בניין הרוס, בורות עמוקים, ערימות עפר, מנופים, כלי עבודה, צינורות ארוכים, תמרורים נופלים, פריצה לחנות חיות המחמד. יממה לא רגועה ברחובות שלנו
בבוקר יום רביעי, 24 באוקטובר 2012, הבניין ברחוב הרצל 47 היה מחוסל. כמעט היסטוריה. זה לא שהוא היה יפה במיוחד:
אך הריסתו מסמנת עוד רעש, עוד אבק ועוד וי ברשימת הכיבושים של כרישי הנדל"ן. ההודעה על ההריסה המתוכננת נמסרה כבר בחודש מאי:
מאז עמד הבניין נטוש:
אבל בראשית השבוע נתלו בכניסות הבתים בסביבה הודעות המבשרות על הריסתו בלילה שבין שלישי לרביעי:
ספק אם מישהו הודיע לבעלי חנות הצעצועים הצמודה אליו שהיא עומדת לזכות בחלון חדש:
עקב הנזק הזה, כנראה, הופסקו העבודות. המדרכה נחסמה למעבר:
מוכר הצעצועים לא כל כך התרגש מהנזק שנגרם לו. "החנות שכורה", הוא אמר, אבל הלכלוך, הוסיף, הלכלוך מאוד מפריע לו. רק שאין לו מושג איזה לכלוך עוד מחכה לו, אם לשפוט לפי מה שהולך ממש באותן שעות מעט דרומה משם. ראשית, רחוב שטרן נסגר בשבוע שעבר לעבודות תשתית:
ולא רק הוא. ביום ראשון נמסרה הודעה על עבודות תשתית נוספות:
ביום שלישי הן החלו:
אלא שהן התרחבו מעבר לכתובת שנמסרה. מעט דרומה, בפינת רחוב פלורנטין, ליד אשכול גני הילדים, נחפר בור עמוק:
ובהמשך הרחוב, קרוב לדרך שלמה, נחפר עוד אחד:
לאורך צדו המערבי של הרחוב חנו במהלך יום שלישי כל מיני משאיות וכלי עבודה כבדים:
ומולם, בצדו השני של הרחוב, פצע וחבורה:
בהמשך הרחוב, בכיוון צפון, נפרסו צינורות ארוכים:
שנמתחו גם לאורך רחוב פרנקל:
בסיבוב:
אל רחוב שטרן, שחלקו הצפוני לא נסגר לתנועה:
במשך כל הזמן הזה, נמשכו במרץ עבודות הבניה המתנהלות כבר כמה חודשים בשטרן פינת פלורנטין:
כך היה גם ביום רביעי בבוקר, כשהבור בפינת הקישון פלורנטין התעורר לחיים. הצינורות הציצו מפתחו. אבל לא נראה שאלה הצינורות שנמתחו אתמול. כך או כך, הפועלים חפרו והזיעו:
מתחו וקשרו את קצות הצינורות לעמוד. שלא יברחו:
מאוחר יותר התקינו חיבור מאולתר (עשוי מיכל פלסטיק ישן) בין שני חלקי הצינור העבה שנפגע כנראה:
מעניין אם הזוכה במכרז להנחת הצינורות האלה סיפר למזמיני העבודה, שזו הטכנולוגיה המתקדמת שבה הוא משתמש במצבי חירום. אבל החופר על הבובקט היה חייכני. "גם לי מגיע צילום", הוא אמר:
הבחור מהמזנון החדש, הצמוד לבור הפתוח, היה פחות מחויך. הוא שלף את הסלולארי והראה תמונות של המדרכות ההרוסות. העבודות לא מאפשרות לו להוציא שולחנות למדרכה, ומי בכלל ירצה לשבת באתר חפירות? אבל לא רק על כך הוא קובל, אלא גם על זה שהפקחים רשמו לו דוח של 500 שקל על העציץ שהציב כדי לכסות בור אחר שנפער במדרכה:
"קשישה", הוא מספר בהתרגשות, "נפלה אתמול על על המדרגה הזו", ומסמן בידו לעברה:
הוא ביקש לגלח את המדרגה, אבל, לדבריו, הפקח אמר לו: "זו עבודה שלנו", או משהו כזה. המדרגה המכשילה עדיין כאן. והתמרור הסמוך מרכין את ראשו בצער:
כך עושה גם עמיתו שבפינת הרחובות פרנקל ונחלת בנימין:
ואילו עמיתם מרחוב פלורנטין ממש נשכב על הארץ:
אחרי שחברם הושלך לעגלת הפסולת:
העגלה חונה ימים ארוכים בכחול לבן, למרות שלצד הבניין שהיא משרתת סומן שטח די נרחב לפריקה וטעינה. שם עומדת עגלת פסולת נוספת. ובשטח שנותר חונות באין מפריע מכוניות:
חניה פרועה על מדרכה. גם ממול, בפינת בן עטר:
לצד הגדר שהותקנה לאורך בניין המקווה, שהריסתו מתנהלת טיפין טיפין:
העיקר שהתמרורים כוסו והחניה נאסרה:
לכאוס הזה נוספה, לרוע המזל, ברביעי בבוקר, פריצה לחנות חיות המחמד:
סי-אס-איי פלורנטין עם איש המז"פ, שלוקח טביעות אצבעות וממספר אותן על החלון:
"גנבו כסף", מספר אחד מבעלי החנות ומראה סרט מטושטש ממצלמת האבטחה, שמתעד את הפורץ בחולצת פסים. "מכירה אותו?" הוא שואל. לא הספקתי לענות כי בדיוק הגיע סמס: "עקב המצב הבטחוני לא יתקיימו היום לימודים במכללת ספיר". מצחיק שדווקא היום נמצאו ברחוב ספרים. ועוד איזה:
לפנות ערב, יש להודות, נרגעו מעט הרוחות. בקישון פינת פלורנטין, הפועלים כבר סגרו את הבור והחלו לרצף:
ובקישון 53 סגרו את החפירה לרוחב הכביש:
אפשר לנוח? מה פתאום. המודעה מבטיחה שהעבודות ימשכו עד דצמבר:
וברור שגם הפקקים לא יעלמו, כי בהמשך רחוב פלורנטין עוד לא הגיעו ליציקת הקומה העליונה: