שדרות וושינגטון, 1 בנובמבר 2012

חודש וחצי אחרי שהסתיים הריצוף המשדרג של שדרות וושינגטון, נזכר מי ששכח, שרווחת התושבים עדיין לא שלמה, וביום חמישי, 1 בנובמבר, הרימו הפועלים שוב את המרצפות והציבו שולחנות בטון:

עכשיו נזכרנו ששכחנו את השולחנות. 1 בנובמבר 2012

אחר הצהריים השלימו את העבודה:

האבק היום ורוד יותר

כמו גם את הסרת לוח המודעות השכונתי הקטן:

לוח המודעות כבר לא

פח הכלבים החדש שקודם נתקע ממש בחלון ראווה,הועבר למקום הולם יותר:

הריח אותו ריח

בקצב הזה, העבודות שהחלו לפני כשמונה חודשים יסתיימו מתישהו, אם כי ברור שלא באוגוסט:

תתחדשו. חברים, עלק

גם לפני ששודרגה "בשבילנו", היתה השדרה רחוב חמוד: משהו כמו 150 מטר בין רחוב פלורנטין לדרך שלמה. צד אחד (המזרחי) מדרחוב להולכי רגל, צד שני -- נתיב נסיעה צר, חניה לאיזה 30 מכוניות ובאמצע ירוק ומוצל:

שדרות וושינגטון, 2008. צילום: יואב לרמן, פליקר

כאז כן עתה, אלוהים יודע למה, מספור בתי השדרה לא מתחיל כמקובל במספר אחד, אלא ב:

זה לא ברווז, זו עובדה: הבית הראשון בשדרה

לאורך השדרה מיקס אופייני של בתי מגורים, בתי מלאכה, משרדים, מכון כושר קטן, בר או שניים, וכצפוי ברחובות שלנו, בית כנסת:

יש מניין

הבלוגר התל אביבי יואב לרמן קרא כבר ב-2008 לסגירתה של השדרה לנסיעת כלי רכב "ולשחרור המרחב הציבורי האיכותי שממתין שם לתושבים". בסביבות מרץ-אפריל השנה, חזונו החל להתגשם, במה שהפך לסיוט המוכר לכל מי שגר בסביבת אתרי שדרוג עירוניים:

16 במאי 2012

22 במאי 2012

אותות מצוקה, 22 במאי 2012

23 במאי 2012

7 ביוני 2012

7 ביוני 2012

15 ביולי 2012

7 במאי 2012

די, נמאס מהאבק והרעש

עוצמת הקיטורים מניעה כנראה גם את גלגלי הזמן, והנה הסיוט מתקרב לקיצו. השדרה התמלאה במושבי ברזל מוכרים ובספסלים מעוצבים:

ספסל חדש. צפוני

פחי האשפה, שלפני השדרוג נקשרו לעצים, זכו בעמדות מחופות:

לפני השדרוג. 11 בספטמבר 2011

אחרי. 1 בנובמבר 2012

שלטים שנשרו הושבו למקומם:

פרט לרכב משטרה בלבד. המבין יבין

הותקנה ברזיה. אם כי לפי איך שהיא נראית ייתכן שעמדה כאן שנים:

לך תתכופף

בתי הקפה בשני קצות השדרה שבו לפעול. בולווארד ממש:

וושינגטון פינת דרך שלמה, 1 בנובמבר 2012

וושינגטון פינת פלורנטין, 1 בנובמבר 2012

גם לפרלמנט השש בש, שליד המכולת הקטנה, יש עכשיו איפה לשבת:

פרלמנט השש בש בפעולה, 1 בנובמבר 2012

מושלם? אז זהו שלא ממש. ספסלי העץ המדוגמים, שבוודאי נראו נפלא במחשב של המעצב, מוקמו ממש מתחת לעצים והם כבר מלאים בנשורת דביקה:

מי רוצה לשבת כאן? 1 בנובמבר 2012

ואת הספסלונים כדאי לכסות אם רוצים לקום נקיים:

מי רוצה ללכלך את המכנסיים?

את מה שלא עושה הטבע, עושים אצלנו בני האדם:

ספסלים? פינת יצירה

השדרה נסגרה למעבר מכוניות; וכעת הכניסה מתאפשרת רק לדיירים ולמשאיות אספקה והובלה, אחרי שש.ג חדש וקבוע מוריד לכבודם בלחיצת כפתור את העמודים החשמליים:

הלו, זה פלורנטין?

לאורך הרחוב אין הפרדת מגן ברורה בין נתיבי הנסיעה לאזורי הישיבה. התיחום נעשה בכפתורים קטנטנים זוהרים בלבד:

הכל בגלל כפתור קטן

והמכוניות יכולות להתקרב בנסיעה ממש עד הספסלים:

סכנה ברורה ומיידית. 1 בנובמבר 2012

חוץ מזה, שני מבצרים של מתח גבוה, בחלקה הצפוני של השדרה, נותרו על מקומם:

סכנה, מתח גבוה

וכך גם תחנת תל אופן:

ביום כיפור סגור

פינת הנדנדות-מגלשה נמחקה. ופינת הטלפון המאולתרת, זו שהיתה סמל לכושר האלתור של הרחובות שלנו:

בית ספר ליצירתיות

עברה מהעולם:

להתראות יצירתיות, שלום שדרוג

החליפה אותה, מצדו השני של המבנה, עמדת ש.ג, סמי-רשמית וסמרטוטית למדי:

השומר הלך לשחק שש בש, 6 באוקטובר 2012

השדרה, כיאה למעמדה המשודרג, זכתה בשלט חדש ומבטיח:

קודם היינו סתם שדרה. עכשיו אנחנו רחוב משולב

אבל כשמרימים את הראש מהמרצפות החדשות והספסלים המעוצבים, המראות אותם מראות. הרחוב המשולב נראה כמו הומלס אחרי מקלחת:

בשבילנו לא נשאר

מזל שאיש לא קיבל החלטה למחוק מהכניסה לשדרה את ציור הקיר המיתולגי, ששב ומזכיר בכל יום מחדש איפה אנחנו חיים גם אחרי שמשדרגים בשבילנו שדרה:

רצח רבין. השחזור המצויר