בכיכר גבעון החדשה כבר הייתם? לא ההתנחלות המרוחקת בחבל בנימין, אלא הפיאצה החדשה ברחוב הנחבא אל הכלים בין מגדלי השוק הסיטונאי למגדלי מתחם שרונה. אם שמעתם אי-פעם את השם גבעון בתל אביב, סימן שיש לכם רכב פרטי ופעם חיפשתם חניה במגרש שמפריד בין גב רחובות החשמונאים והארבעה.

הקרקע (32 דונם) והמבנים שמקיפים אותה נמצאים בבעלות העירייה, שיזמה את הורדת החניון אל מתחת לקרקע ובניית כאלף מקומות חניה במכרז BOT (יזם פרטי בונה ומתפעל, ומחזיר לעירייה לאחר תקופה). במכרז זכתה "גינדי השקעות", שהשקיעה כ-150 מיליון שקל בחניון (תכנון: משרד האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטיין).

בכיכר גבעון החדשה כבר הייתם? לא ההתנחלות המרוחקת בחבל בנימין, אלא הפיאצה החדשה ברחוב הנחבא אל הכלים בין מגדלי השוק הסיטונאי למגדלי מתחם שרונה. אם שמעתם אי-פעם את השם גבעון בתל אביב, סימן שיש לכם רכב פרטי ופעם חיפשתם חניה במגרש שמפריד בין גב רחובות החשמונאים והארבעה.

הקרקע (32 דונם) והמבנים שמקיפים אותה נמצאים בבעלות העירייה, שיזמה את הורדת החניון אל מתחת לקרקע ובניית כאלף מקומות חניה במכרז BOT (יזם פרטי בונה ומתפעל, ומחזיר לעירייה לאחר תקופה). במכרז זכתה "גינדי השקעות", שהשקיעה כ-150 מיליון שקל בחניון (תכנון: משרד האדריכלים קולקר-קולקר-אפשטיין).

הסטודנט: יוסי גור, 32
בית הספר: הטכניון, חיפה
מנחים: דיוויד רובינס, עמית נמליך, גיא אוסטרן
הסטודנטים בטכניון חושבים בגדול. מה בגדול? בענק. נדמה שרק בסין, בצפון קוריאה ובמדינות רודניות עדיין מקימים מבנים עצומים כאלה, שניתן להבחין בהם גם מהחלל החיצון ושמפארים את השליט ואת האדריכל. מדובר בבניינים ענקיים, שלידם האדם הקטן (לפעמים הוא גם סטודנט) נראה כנמלה המנסה למצוא את דרכה במרחב המפחיד שסביבה.

הסטודנט: יוסי גור, 32
בית הספר: הטכניון, חיפה
מנחים: דיוויד רובינס, עמית נמליך, גיא אוסטרן
הסטודנטים בטכניון חושבים בגדול. מה בגדול? בענק. נדמה שרק בסין, בצפון קוריאה ובמדינות רודניות עדיין מקימים מבנים עצומים כאלה, שניתן להבחין בהם גם מהחלל החיצון ושמפארים את השליט ואת האדריכל. מדובר בבניינים ענקיים, שלידם האדם הקטן (לפעמים הוא גם סטודנט) נראה כנמלה המנסה למצוא את דרכה במרחב המפחיד שסביבה.

אדריכלות ופוליטיקה שלובות הן, ולכתוב על תערוכת בוגרי בית הספר לארכיטקטורה של אוניברסיטת אריאל - זה מתכון בטוח לנפילה בפח של פוליטיקה וטוקבקים מתלהמים. אבל קשה לכתוב רק על הפן העיצובי ולהתנתק מהסביבה של בית ספר לארכיטקטורה, שמלמד איך לבנות ולחיות עם הסביבה ובעבור תושביה, בעודו שוכן אי שם בין הגבעות הפסטורליות של השומרון.

Urban Gap. עבודת הגמר במודל קרטון של רייצ'ל ליקונן דוד מציגה מבט עתידי על העיר בני ברק

עיבוי בלוק מגורים היא עבודת הגמר של אדוארד שיין. לא מחדש

הסביבה היא ההזדמנות של בית הספר להתמודד עם סוגיות קשות ולהציג אדריכלות שונה בשיח המקומי.

אדריכלות ופוליטיקה שלובות הן, ולכתוב על תערוכת בוגרי בית הספר לארכיטקטורה של אוניברסיטת אריאל - זה מתכון בטוח לנפילה בפח של פוליטיקה וטוקבקים מתלהמים. אבל קשה לכתוב רק על הפן העיצובי ולהתנתק מהסביבה של בית ספר לארכיטקטורה, שמלמד איך לבנות ולחיות עם הסביבה ובעבור תושביה, בעודו שוכן אי שם בין הגבעות הפסטורליות של השומרון.

Urban Gap. עבודת הגמר במודל קרטון של רייצ'ל ליקונן דוד מציגה מבט עתידי על העיר בני ברק

עיבוי בלוק מגורים היא עבודת הגמר של אדוארד שיין. לא מחדש

הסביבה היא ההזדמנות של בית הספר להתמודד עם סוגיות קשות ולהציג אדריכלות שונה בשיח המקומי.

מאת דקל גודוביץ

הסטודנטית: לורן פרסלה, 25

בית ספר ברטלט (Bartlett), הפקולטה של הסביבה הבנויה, אוניברסיטת לונדון

מנחים: סי.ג'יי לים וברנד פלסינגר

מבול של תערוכות גמר ירד עלינו בשבועות האחרונים, עם אינספור הגשות ורעיונות. חלק מהרעיונות היו טובים, חלק גרועים; חלקם היו אישיים, חלקם בעלי אחריות סביבתית או חברתית – אבל ספק אם אחד מהם הוגש ברמה גבוהה מספיק כדי להצדיק את מכירתו המסחרית. שרטוטים והדמיות אדריכליות יכולים להימכר כמעשה אמנות לכל דבר, ובחו"ל זה קורה לא מעט.

מאת דקל גודוביץ

הסטודנטית: לורן פרסלה, 25

בית ספר ברטלט (Bartlett), הפקולטה של הסביבה הבנויה, אוניברסיטת לונדון

מנחים: סי.ג'יי לים וברנד פלסינגר

מבול של תערוכות גמר ירד עלינו בשבועות האחרונים, עם אינספור הגשות ורעיונות. חלק מהרעיונות היו טובים, חלק גרועים; חלקם היו אישיים, חלקם בעלי אחריות סביבתית או חברתית – אבל ספק אם אחד מהם הוגש ברמה גבוהה מספיק כדי להצדיק את מכירתו המסחרית. שרטוטים והדמיות אדריכליות יכולים להימכר כמעשה אמנות לכל דבר, ובחו"ל זה קורה לא מעט.

בקרוב מאוד - בשלב זה עדיין לא ברור מתי - עומדים לפוצץ את "גשר הנשרים" בתל אביב, הידוע יותר כ"גשר מעריב" על שם בניין העיתון "מעריב" הסמוך ברחוב קרליבך (מי שהיה עורכו ומייסדו של "מעריב"). התקשורת חוגגת את הפיצוץ והציבור מגלה עניין באירוע הרועש, אם כי רבים מתושבי העיר - בהם גם אני - לא יזילו דמעה כשהגשר יימחק. לא מדובר בפאר היצירה ההנדסית והאסתטית. ובכל זאת מדובר בסמל עירוני, וגם שריד אחרון למותג "מעריב" שנקבר עכשיו סופית - שהרי העיתון בגלגולו הנוכחי כבר לא נמצא כאן. לתחנה שתקום כאן כבר לא יקראו בשם העיתון, אלא פשוט "קרליבך".

בקרוב מאוד - בשלב זה עדיין לא ברור מתי - עומדים לפוצץ את "גשר הנשרים" בתל אביב, הידוע יותר כ"גשר מעריב" על שם בניין העיתון "מעריב" הסמוך ברחוב קרליבך (מי שהיה עורכו ומייסדו של "מעריב"). התקשורת חוגגת את הפיצוץ והציבור מגלה עניין באירוע הרועש, אם כי רבים מתושבי העיר - בהם גם אני - לא יזילו דמעה כשהגשר יימחק. לא מדובר בפאר היצירה ההנדסית והאסתטית. ובכל זאת מדובר בסמל עירוני, וגם שריד אחרון למותג "מעריב" שנקבר עכשיו סופית - שהרי העיתון בגלגולו הנוכחי כבר לא נמצא כאן. לתחנה שתקום כאן כבר לא יקראו בשם העיתון, אלא פשוט "קרליבך".