הסטודנט: יוסי גור, 32
בית הספר: הטכניון, חיפה
מנחים: דיוויד רובינס, עמית נמליך, גיא אוסטרן
הסטודנטים בטכניון חושבים בגדול. מה בגדול? בענק. נדמה שרק בסין, בצפון קוריאה ובמדינות רודניות עדיין מקימים מבנים עצומים כאלה, שניתן להבחין בהם גם מהחלל החיצון ושמפארים את השליט ואת האדריכל. מדובר בבניינים ענקיים, שלידם האדם הקטן (לפעמים הוא גם סטודנט) נראה כנמלה המנסה למצוא את דרכה במרחב המפחיד שסביבה.
כך עובד הדמיון של תלמידי הטכניון: מעונות סטודנטים ארוכים, מבנה ארוך בים המלח, מגדלים ומבני גשר (אחד עצום בכפר כנא), בלוקים ענקיים למגורים, תוספת שכבה ענקית לעיר העתיקה בירושלים, אי שצורתו קשת עצומה מול כל מפרץ חיפה. אפילו מכתש רמון השומם זוכה למונומנט עצום. כאילו שאם נבנה משהו צנוע, המתאים למידת אדם, זה לא יהיה מספיק רציני לפרויקט גמר. פרויקט גמר, כך כנראה מאמינים בטכניון, צריך מונומנטליות. מפגן כוח.
במרכז כל קיר יש מפל. הקירות נועדו לתנועת אנשים
בתוך מפגן הכוח הזה מצאתי פרויקט אחד שבאמת היה שיא השיאים. הוא נראה לא אמיתי, אז חשבתי שמדובר בפרויקט ציני, אבל התברר שלא בדיוק.
שלום לדיוויד רובינס, המנחה. זה בקשר לפרויקט Cloud10 של יוסי גור. זו פארודיה? הייתם שותפים לכך?
"זו לא פארודיה, ולא היינו כל כך בעד, כי אנחנו בסטודיו רוצים משהו אמיתי שניתן לבנות, ולא אכפת לנו אם הוא פרובוקטיבי. אבל אני מציע שתשאל את הסטודנט עצמו. הוא מאוד מאמין בזה, והוא יסביר לך".
זה האיש שבקיר. יוסי גור. צילום: יולי ג'ין
שלום ליוסי גור. אני מסתכל על הפרויקט שלך ולא מאמין: ככה אתה באמת רוצה לבנות?
"בפנטזיה הייתי רוצה לתכנן ככה. יש פה תוכנית של חוויה קולקטיבית. הפרויקט הוא הקצנה של המצב ההפוך בחיפה, שזו עיר שבורה ללא רצף עירוני וללא רחובות שמחברים בין הרובעים השונים, למעט ציר הכרמל. זו עיר שמתוכננת הומוגנית לפי רובעים. אני לא מציע פתרון לבעיה, אלא הצפה של מצב תכנוני. זה חלק מהעניין של רדיקליזציה של מצב תכנוני".
אשה עולה מן הרחצה ומתבוננת על פרויקט גמר
הקיר מקרוב: מגן הבהאים עד לנמל חיפה. מקשר את כל מפלסי ההר
אז מהו הקיר הענק הזה? ראיתי שהוא לא משמש למגורים או למטרה שימושית אחרת.
"נכון, זו תוכנית של חלל קולקטיבי ולא של צרכנות. זה מיועד לחיים בשלום ובנחת. לכן, על הקירות יש רק מערכת תנועה בקנה מידה עירוני. זה לא קירות באמת, אלא מערכת תנועה מהירה וטיילת עילית, שמאפשרות מכל מדרגה טופוגרפית בכרמל להגיע לכל נקודה ונקודה בעיר".
כזה קיר ענק רק כדי שאנשים יילכו ישר, אנכית או אופקית? אין בו שום פעילות?
"כן. האדם כאן נמצא מעל כלי הרכב. בקירות יש רק תנועה וטבע. שני הקירות מגדירים חלל אורבני שמייצר אתנחתא עירונית".
אבל הוא גם מנתק את העיר ממה שנמצא מהעבר השני של הקירות.
"זה פחות חשוב. זה גם לא באמת ניתוק. התנועה המוטורית ממשיכה על הקרקע כמו שהיא כיום".
מקור ההשראה של גור, שגדל בפרדסיה השלווה, הוא פרויקט של האדריכל ההולנדי רם קולהאס, שנוהג לבחון באופן רדיקלי נושאים ולהציע פתרונות רדיקליים לא פחות - גם במחקר וגם במבנים עצמם (שרבים מהם הוקמו בסין).
מקור ההשראה: "הסטריפ", הצעה ללונדון של האדריכל רם קולהאס יחד עם אליה וזואי זנגליס ומדלון וריזנדרופ
למרות כל מה שנאמר כאן, אני עדיין מאמין (או רוצה להאמין) שמדובר בפרויקט שהוא סוג של בדיחה, של קריקטורה, רק שהסטודנט לא לקח אותה מספיק רחוק. אולי הבעיה היא בטכניון עצמו, שלמרות כל ניסיונותיו להשתנות נשאר טכני, מכובד ורציני עד תהום. עם קצת פחות רצינות, הפרויקט הזה יכול היה להיות המרענן הרשמי של הקיץ בטכניון.
