"כלפי חוץ, היינו משפחה רגילה. גרנו בענתות שליד ירושלים. אבא, פנחס ברוך, עבד כמפעיל מנופים, ולאמא, זיוה ברוך, היה תפקיד בכיר בבנק לאומי. שניהם ניהלו את המשפחה כמו עסק מתפקד כהלכה, אבל אמא הייתה זו שלבשה את המכנסיים בבית.
>> לעוד סיפורים על אנשים מרגשים, לחצו כאן
"כילדה, מעולם לא ראיתי גילויי חיבה ביניהם. אף פעם לא ראיתי אותם צוחקים מבדיחה משותפת. היה ניכור. גם המריבות היו רק על רקע כספי. הוא היה חסכן כרוני, ממש קמצן, והיא אהבה לצאת לקניות ולחזור עם מתנות בשבילנו. הוא ירד לחייה על כל שקל שהוציאה ודרש כל הזמן להצטמצם, וזה הוציא אותה מדעתה.
"כשהייתי בת 14, אמא הודיעה לי שהם מתגרשים. לא הופתעתי, ידעתי שהם לא מתאימים, אבל בסופו של דבר הם נשארו יחד. החיים נמשכו. בינתיים התחתנתי וילדתי, בעלי ואני התגוררנו בדירה מתחת להורים, והקשר עם אמא העמיק מאוד. היא הייתה הנפש התאומה שלי. חלקנו בינינו הכול, לא היה דבר שהסתרנו זו מזו.
"לפני תשע שנים באה אמא וסיפרה לי שאבא נתן לה סטירה תוך כדי ויכוח. אמרתי לה מיד שהיא חייבת לעזוב אותו, אבל במקום להתגרש הם נסעו לחופשת פיוס בתאילנד. היא חזרה משם מאוכזבת מאוד, אבל עדיין לא עזבה אותו. כעבור שנתיים אירע משבר נוסף. אמא שטפה את המרפסת בצינור, ואבא התנפל עליה בצעקות שהיא מבזבזת מים. אחרי הריב הזה היא החליטה סופית להתגרש."אחרי הגירושים אמא פרחה. היא קנתה דירה בפסגת זאב, יצאה לבלות, הלכה להופעות והחיוך לא סר מפניה. אבא, לעומת זאת, הלך והידרדר. הוא השתמש בכל מניפולציה אפשרית כדי לנסות להחזיר אותה. התחיל לעזור, התעניין בחייה, שאל אותי מה לעשות כדי להשיב אותה אליו, והתרוצץ בין רבנים וקוראות בקפה, שכולם הבטיחו לו שהיא תחזור. זה הדאיג אותי. לא פעם אמרתי לאמא שהוא אובססיבי, אבל היא ביטלה את דבריי בצחוק.
"לפני שש שנים, בשבת של חודש מאי, אמא עמדה לצאת לטיול בעיר העתיקה יחד עם קרוב משפחה. כשאבא שמע על כך, הוא נדלק. הוא לא אהב את העובדה שהיא יוצאת עם אחרים. כשעשיתי לה פן באותו בוקר, היא אמרה לי פתאום: 'אם יקרה לי משהו, תדעי שאהבתי אותך מאוד'. זה היה מוזר, כי אמא אף פעם לא דיברה כך. "ביום ראשון שאחרי הטיול ביקרתי אותה. היא רצתה שאשאר לישון אצלה, אבל לא יכולתי. כשהגעתי הביתה, גיליתי שהטלפון הנייד שלה נמצא אצלי. למחרת, ביום שני בבוקר, 18 במאי 2008, ראיתי את אבא יוצא מהחנייה לכיוון ביתה של אמא. נתתי לו את הטלפון וביקשתי שימסור לה. היה לו מבט מוזר בעיניים. "שעה לאחר מכן התקשרה אלי סבתא שלי. היא רצתה להבין מדוע אמא אינה עונה לטלפון שלה ולמה אבא עונה במקומה. התקשרתי לאמא הביתה, אבל לא הייתה תשובה. חשבתי שהיא ישנה. "שעה וחצי לאחר מכן פרצה אחותי לביתי, בוכה בכי תמרורים. היא תפסה אותי חזק ואמרה לי: 'אמא מתה'. מיד לאחר מכן התקשר בן דודי וביקש שאגיע במהירות לכניסה לענתות. הגעתי למקום, וראיתי את האוטו של אמא עומד בצד, הדלת פתוחה, והיא מונחת על הרצפה, מכוסה בשמיכת פיקה. אבא נעצר במקום. "רק אחרי השבעה נודעו לנו הפרטים המלאים. אבא הגיע לביתה של אמא, ביקש ממנה לרדת לרגע לאוטו שלה, ובמהלך ריב שפרץ ביניהם הוא חנק אותה למוות והסתובב עוד שעתיים ברכב עם גופתה. "במהלך המשפט נאלצתי לראות את אבא מובל כשאזיקים על ידיו ורגליו ולהקשיב לפרטים הנוראים. אמא הייתה בת שישים במותה. אבא היה בן שבעים כשקיבל מאסר עולם. במשך שנה חזרו אלי המראות והקולות וגם מראה הרכב שלה, אותו ניקיתי בעצמי מהקיא של אמא שלי ומסימני הבעיטות. לא הפסקתי לחשוב על הרגע האחרון בחייה, רגע האימה, כשהבינה שהגבר שאיתו חיה 30 שנה הולך לרצוח אותה. "מאז, החיים היו סיוט מתמשך. בחודשים הראשונים לא ביקרתי את אבא בכלא, אבל אחרי כן הילדים שלי ביקשו לבקר אותו ואני הצטרפתי. הוא החל לכתוב לנו מכתבים נרגשים והרעיף עלינו מתנות, ובכל מכתב כתב שהוא רוצה למות. בפגישות שלנו הוא היה ממלטף אותי ומבקש סליחה בלי הרף. אמר שהשטן נכנס לו לידיים ושהוא מתגעגע לאמא. זה היה נורא. מצד אחד, זה אבא שלי, ההורה היחיד שנשאר לי, ומצד שני, זה הרוצח של אמא, האדם הכי אהוב עלי בעולם. המשפחה לא הבינה את הקשר הזה. גם אני לא הבנתי לגמרי את עצמי. "ב־3 באוגוסט 2010, בחצות הלילה, אבא כתב על נייר: 'זיוה, את האהבה שלי, אני בא אלייך וממלא את רצונך, פיני'. אחרי כן תלה את עצמו בתא. בהלוויה שלו אני נשאתי את דברי ההספד".השורה התחתונה:
"סיפרתי את הסיפור שלי כי חשוב לי להגיד לנשים שנמצאות היום במצב של אמא שלי - אל תתעלמו מנורות האזהרה! עזרו לעצמכן! בסופו של דבר, האדם היחיד שיכול לסייע לכן הן אתן עצמכן".
_________________________________________________________________________________________________________________________________________
ומה הסיפור שלכם?
אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו- צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: farkash33@gmail.com
______________________________________________________________________________________________________________________________________
לכל אדם יש סיפור:
- עזבה את הדת ולא סיפרה למשפחתה
- מצא אוצר חבוי בתוך פסנתר ישן
