חודש וחצי אחרי שהסתיים הריצוף המשדרג של שדרות וושינגטון, נזכר מי ששכח, שרווחת התושבים עדיין לא שלמה, וביום חמישי, 1 בנובמבר, הרימו הפועלים שוב את המרצפות והציבו שולחנות בטון:
אחר הצהריים השלימו את העבודה:
כמו גם את הסרת לוח המודעות השכונתי הקטן:
פח הכלבים החדש שקודם נתקע ממש בחלון ראווה,הועבר למקום הולם יותר:
בקצב הזה, העבודות שהחלו לפני כשמונה חודשים יסתיימו מתישהו, אם כי ברור שלא באוגוסט:
גם לפני ששודרגה "בשבילנו", היתה השדרה רחוב חמוד: משהו כמו 150 מטר בין רחוב פלורנטין לדרך שלמה. צד אחד (המזרחי) מדרחוב להולכי רגל, צד שני -- נתיב נסיעה צר, חניה לאיזה 30 מכוניות ובאמצע ירוק ומוצל:
כאז כן עתה, אלוהים יודע למה, מספור בתי השדרה לא מתחיל כמקובל במספר אחד, אלא ב:
לאורך השדרה מיקס אופייני של בתי מגורים, בתי מלאכה, משרדים, מכון כושר קטן, בר או שניים, וכצפוי ברחובות שלנו, בית כנסת:
הבלוגר התל אביבי יואב לרמן קרא כבר ב-2008 לסגירתה של השדרה לנסיעת כלי רכב "ולשחרור המרחב הציבורי האיכותי שממתין שם לתושבים". בסביבות מרץ-אפריל השנה, חזונו החל להתגשם, במה שהפך לסיוט המוכר לכל מי שגר בסביבת אתרי שדרוג עירוניים:
עוצמת הקיטורים מניעה כנראה גם את גלגלי הזמן, והנה הסיוט מתקרב לקיצו. השדרה התמלאה במושבי ברזל מוכרים ובספסלים מעוצבים:
פחי האשפה, שלפני השדרוג נקשרו לעצים, זכו בעמדות מחופות:
שלטים שנשרו הושבו למקומם:
הותקנה ברזיה. אם כי לפי איך שהיא נראית ייתכן שעמדה כאן שנים:
בתי הקפה בשני קצות השדרה שבו לפעול. בולווארד ממש:
גם לפרלמנט השש בש, שליד המכולת הקטנה, יש עכשיו איפה לשבת:
מושלם? אז זהו שלא ממש. ספסלי העץ המדוגמים, שבוודאי נראו נפלא במחשב של המעצב, מוקמו ממש מתחת לעצים והם כבר מלאים בנשורת דביקה:
ואת הספסלונים כדאי לכסות אם רוצים לקום נקיים:
את מה שלא עושה הטבע, עושים אצלנו בני האדם:
השדרה נסגרה למעבר מכוניות; וכעת הכניסה מתאפשרת רק לדיירים ולמשאיות אספקה והובלה, אחרי שש.ג חדש וקבוע מוריד לכבודם בלחיצת כפתור את העמודים החשמליים:
לאורך הרחוב אין הפרדת מגן ברורה בין נתיבי הנסיעה לאזורי הישיבה. התיחום נעשה בכפתורים קטנטנים זוהרים בלבד:
והמכוניות יכולות להתקרב בנסיעה ממש עד הספסלים:
חוץ מזה, שני מבצרים של מתח גבוה, בחלקה הצפוני של השדרה, נותרו על מקומם:
וכך גם תחנת תל אופן:
פינת הנדנדות-מגלשה נמחקה. ופינת הטלפון המאולתרת, זו שהיתה סמל לכושר האלתור של הרחובות שלנו:
עברה מהעולם:
החליפה אותה, מצדו השני של המבנה, עמדת ש.ג, סמי-רשמית וסמרטוטית למדי:
השדרה, כיאה למעמדה המשודרג, זכתה בשלט חדש ומבטיח:
אבל כשמרימים את הראש מהמרצפות החדשות והספסלים המעוצבים, המראות אותם מראות. הרחוב המשולב נראה כמו הומלס אחרי מקלחת:
מזל שאיש לא קיבל החלטה למחוק מהכניסה לשדרה את ציור הקיר המיתולגי, ששב ומזכיר בכל יום מחדש איפה אנחנו חיים גם אחרי שמשדרגים בשבילנו שדרה: