניות טרם מומשו. עמותת אדם טבע ודין עוקבת אחר קידום הפרויקטים האלה, כדי לוודא שהם אינם חוסמים את הנוף ואת גישת הציבור אל החוף.
6. שורק: מתקן התפלה
מצפון-מזרח לקיבוץ פלמחים עומד לקום מתקן התפלה גדול במיוחד – יש הקוראים לו "קרית ההתפלה". על אף המרחק הגדול יחסית של המתקן מקו המים (2.2 קילומטרים), שהופך אותו לאחד ממתקני ההתפלה המרוחקים מהחוף בעולם כולו, התנגדה עמותת אדם טבע ודין להקמתו. לטענתה, האתר גוזל שטחים פתוחים בעלי ערכי טבע ונו, והיה צריך להרחיק את המתקן עוד יותר מזרחה, הרחק מקו החוף ומנחל שורק. ההתנגדות נדחתה במועצה הארצית לתכנון ובנייה, והמתקן כבר מצוי בהקמה.
לכתבה הראשונה בסדרה ''סוגרים את הים''
תגובת עיריית נתניה
- לגבי מגדל שער הים: "שמירת החופים היא חלק בלתי נפרד מתפישת עולמה של העיר ושל הגורמים התכנוניים. תוכנית 'שער הים' הנוכחית שיפרה לאין ערוך את האינטרס הציבורי ועברה את אישור הוועדה לשימור הסביבה החופית, המשרד להגנת הסביבה והגופים הירוקים. בתוכנית הוכנסו שינויים רבים לטובת הציבור, למשל כיכר עירונית, המשכיות ברצועת הטיילות שמצפון לדרום, והטלת מחויבות ציבורית הכוללת מעליות ציבוריות לים, טיילות, מדרגות לים, חנייה ציבורית וכיכר בגובה הרחוב, ללא גדרות סביב בניין המגורים. בהתאם להוראות התוכנית, לא הותרה בנייה בתחום 100 מטרים מחוף הים. ולראיה,הנושאים נבחנו מבחינה משפטית, כאשר כל המתנגדים נדחו על הסף".
- בנוגע לתוכנית המרינה: "תהליך התכנון טרם הושלם, לא נקבעו מיקום המעגנה וגודלה. הנושא מצוי בבחינה, במסגרתה ידונו ויבדקו ההיבטים החברתיים, הסביבתיים, הציבוריים, התיירותיים, הפונקציונאליים והתחבורתיים - ועדיין לא התקבלה כל מסקנה".
