משפחה יקרה, חזרתי בשאלה

"אני לא יודעת מתי היה הרגע המכונן שבו הבנתי שאני לא רוצה יותר להיות דתיה. אני רק יודעת שהספק כרסם בי ולא נתן לי מנוח. למדתי בתיכון 'בית יעקב' ולאחר מכן המשכתי בסמינר לבנות חרדיות, אבל כל הזמן הרגשתי שמשהו חסר לי. וכשחסר משהו, את מתחילה לחפש אותו.

"סבלתי מאוד במערכת החינוך החרדית, הנוקשה והקפדנית, שמעולם לא נתנה ביטוי לתחושותיי ומענה לשאלותיי. עולם המושגים שלי התחלק לאסור ומותר, חטא ועונש, מצווה ועבירה, גן עדן וגיהינום.

"מעולם לא הבנתי מדוע הגשמיות מפחידה כל כך את האנשים סביבי. הרי אנחנו בני אדם, לא מלאכים. לכולנו יש תשוקות ויצרים, אז למה צריך לדכא אותם? והכי אירוני הוא, שהעולם הדתי, שכביכול שם דגש על פנימיות וערכים, מתעסק כל היום בחיצוניות ובגשמיות, ממש באופן אובססיבי: איך את נראית, מה את לובשת ומה יגידו. כפתור לא רכוס בחולצה חשוב יותר ממך.

"הפסקתי לספור את הפעמים בהן הועפתי מהתיכון או קיבלתי איומים שלא יגישו אותי לבחינות הבגרות רק משום שמישהו ראה אותי מדברת עם בחור ברחוב, או משום שהחצאית שלי לא הייתה מספיק ארוכה, או משום שהשרוול לא כיסה את המרפק. לקח לי זמן להבין שבמסווה של הלכה מפורשת שולטים באישה במובן הכי שוביניסטי שיש. מעמדה של האישה ביהדות הוא נחות, ואף אחד לא ישכנע אותי אחרת. אני יודעת, הייתי שם.

"כשהגיע גיל השידוכים, הגיע גם איסור האיסורים: איסור נגיעה. חבר בגיל הנעורים? לא יעלה על הדעת. את אמורה לחכות שיכירו לך מישהו בשידוך. מושגים כמו בן זוג או שותף פשוט לא קיימים.

"יום אחד פשוט עצרתי ושאלתי את עצמי האם כך באמת אני רוצה לחיות את חיי. התשובה חיכתה לי. זה היה מפחיד, אבל הרצון לשנות את חיי היה חזק יותר מכל. תקופה ארוכה חייתי חיים כפולים. גיליתי ששום דבר לא קרה כששמעתי מוזיקה בשבת. להפך, זה הפך אותי לאדם הרבה יותר שמח. גם כשהדלקתי אור, או חתכתי נייר טואלט בשבת, או כשיצאתי מהבית והחלפתי את החצאית במכנסיים - הרגשתי חופשייה.

"לאחר המון לבטים, מחשבות, התחבטויות וסערות נפש, החלטתי שאני לא מסוגלת יותר להיות קרועה בין שני העולמות. לפני שנתיים עזבתי את בית ההורים ועברתי לדירה שכורה. עזבתי את העולם הדתי, אבל עד לרגע זה לא הצלחתי 'לצאת מהארון' בפומבי. אף אחד, אפילו האחים שלי, עדיין אינו יודע שאני מנהלת אורח חיים חילוני.

השורה התחתונה:

"כי בפעם הראשונה בחיים יש לי אומץ להגיד לכולם: הורים, אחים, משפחה, חברים וידידים יקרים שלי, אני פונה אליכם מתוך אהבה עמוקה ואמיתית. קיבלתי החלטה אמיצה כיצד לחיות את החיים שלי. אני לא דתייה יותר.

"אני רוצה לחיות כאדם חופשי. זו לא בקשה גדולה. אני רוצה ליהנות מהעולם המופלא ומכל השפע שהוא מציע לנו. אני לובשת מכנסיים וגופיות ולא שומרת שבת ואני עדיין אדם טוב ומוסרי וישר ואמיתי, רק שונה מכם. את האמונה שלי תשאירו לי, היא ביני לבין האלוהים. ולגלות לכם משהו? אנחנו מסתדרים מצוין".

___________________________________________________________________________________________________________

ומה הסיפור שלכם?

אם גם לכם יש חוויה מיוחדת שעברם, אירוע שאתם מתים לשתף בו אחרים, או משהו אישי ששמרתם בבטן ועכשיו אתם מוכנים לספר עליו- צלצלו אלינו ל: 03-6386951 או שלחו מייל: farkash33@gmail.com

____________________________________________________________________________________________________________

לכל אדם יש סיפור:

• מצא אוצר בתוך פסנתר עתיק
• תפסה את בעלה עם החברה הכי טובה