האם הצלם טרי ריצ'רדסון ודב צ'רני, מייסד חברת האופנה אמריקן אפרל, הם אדם אחד? לא מעט אנשים מנסים לענות על שאלה זו ברחבי הרשת הווירטואלית. בכל זאת, לא בכל יום עומדים במרכזן של סערות תקשורתיות שני גברים לבנים, צפון אמריקאים (קנדי ואמריקאי) וסטרייטים, האוחזים בתפקידי מפתח בתעשיית האופנה ונראים כמעט כמו אדם אחד. חולצות הפלנל, משקפי הראייה במסגרת הפלסטיק השחורה ושיער הפנים הם רק קדימון להתנהגות חסרת המעצורים של צ'רני וריצ'רדסון, שאוהבים לצלם נשים צעירות בעירום ואז לפרסם את התמונות, לקיים יחסי מין עם כפופים להם, להדוף תלונות וביקורת מתוך ומחוץ לתעשיית האופנה, וכל זה בליווי תמיכה של סלבס שמוכנים לשתף איתם פעולה, כמו הזמרת מיילי סיירוס, אשר לפני כשבועיים פרסמה בחשבון הטוויטר שלה תצלום שבו היא מניחה ברכות את ראשה על כתפו של ריצ'רדסון.
עוד בערוץ האופנה
- יצאנו לפרסומות: הקמפיינים המסעירים של החורף הבא
- תנו לי רוקנ'רול: המוזיקאים המזדקנים מדגמנים לבתי האופנה הגדולים
- קולקציית הרמדאן של דונה קארן
השבועות האחרונים היו מלאי תהפוכות עבור צ'רני וריצ'רדסון. צ'רני בן ה-45 כמעט איבד את חברת אמריקן אפרל שהקים בשנת 1991, והפכה לאחד ממותגי האופנה האמריקאים הפופולאריים בזכות בגדי בייסיק וקמפיינים שנויים במחלוקת שהציגו נשים צעירות, חלקן לא דוגמניות, בתנוחות ארוטיות ומינימום בגדים. מאז תחילת שנות האלפיים קיבל המותג גם סיוע רב מהיפסטרים צעירים שהתחברו לשפה האגבית וההיפר-קולית שלו, ואימצו אותו לחיקם.
הפרשה האחרונה במותג החלה בסוף חודש יוני, כאשר חברי דירקטוריון אמריקן אפרל החליטו להשעות את צ'רני מתפקיד נשיא ומנכ"ל החברה. חקירה פנימית גילתה כי הוא עשה שימוש לא ראוי בכספי החברה, כמו סיפוק דירות לחבריו וכספים שהעביר להוריו. בנוסף, נמצא בחקירה כי צ'רני ידע על בלוג שפתח עובד לשעבר בחברה, ובו הוצגו תמונות עירום של איירין מורלס, עובדת לשעבר במותג שהגישה נגדו תלונה על הטרדה מינית. צ'רני ניסה להשתלט שוב על החברה, אך לבסוף קיבל את הצעת הדירקטוריון, וכיום הוא נמצא בעמדה של יועץ אסטרטגי לאמריקן אפרל.
גם את ריצ'רדסון, 48, שנמצא בשלוש השנים האחרונות תחת מתקפה של ארגוני נשים, עוד מוקדם להספיד. השבוע נודע כי הצלם הפרובוקטיבי נבחר לצלם באופן אקסקלוסיבי גיליון שלם של מגזין פלייבוי, אשר יופץ בחודש ספטמבר ויכלול 100 עמודים. הצלם, שנודע בסגנון הצילום הבוטה והפורנוגרפי שלו, מצא לו בית, ואילו דובר המגזין מסר כי "ריצ'רדסון הוא פרטנר מצוין".
כדי לענות על השאלה האם ריצ'רדסון וצ'רני הם מפלצת דו-ראשית, הפגשנו אותם לדו-קרב אופנתי. התוצאות לפניכם.
1. המראה החיצוני
טרי ריצ'רדסון ודב צ'רני אינם דומים פיזית, אבל הם אוחזים בסטייל דומה, כך שלעתים הם נראים כמו תאומים שהופרדו בלידתם. לשניים שיער פנים קצר ומשקפי פלסטיק שחורים בסגנון רטרו לשנות ה-70 שמעניקים להם מראה פרוורטי, אבל שם מסתיים הדמיון הפיזי בין השניים. בניגוד לגוף עתיר הקעקועים של ריצ'רדסון, צ'רני נראה כמו הילד היהודי הדחוי מברוקלין (והוא בכלל נולד במונטריאול). על אף נקודות ההשקה בלבוש של השניים, כמו חולצות פלנל וחולצות טי מודפסות, צ'רני נוטה להקפיד על לבוש קלאסי יותר, ועל פי תצלומים שלו לאורך השנים, הוא חובב חולצות פולו חלקות ומכנסיים בגזרה ישרה. ריצ'רדסון, לעומת זאת, תמיד יעדיף להתערטל בציבור. ואם לא, אז במראה נינוח יותר של ג'ינס וטי שירט אוברסייז.
2. האמריקניזציה
אמריקן אפרל הוא מותג אמריקאי שלא רק מזוהה עם אופנת הקז'ואל שמגיעה אלינו ממעצמת האופנה הכי חזקה בעולם,
אלא גם מצהיר בגלוי שהוא "מייד אין אמריקה". פריטי המותג מיוצרים במפעלי החברה בלוס אנג'לס, בניגוד לרוב המותגים המייצרים במזרח אסיה. סגנון הלבוש הנינוח והספורטיבי קנה לו מעריצים רבים בארצות הברית ובעולם, והוא חביב גם על סלבס כמו קייטי פרי וקריסטן סטיוארט. גם יצירותיו של טרי ריצ'רדסון לוכדות את הרוח האמריקאית. בספרו Terry World (הוצאת Taschen) הציב במרכז חלק מהדימויים את דגל ארצות הברית, והעיסוק שלו בתרבות הסלבריטאים של הוליווד מאפשר לו להעביר ביקורת על גבול הגלוריפיקציה על תופעת כוכבי האינסטנט של העת האחרונה.
3. העירום
עירום הוא נקודת מוצא משותפת של ריצ'רדסון וצ'רני. בעוד אחד מספק דימויי אופנה על גבול הפורנוגרפיה, השני מפיץ אותם כקמפיינים שנויים במחלוקת. מודעות הפרסום של אמריקן אפרל ידועות בשפה גרפית נקייה ובדימויים פרובוקטיביים של נשים צעירות בתנוחות פתייניות. הצילום הפשוט, נטול הפוטושופ, אשר חשף צלקות גוף ושיערות ערווה, הוצב כמו עצם בגרון מול השמרנות האמריקאית. צ'רני האמין שסקס מוכר, ושאותנטיות מוכרת יותר. במקרה של ריצ'רדסון, העירום הוא כלי ביטוי לסגנון אשר השתלב נהדר במחוות לזוהר של שנות ה-70, אשר ריצ'רדסון היה ממבשריו. "אלה לא צילומי פורנו, כי פורנו הוא עצוב ומדכא", הסביר בעבר ריצ'רדסון בראיון ל"דיילי מייל". "כאן אנחנו יוצרים 'וייב', מאפשרים לאנשים להירגע ולהיות נרגשים. וכשזה קורה, אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה". ואיך יוצרים "וייב"? מתפשטים. ריצ'רדסון ידוע כמי שנוטה לצלם ב"נינוחות", כלומר בעירום חלקי, ולפעמים בעירום מלא, ובכך, לדבריו, הוא יוצר סביבה נוחה ופתוחה לצילום. במקרה של צ'רני, הוא תועד פעם מסתובב בתחתונים בלבד במשרדו שבלוס אנג'לס. למרבה הצער, ה"וייב" הזה מביא אותנו היישר לסעיף הבא: הטרדות מיניות.
4. ההטרדות המיניות
תחת קטגוריה זו אפשר למלא קלסרים עבים שיתארו מקרים רבים של הטרדות מיניות בהם נחשדים השניים, עם נשים שהיו כפופות להם במקום העבודה: צ'רני עם עובדות בחברה, ריצ'רדסון עם דוגמניות צעירות. יש להקדים ולומר כי על אף הלינצ'ים התקשורתיים, ריצ'רדסון מעולם לא נשפט על הטרדות מיניות, בעוד צ'רני נכנס ויוצא מבתי המשפט. כמה מהמקרים שבהם היה מעורב צ'רני כללו אנשי תקשורת ועובדות לשעבר. ב-2004 היתה כתבת ממגזין "ג'יין", שנסגר בינתיים, עדה למין אוראלי שביצעה עובדת בחברה בבוס בזמן הראיון. שנה לאחר מכן, הוגשו לבית המשפט העליון בלוס אנג'לס שתי תביעות של שלוש עובדות לשעבר בחברה, שלטענתן צ'רני יצר סביבת עבודה לא נאותה ובטוחה, ונהג להעיר להן רמיזות מיניות. בפברואר 2006 הגישה עובדת נוספת, סילביה סו, תלונה למועצה לשוויון הזדמנויות בעבודה, בטענה כי הוטרדה מינית בסביבת העבודה. וזה ממשיך. בחורף 2011 הגישו עוד חמש עובדות לשעבר תביעות בגין הטרדה מינית, לאחר שטענו כי צ'רני דרש מהן לקיים עמו פעילות מינית בניגוד לרצונן. קימברה לו סיפרה שצ'רני גם צילם אותה עירומה בחדר השינה שלו, והעלה את התמונות לבלוג באינטרנט. טענה דומה נשמעה גם מאיירין מורלס, שהביאה לאחרונה להשעייתו מהחברה.
המקרים של ריצ'רדסון זכו לתהודה תקשורתית רחבה יותר מסיבה מרכזית אחת: המתלוננות צלבו את הצלם הנודע ישירות בתקשורת. הנה כמה מהמקרים של השנה האחרונה, אשר מצטרפים להאשמות נוספות שפורסמו בעבר כלפי הצלם: במרץ 2014 התראיינה שרלוט ווטרס לאתר האינטרנט Vocativ וסיפרה כי נוצלה מינית על ידי ריצ'רדסון במסגרת צילומים שנערכו בסטודיו שלו לפני כחמש שנים. בחודש שעבר פורסם באתר Jezebel סיפורה של אנה, דוגמנית צעירה שפגשה את ריצ'רדסון במסיבה שהתקיימה במסעדה בניו יורק ומצאה את עצמה במיטה שלו פחות משעה מאוחר יותר, לאחר שהזמין אותה לצילומים אצלו בסטודיו. אך המקרה המפורסם ביותר, שהתגלה מאוחר יותר כזיוף, היה זה של הדוגמנית אמה אפלטון, שצייצה בחשבון הטוויטר צילום מסך של הודעת צ'ט מריצ'רדסון, בה כתב לכאורה כי יצלם אותה לווג אמריקה בתנאי שתקיים איתו יחסי מין. ריצ'רדסון הכחיש את הדברים וטען כי מדובר בציד מכשפות, ואף הביא את חברת פייסבוק לפרסם הצהרה כי לאחר בדיקה גילו שאכן מדובר בחשבון מזויף.
5. הביקורת בתעשיית האופנה
הביקורת סביב צ'רני וריצ'רדסון מתחלקת לשלוש: תעשיית האופנה, התקשורת והלקוחות. בעוד תעשיית האופנה מגלה סלחנות למעשים של השניים, התקשורת והלקוחות מגלים הרבה פחות סובלנות. ריצ'רדסון, למשל, הפסיד מספר לקוחות, ביניהם H&M שהודיעו על הפסקת העבודה איתו, כמו גם מגזין ווג האמריקאי. יש נגדו עצומות באינטרנט וקריאות להחרים סלבס שמצטלמים אצלו או מותגים שממשיכים לאפשר לו לצלם קמפיינים. במקרה של צ'רני, הפגיעה היא בכיס. בחמש השנים האחרונות נקלעה אמריקן אפרל לקשיים כלכליים ועמדה לפני פשיטת רגל. משנת 2009 ועד היום צנחה מניית החברה ב-80 אחוז. עם זאת, ניתן לראות את ירידת קרנם של השניים לא רק כעניין פרטי, אלא כחלק מהסברה שהעלה בשנת 2012 היועץ לחברות האופנה דיוויד מדוקס, שטען כי "סקס כבר אינו מוכר".
על אף הביקורת, יש מי שעדיין שומר אמונים לאסתטיקה של השניים. בית האופנה ולנטינו הפקיד את קמפיין האביזרים החדש של המותג בידיו של ריצ'רדסון, שידיו אף מופיעות בתצלומים, וכך גם חברת התכשיטים בולגרי. בחודש שעבר זכה ריצ'רדסון גם לכתבת שער מפרגנת ב"ניו יורק מגזין" וכאמור, בחודש ספטמבר הקרוב צפוי לצאת גיליון מיוחד של פלייבוי שעליו הופקד הצלם שאוהב עירום.
מה שמעלה את התהייה הגדולה מכל: איך קרה שעד היום ריצ'רדסון לא חתום על אף אחד מהקמפיינים של אמריקן אפרל. האם לא הגיעה העת שצ'רני את ריצ'רדסון ישתפו פעולה? הרי מלבד הסטיות של השניים, יש למותג ולריצ'רדסון שפה ויזואלית דומה. עד אז, תוכלו לרכוש באתר אמריקן אפרל את Terry Kit – תמורת 55 דולר תקבלו ערכה ובה מצלמת צעצוע, רפליקה של משקפי פלסטיק זהים לאלה של ריצ'רדסון, חולצת טי שחורה עם דמותו של הצלם ושני סטיקרים עם תמונתו של ריצ'רדסון. באתר המותג דאגו לכתוב באותיות קטנות כי המוצר אינו שייך לאמריקן אפרל, אלא ליצרן חיצוני שאותו הם מעריכים ואשר מעניק להם השראה.
