אמש (שלישי) התקיימה תצוגת הסיום של בוגרי המחלקה לאופנה בשנקר,
שחשפו את יצירותיהם לעיני תקשורת האופנה ובני משפחה קרובים. בין האורחים שהיו צפויים לפקוד את השורה הראשונה השנה, היה גם בוגר שנקר לשעבר, שהפך ברבות השנים לאחד ממעצבי האופנה החשובים, המשפיעים והמפורסמים בעולם, שעומד בראש בית האופנה הצרפתי לנוון. קוראים לו אלבר אלבז
ואחייניתו (בתה של אחותו גלדיס), מאיה אזן, סיימה השנה את לימודיה במחלקה. ״תכננתי להגיע לתצוגת הגמר השנה, אבל לא רציתי שהפוקוס יהיה עליי", מסביר השבוע אלבז בשיחת טלפון מפריז. "אמרתי למאיה שאם אני אבוא, אז הכותרת תהיה האחיינית של אלבר סיימה את שנקר ולא מאיה אזן סיימה את שנקר. זה כמו שאני לא הולך לחתונות של כלות שאני מעצב עבורן שמלות, כי אז באים ואומרים לי שהשמלה יפה, בעוד שאני מעדיף שיגידו לכלה כמה שהיא יפה בליל כלולותיה".
לא בטוח שאלבז יכול למנוע את הכותרת המתבקשת, על אף שאזן הקפידה לשמור על פרופיל נמוך בכל הנוגע לייחוס המשפחתי שלה במהלך ארבע שנות לימוד. רק עכשיו, בסיום הלימודים, היא הסכימה לדבר לראשונה על הדוד המוכשר ועל פרויקט הגמר בעיצובה, שגם הוא קורץ בעדינות לכמה מהיסודות האסתטיים שהניח אלבז בקולקציות המוקדמות שלו ללנוון. "היה דיבור שאלבר יבוא לתצוגה אבל בסופו של דבר הוא החליט שלא", מספרת אזן בראיון ל-Xnet. "הוא נתן לי את המקום שלי להציג את הפרויקט שלי באופן מאוד מכבד. הוא הבין את הסיטואציה בה אני נמצאת עוד לפני שאני הבנתי אותה. הוא הדוד הכי תומך".
עוד בערוץ האופנה
- יומן מסע: הצצה אל מאחורי הקלעים של חברת H&M
- חשיפה: איורי האופנה של הבמאי המנוח עמוס גוטמן
- קולקציית הרמדאן של דונה קארן
אזן עצמה מבינה את הסקרנות התקשורתית סביב אילן היוחסין שלה, אבל מבקשת בצדק שלא ישוו אותה לדוד שלה, פנומן של אופנה, מעצב של מעצבים ובוגר שנקר שהגיע הכי רחוק שאפשר במדרג המעצבים הבינלאומיים. "נולדתי וגדלתי לתוך הידיעה שדוד שלי הוא מעצב בינלאומי. כשנולדתי הוא כבר עבד אצל ג'פרי בין, ואחר כך עיצב לבתי האופנה קריציה, איב סאן לורן ולנוון", מספרת אזן. "כילדה הוא היה דמות להערצה עבורי. כשאנחנו יחד, כמשפחה, הוא קודם כל דוד, דוד אלבר. אנחנו משפחה מאוד קרובה ומלוכדת, ומשפחה אצלנו היא לפני הכול. עם זאת, בארבע השנים האחרונות בשנקר הוא גם היה עוגן יצירתי עבורי".
מה הוא יותר בשבילך, דוד או מנטור?
"הוא מנטור עבורי לחיים האמיתיים, לא רק כמעצב אופנה. הוא מלא כריזמה וידע, הוא חכם ומלא בחוש הומור. יש לי עוד הרבה מה ללמוד ממנו, גם מחוץ למסלול ולעיצוב בגדים".
קולקציית הגמר של אזן, Know, Now & No, מחברת בין אופנת רחוב למשחקי צבעים ונפח. היא יצרה חמש מערכות לבוש עשויות בד ניאופרן (הבד שמשמש לחליפות צלילה) בצבעי ורוד פוקסיה, ורוד מסטיק וכתום, שמשלבות בין כמה תפיסות אסתטיות של אופנת רחוב. רוחו של הדוד ניכרת בקולקציה, עם מספר ציטוטים, בעיקר מקולקציית אביב-קיץ 2008 שיצר ללנוון.
"מילת המפתח שליוותה אותי בעבודה על הקולקציה היתה 'רלוונטיות', ומכאן גם נולד השם של הקולקציה", מסבירה אזן. "ה-Know, לדעת, הוא המודעות למה אתה לובש והרלוונטיות של הבגד למבנה הגוף שלך. ה-Now מתייחס לזמן, וה-No לתרבות בה אנו חיים - עידן של הימנעות מהמון דברים, מגלוטן, מסוכר, מבשר. השלכתי את כל זה לעניין שילובי בגדים בלבוש: האם אנחנו מונעים מעצמנו שילובי בגדים מתוך איסור חברתי או שלא? אחת השאלות שהעסיקו אותי היתה האם אופנה משפיעה על הרחוב או להיפך? כיום אני מאמינה שהרחוב הוא הדבר שמשפיע על האופנה".
אזן נולדה וגדלה בתל אביב. מגיל צעיר נמשכה לאמנות ואת לימודיה בתיכון עירוני א' בעיר סיימה במגמת אמנות. אל שנקר פנתה לאחר שירותה הצבאי. את תקופת הלימודים היא מסכמת כחוויה רגשית מטלטלת. "חשבתי שהלימודים יהיו קלים יותר", היא צוחקת. "זה היה תהליך גילוי עצמי של ארבע שנים, מלווה בהרבה דמעות".
סיפרת לחברייך לספסל הלימודים על הייחוס המשפחתי שלך?
"לא בהתחלה. רציתי להתחיל את שנקר בתור מאיה ולא כאחיינית של. לא רציתי שישוו אותי לאלבר. רציתי לעבור את תהליך התגבשות העצמי שלי באופן אישי. בנוסף, רציתי שהחברים שלי בשנקר יהיו חברים שלי בגלל האופי שלי ולא בגלל הייחוס שלי. שמע, זה נורא מפחיד, במיוחד בשנקר. תוך שנייה יכולים לסמן אותך ולהסתכל עליך אחרת ולבקר אותך. אבל שמועות רצות ובסופו של דבר זה הגיע, והכיתה הגיבה מאוד יפה".
בקיץ שעבר נסעה אזן לסטאז' בן שלושה חודשים בבית האופנה לנוון. היא נחתה בפריז באוגוסט ועבדה כסטאז'רית במחלקת בגדי הנשים של החברה. בצעירותה, היא מספרת, היתה מבקרת בבית האופנה ובתצוגות בהתרגשות ויראה גדולה. עכשיו היא חזרה לשם בתפקיד. היא צוותה לאחת המעצבות בלנוון, שקדה במשך תקופה ארוכה על פיתוחי בדים, ובהמשך ירדה לעבוד בסטודיו ולסייע במדידות ובהכנות לקראת תצוגת אביב-קיץ 2014. "רוב היום הייתי עסוקה בלהתבונן. איך מחזיקים בגד, מה מתקנים, איך מסתכלים על הדברים", היא מספרת. "נפתח בפניי עולם חדש בעיצוב. למדתי להתבונן אחרת על בגד, איך לתפוס את הדברים הטובים שיש בבגד, ברעיון, ולממש את הפוטנציאל שבו. זה פחות או יותר מה שעושים בשנקר ארבע שנים, אבל בסטודיו של לנוון זה היה מרוכז ואינטנסיבי, ואלבר מדהים. יש לו ראייה שאין להרבה מעצבים".
איך התנהלה הדינמיקה בינך לבין אלבז?
"היתה בינינו דינמיקה טובה. שמע, זה יכול היה גם לא להסתדר, כי יחסים משפחתיים שונים מיחסי עבודה, אבל הכול זרם".
התייעצת איתו לגבי פרויקט הגמר שלך?
"שלחתי לו סקיצות ובהתחלה דיברנו רבות על הרעיון. אופן החשיבה שלו מקשר בין דברים ויש לו ראייה מרחבית. זה בהחלט עזר, אבל העבודה ברובה היתה די עצמאית".
״מאיה היתה אצלנו סטאז'רית במשך שלושה חודשים, והיא היתה על הכיפאק", אומר אלבז. "אני לא יכול להתנתק מהעובדה שהיא האחיינית שלי, האחיינית היחידה שלי, ויש לנו קשר מיוחד. אני לא חי בארץ כבר תקופה ארוכה, וזה הביא אותי לגלות אותה מחדש. זה כמו לצאת לחופש עם אנשים, כי רק אז אתה מגלה אותם באמת. ופה מאיה היתה איתי במשך שלושה חודשים והיה לנו מאוד נחמד".
מה דעתך על פרויקט הגמר שלה?
"אני כמובן משוחד. בעיניי זאת קולקציה רעננה, צבעוניות ומאוד עכשווית".
אתה מרגיש שהשפעת עליה?
"זה נורמלי. אתה תמיד מושפע מאנשים שקרובים אליך. אני שמח שהיא מושפעת ממני ולא ממרג'יאלה. הייתי קצת נעלב אם היא לא היתה מושפעת ממני, אבל היא עושה את הדברים בדרכה שלה".
ומה עם מותג משלך? זה גם ברשימת המשימות שלך?
"כרגע אני לא מעוניינת בקו משלי או בקולקציה משלי. אני עדיין בתהליך ספיגה שמרגש אותי. מפה אפשר רק לצמוח".
