בקרוב מאוד - בשלב זה עדיין לא ברור מתי - עומדים לפוצץ את "גשר הנשרים" בתל אביב, הידוע יותר כ"גשר מעריב" על שם בניין העיתון "מעריב" הסמוך ברחוב קרליבך (מי שהיה עורכו ומייסדו של "מעריב"). התקשורת חוגגת את הפיצוץ והציבור מגלה עניין באירוע הרועש, אם כי רבים מתושבי העיר - בהם גם אני - לא יזילו דמעה כשהגשר יימחק. לא מדובר בפאר היצירה ההנדסית והאסתטית. ובכל זאת מדובר בסמל עירוני, וגם שריד אחרון למותג "מעריב" שנקבר עכשיו סופית - שהרי העיתון בגלגולו הנוכחי כבר לא נמצא כאן. לתחנה שתקום כאן כבר לא יקראו בשם העיתון, אלא פשוט "קרליבך".
הגשר הזה הוא שריד של תכנון עירוני שבא לאחר מלחמת העולם השנייה, מתוך התפישה שלפיה העיר צריכה להיות נגישה בנוחות ומהירות לרכב פרטי, ורחובותיה הראשיים הם המשך לכבישים הבין-עירוניים. במיקומו הנוכחי הוא מפריע לחפירה של תחנת הרכבת הקלה, על הכניסות והיציאות אליה, וחפירת תוואי הקו הירוק והאדום שייפגשו בה.
מי שתכנן את הגשר היה המהנדס הבלגי Bagon, שהלך לעולמו לפני כמה שנים ולכן אי-אפשר לשוחח איתו. אך במשרד המהנדסים שלו בבריסל, שנקנה לאחר מותו על ידי חברת TPF Engineering sa, עדיין עובד המהנדס ז'אבו לואי (Javaux Louis), שהשתתף בתכנון הגשר בשנות ה-70. בראיון איתו מבלגיה, הוא משתף את ערוץ האדריכלות של Xnet בפרטי הגשר.
"ברוב המקרים", הוא אומר, "גשר כזה הוא גשר עירוני קבוע, שמאפשר פירוק ומתאפיין ברמה גבוהה של בנייה טרומית. זהו פתרון מעניין במיוחד לגשר. הוא יכול להסתגל לשינוי עתידי של צורך בהגדלת תעבורה, משום שקל להוסיף נתיב אחד או יותר מבלי להפריע לתנועה הקיימת. המבנה של הגשר משלב פלדה לקורות ובטון ללוחות הריצוף הטרומיים, ועמודים טרומיים לכותרות. רק היסודות נוצקו באתר. גשרים כאלה עשינו מעל כמה צמתים: שניים כאלה באלג'יריה, אחד בפנמה, הגשר בתל אביב ועוד שלושה מעל כביש 25E בבלגיה".
הולכים לפוצץ את הגשר בתל אביב. אתה אומר שאפשר לפרק אותו במקום לפוצץ?
"בוודאי. אני מקווה שהכתבה שלך אולי תוכל עדיין לעצור את פיצוץ הגשר".
מדוע לפוצץ את גשר הנשרים אם אפשר לפרק אותו? אבי ברדח, מהנדס בניין ממשרד "ירון-שמעוני-שחם" המתמחה בבניית גשרים, מנסה לענות: "רוצים זבנג וגמרנו. רוצים מופע פירוטכני לתושבי תל אביב. לפרק היה לוקח זמן רב, כי צריך לקרצף את שכבות האספלט ולפרק את המעקה ואלמנטי הבטון השונים, וזה גם בטח לא היה קל, כי חלקם דבוקים. גם הברגים של הפלדה דבוקים וצריך יהיה לשחרר אותם במאמץ רב. זה הרבה יותר זול ומהר לפוצץ, ותוך שבוע יסלקו את כל הפסולת".
ומה עם האבק שיעוף מהפיצוץ? מה עם מיחזור? זה יצטייר אחרת אם יפרקו אותו באלגנטיות.
"אתה צודק, אבל גם הקרצוף והניסורים לפירוק הבטון יעשו אבק. ולאן תפנה את הגשר?"
למשל, להחזיר אותו למקומו בגמר החפירות.
"זה לא נראה לי אפשרי, בגלל התכנון הגיאומטרי של הצומת".
למכור אותו?
"למי תמכור אותו? לעזה?"
אך מתברר שלא רק לעזה. אפשר לתת גשר כזה במתנה, והמדינה שעשתה זו היא בלגיה. גם בשגרירות בלגיה בתל אביב מופתעים לשמוע על ההחלטה לפוצץ את הגשר. בגלל משרד המהנדסים שתכנן אותו, ב-1976 נכח שגריר בלגיה בטקס חנוכת הגשר. הנספח הכלכלי והמסחרי הנוכחי של בלגיה בישראל, ג'ינו נאלה (Gino NALE) מספר בגאווה כי ארצו אינה רק מומחית בתכנון גשרים וכבישים - זו המדינה עם קילומטראז' האוטוסטרדות הארוך בעולם יחסית למספר התושבים - אל גם מתמחה בפירוק גשרים.
"בשנות ה-80 היה לנו גשר שנקרא Viaduc du Boulveard Leopold II בבריסל", הוא מספר, "והוא פורק ונשלח במתנה לתאילנד ב-1989, שם הוא הורכב ונמצא עד היום בבנגקוק תחת השם Thai-Belgium Flyover Bridge". בימים אלה נהרס בבריסל גשר מפורסם נוסף שהיה מחלק מהנוף היומיומי שלה, גשר רייר Viaduc Reyers,. ובחודש שעבר ערכו תושבי בריסל מסיבה חגיגית לכבוד מותו.
תארגנו מסיבה כזאת גם בגשר מעריב?
"או הו, לא, את זה אני משאיר לכם".
יש בכלל אישור לפוצץ?
בינתיים מארגנת נת"ע, החברה שמופקדת על הקמת הרכבת הקלה, מסיבה-פיצוץ. באופן תמוה, עד לא מכבר לא הוחלט בחברה איך נפרדים מגשר מעריב, ורק בשבועות האחרונים הוחלט שצריך לפוצץ אותו. מה הסיבה שהיא בוחרת באופציה הזו? נתע לא העבירה תגובה לשאלות, למרות פניות חוזרות ונשנות.
אגב, בתכנון החדש יוחלף הגשר במעבר משוקע, שיהיה בניצב לכיוון הגשר – לא מתחת לרחוב בגין (כמו המעבר המשוקע ליד מרכז עזריאלי), אלא שיקוע שיחבר בין רחוב קרליבך ליצחק שדה.
אבל בינתיים, כמו שזה נראה, צריך למהר ולתפוס מקום כדי לראות את הפיצוץ.
