אדריכלות
סטריט ויו
עניינים שבלב וצרות אחרותהרחובות שלנו מבקשים להזכיר שיש בעולם בני אדם

רחוב פלורנטין, 10 בדצמבר 2012

פונים אל הלב, כמו מנסים לקרוא תיגר על הניכור האורבני, הרחובות שלנו מציעים לעוברים ושבים חדי עין וידויים וסיפורים אישיים. ומרביתם אפילו בכתב יד.

רחוב גבולות, 2 במאי 2012

רחוב פרנקל, 14 בספטמבר 2012

רחוב רבנו חננאל, 31 במאי 2012

הייתי בן אדם בריא, תראו מה קרה לי. גבעת הרצל, 31 באוקטובר 2011

רחוב קומפורט, 26 באוקטובר 2011

תתחשבו בנו, אנו פגועי נפש, תודה.

להמשך קריאה...
עמוד ענן? מסך עשןהמלחמה והשכונה: הקירות ברחובות שלנו מדברים הרבה, אבל לא ברור מה הם חושבים

רחוב אברבנאל, 17 בנובמבר 2012

הרחובות שלנו, הסוערים בדרך כלל, לא מיהרו להתקומם נגד "עמוד ענן" במהלך ימי הלחימה. אחרי שבא השקט, צץ הצ'ילי:

רחוב פרנקל, 24 בנובמבר 2012

במהלך השבוע, נראה שמישהו שיקשק, אם red מכוון לצבע אדום:

שדרות וושינגטון, 22 בנובמבר 2012

אחד ציין:

רחוב הסדנה, 21 בנובמבר 2012

אחר כבר מזמן ביקש:

שדרות וושינגטון, 7 במאי 2012

אחד התחכם בכחול על כחול:

סמטת המסור, 15 בנובמבר 2012

ואחר שאל:

רחוב זבולון, 19 בנובמבר 2012

אנמי יחסית ל:

רחוב צ'לנוב, 20 בנובמבר 2012

או ל:

דרך יפו, 20 בנובמבר 2012

על פי מצבן של הכתובות, ברור שמרביתן נכתבו כבר מזמן ומתוך כעס אחר.

להמשך קריאה...
ירקות ויריקותמכל מנהלי הקמפיינים העממיים ברחובות שלנו, הטבעונים ומגיני בעלי החיים הם האגרסיביים והאכזריים ביותר

רחוב מטלון, 14 באוקטובר 2011

אין לי מושג איך קרה שדווקא לטבעונים ברחובות שלנו יש ג'ורה במקום פה.

להמשך קריאה...
וושינגטון שלנוהספסלים כבר מטונפים, המכוניות נוסעות קרוב מדי לאזורי הישיבה, אבל פחי האשפה מחופים ובתי הקפה הומים. כך משדרגים אצלנו שדרה

שדרות וושינגטון, 1 בנובמבר 2012

חודש וחצי אחרי שהסתיים הריצוף המשדרג של שדרות וושינגטון, נזכר מי ששכח, שרווחת התושבים עדיין לא שלמה, וביום חמישי, 1 בנובמבר, הרימו הפועלים שוב את המרצפות והציבו שולחנות בטון:

עכשיו נזכרנו ששכחנו את השולחנות. 1 בנובמבר 2012

אחר הצהריים השלימו את העבודה:

האבק היום ורוד יותר

כמו גם את הסרת לוח המודעות השכונתי הקטן:

לוח המודעות כבר לא

פח הכלבים החדש שקודם נתקע ממש בחלון ראווה,הועבר למקום הולם יותר:

הריח אותו ריח

בקצב הזה, העבודות שהחלו לפני כשמונה חודשים יסתיימו מתישהו, אם כי ברור שלא באוגוסט:

תתחדשו.

להמשך קריאה...
כאוס

בניין הרוס, בורות עמוקים, ערימות עפר, מנופים, כלי עבודה, צינורות ארוכים, תמרורים נופלים, פריצה לחנות חיות המחמד. יממה לא רגועה ברחובות שלנו

רחוב הרצל 47, יום רביעי 24 באוקטובר 2012

בבוקר יום רביעי, 24 באוקטובר 2012, הבניין ברחוב הרצל 47 היה מחוסל. כמעט היסטוריה. זה לא שהוא היה יפה במיוחד:

הבניין ברחוב הרצל 47. יום ראשון, 21 באוקטובר 2012

אך הריסתו מסמנת עוד רעש, עוד אבק ועוד וי ברשימת הכיבושים של כרישי הנדל"ן.

להמשך קריאה...
לזרוק טלוויזיה ולנוחברחובות שלנו חוגג פסטיבל עממי חדש: טלזרוק

רחוב הקישון, 7 באוקטובר 2012

אפילו בהשלכת מכשירי טלוויזיה, הרחובות שלנו מעודדים סגנונות אישיים.

להמשך קריאה...
הכיסא המכוסהלרגל קרחנת הפקקים והאופניים שמארגנת עיריית תל אביב בסוף השבוע הקרוב, הרחובות שלנו מציגים תופעה שקשה להסביר

רחוב הקישון, 12 באוקטובר 2011

לידיד אחד היתה פעם טישירט עם כתובת סקסית: Have some fun between your legs. רק שלידה היה ציור של אופניים. שנים חיפשתי סיבה להזכיר את הטישירט הזו, והנה נמצאה לי. רק שלא בטוח שלכיף הזה התכוונה החולצה:

רחוב פרנקל, 30 באוגוסט 2012

ניילון. ניילון. המון אנשים ברחובות שלנו מכסים את מושבי האופניים בשקיות ניילון. קשה להבין מדוע. אם יורד גשם, הניילון נרטב. אם ציפור מטילה את צרכיה, הניילון מתלכלך.

להמשך קריאה...
סוכה לנצחהרחובות שלנו לא מחכים לחג: תמיד הם נראים כמו סוכה שלא הורידו ממנה את הקישוטים

רחוב הקישון, 17 ביוני 2012

רחוב הקונגרס, 14 באוקטובר 2011

רחוב פלורנטין, 27 בספטמבר 2012

הפעם סיפורון אישי: בשנת 68', כן, במאה הקודמת, סוכות לא היה עדיין חג של פסטיבלים, ובשכונה הצעירה והצנועה שלנו ברמת השרון נערכה תחרות הסוכה היפה. למשפחות הזוכות הוענק פרס: אלבום הניצחון במלחמת ששת הימים. היו זמנים. היו נצחונות. היום כבר אין. לא זה ולא זה. אבל קישוטים לא חסרים, לפחות לא ברחובות שלנו.

להמשך קריאה...
מבזק איראניברחובות שלנו קו אדום הוא סימן שתיכף יבוא פקח 

רחוב החלוצים, 14 בספטמבר 2012

קשה לומר שחילופי הנאומים הישראלי-איראני באו"ם חוללו ברחובות שלנו התרגשות. כשזה מגיע לקווים אדומים, אנחנו פירורים:

רחוב וולפסון, 27 במרץ 2012

או דוחות חניה:

רחוב השוק, 11 באפריל 2012

האיום הגרעיני מרחף ברחובות שלנו במינון נמוך. תיבת דואר אחת ערה ומתריעה:

רחוב השוק, 10 בספטמבר 2012

ניסיונות אחרים לעסוק בנושא, ולו ברמז, נמחו. ועל פי מקורות זרים, נציגי השלטונות הם שמרחו את הסיד.

להמשך קריאה...
בצדי הדרך מוטלים מתינו, שלד הברזל שותק, כמו רעי
<
להמשך קריאה...
מתגוררת בפלורנטין ומצלמת יום יום ברחובות השכונה. פעם היא היתה עיתונאית.

"שכונה היא החלק בעיר, שאפשר לנוע בו בקלות ברגל, או במילים אחרות, אם להתחכם, החלק בעיר, שאין צורך ללכת אליו כי הרי כבר נמצאים בו" (מתוך "חלל וכו: מבחר מרחבים", הוצאת בבל, תרגום: דן דאור ואוולין עמר). 

***

שנים חלפתי ברחובות שכונת מגורי, אבל רק בסוף ספטמבר 2011 התחלתי לראות אותם. בעקבות אסון משפחתי, התחלתי לשוטט. יום יום, במשך שעות. להסתובב, להתבונן, וגם לצלם. בהתחלה בעיקר גרפיטי. עוד ועוד ציורים, כתובות, סימנים שהשאירו אחרים. לאט לאט המבט התרחב והצטמצם. התרחב לבניינים ורחובות, הצטמצם לפיות מרזבים ושברי מדרכות. בחודשים שחלפו, נאספו ונאגרו אצלי אלפי צילומים, שהתבוננות חוזרת בהם מזהה דפוסים, מגלה תופעות, מעלה שאלות. הבלוג עוסק בהן. וגם בחולף ובמתקלף, באקראי ובארעי, בתרבות הרחוב הדינמית והעשירה של שכונה אחת, פלורנטין, בדרום תל אביב. 

***

איך מכירים שכונה? מה יכול לייצג אותה? האם אפשר לתאר אותה בלי להתייחס לתושביה? למה כן  מתייחסים? על מה נעצרת העין? האם היא נוטה להתעכב על השבור והפגום או על השלם היפה? מה ערכו התיעודי של קטע קיר או חלון ראווה בודד? האם הוגן לחבר בין ציור מרחוב מרכזי לברז כיבוי בסמטה צדדית? נחוץ ריבוי או די בתמונה אחת מייצגת? חייבים להתייחס לקבוע? מה ערכו של המשתנה? האם החלקים מתחברים לכדי תמונה שלמה, או שהתמונה השלמה מתפרקת? אין תשובות. הבלוג מחפש אותן.

***

פלורנטין קטנה. רחוב העליה במזרח, אליפלט במערב, דרך יפו בצפון ודרך שלמה (סלמה) בדרום. מצפון לדרום חוצים אותה: נחלת בנימין, הקישון ואברבנאל. ממזרח למערב - לווינסקי, מטלון, וולפסון, פרנקל (בעבר עמק יזרעאל) ופלורנטין. ביניהם יש רשת של רחובות קצרים, סמטאות צרות והמון אוצרות והפתעות.
מדי פעם נסחפתי גם מחוץ לגבולות הרשמיים הללו, למעגל השני שמגיע עד שדרות הר ציון, רחוב שלבים, רחוב גת רימון ודרך קיבוץ גלויות.

***

הבלוג המצולם הוא מסע במקום שלא צריך לחפש בו כדי למצוא.