בשעה שמאחורי הקלעים עמלו הסטודנטים הנרגשים ממחזור 2014 של המחלקה לאופנה בשנקר על הכנות אחרונות לתצוגה שנועדה לסכם ארבע שנות לימודים, ברחבת הכניסה לאירוע בהאנגר 11 בנמל תל אביב התחוללה סערה מסוג שונה. אזעקה ראשונה נשמעה בתל אביב וגנבה את הפוקוס לסטודנטים שעשו ימים כלילות בתקווה לכך שהרעש הגדול ביותר באולם יהיה מחיאות הכפיים של הקהל למראה קולקציות הגמר שלהם.
אבל בישראל כמו בישראל, התצוגה חייבת להימשך. ראש מחלקת האופנה לאה פרץ ונשיאת שנקר יולי תמיר הביעו שתיהן מסרים של תמיכה בתושבי הדרום, תוך שהן מזכירות לנו כי באנו לצפות בקבוצה חדשה ורעננה של 40 סטודנטים היוצאים עתה מהמרחב המוגן של בית הספר לחיים האמיתיים בתעשיית האופנה המקומית והעולמית.
40 הקולקציות שעלו אל המסלול הוכיחו כי מחזור 2014 הוא אחד היצירתיים והמוצלחים ביותר שיצאו ממחלקת האופנה של שנקר בשנים האחרונות. חדשנות, בנייה מוקפדת של גזרות, מקורות השראה מסקרנים ועבודות יד עכשוויות ורלוונטיות הופיעו בחלק גדול מהפרויקטים. גם הפנייה לסגנון מסחרי יותר הועלתה לדרגת אמנות בשנקר השנה, כאשר קולקציות רבות הצליחו לנוע על התפר הדק שבין ייחודיות לנגישות.
לצד קולקציות נשים רבות וקולקציית ילדים מיוחדת אחת, ניכר כי השנה בחרו לא מעט סטודנטים להקדיש את פרויקט הגמר לאופנת גברים, כאשר הקולקציה המחוספסת והמהוקצעת של נתן המאווי בלטה במיוחד לטובה בתחום זה. בנוסף, חלק מהפרויקטים יצרו עניין מיוחד דווקא בזכות האביזרים המוצלחים שיצרו הסטודנטים לליווי הבגדים – כמו הכובעים הקסומים של דניאל צורי והסנדלים המסיביים ותיקי הגב של דניאל סאסי.
סטודנטיות נוספות שכבר תפסו את תשומת הלב התקשורתית הן מאיה אזן, אחייניתו של מעצב האופנה הישראלי המצליח אלבר אלבז; לינא עבאס, הבוגרת הדרוזית הראשונה של המחלקה לאופנה בשנקר; ונעה רביב, הזוכה בפרס ע"ש מעצבת האופנה פיני לייטרסדורף לשנת 2014 שמוענק לבוגר המצטיין על מקוריות ויצירתיות בעבודה על קולקציית הגמר. "נעה רביב, זוכת הפרס ע"ש פיני לייטרסדורף לשנת 2014, חוקרת ומחפשת שפה וחומרים חדשים אך עם זאת אינה זונחת את העבר", נכתב בנימוק השופטים, "הקולקציה של נעה היא הישג עיצובי וטכני יוצא מן הכלל".
כמיטב המסורת ב-Xnet, בחרנו מכל הקולקציות המרשימות של מחזור 2014 את הבוגרים המבטיחים ביותר, שהצליחו לשלב בפרויקט הגמר אסתטיקה חסרת פשרות, ניצוץ וירטואוזי וטעם משובח.
מי: תמר מרדר
מה:
אהבנו: את הכישרון לקחת טרנד עכשווי שכבר הופיע בכל חברות האופנה המהירה כמו המראה השבטי, ולהעניק לו חיים חדשים ומסקרנים. מרדר פירקה את מרכיבי הסגנון האפריקאי לחלקים, שילבה אותו עם צבעוניות פסטלית רכה, הגבירה את השימוש בעבודות יד ושדרגה את הבגדים באביזרים נפלאים, וכך יצרה גרסה אינטליגנטית ומיוחדת למקור ההשראה שלה. היא השכילה להבין כי רוב הטרנדים האוריינטליים מאומצים על ידי העולם המערבי מתוך עמדה קולוניאלית מתנשאת, ובאור הזה בדיוק בחרה להציג את הדגמים שלה: רכים ונקיים, כמו צמח אקזוטי שאנחנו מביאים מארץ רחוקה ושמים בתוך דפי הספר כדי שיתייבש ויישמר למזכרת.
מי: מעיין שמר
מה:
אהבנו: שמר הצליחה לקחת את מקור ההשראה שלה ולהעניק לו פרשנות רלוונטית, מקורית ונשית. מגזרת החולצה הגברית היא יצרה שלל גזרות חדשות ועכשוויות, והאיורים שנעשו בעבודת יד באמצעות עט בלבד הם מפגן של מקוריות וחומריות מופלאה.
מי: יעל בן יעקב
מה:
אהבנו: בן יעקב הצליחה לקחת את הדיסוננס הסגנוני והוויזואלי שעומד במוקד ההשראה שלה וליצור קולקציה שהיא בו זמנית קאמפית ושובבה אך גם עכשווית ולבישה, ובעיקר מלאה במתיקות משובשת. היא יצרה ביטוי חזותי לביש ומזמין למתח שבין מראה חמוד למציאות איומה, והתוצאה מרהיבה. גם הכיתובים ברוסית הפכו לממתק טיפוגרפי המתייחס לרלוונטיות הנוכחית של רוסיה ואוקראינה בתעשיית השיק המערבית.
מי: נעה רביב
מה:
אהבנו: הקולקציה של רביב, זוכת הפרס ע"ש מעצבת האופנה פיני לייטרסדורף, מעוררת אמוציות רבות בצופה. יש בה משהו מפעים וגרנדיוזי מצד אחד, ובו זמנית מבעית ואפוקליפטי. המחשבה שמלאכת המחשבת שעומדת לפנינו נוצרה בטכניקות המשלבות הדפסת תלת מימד ואלמנטים טכנולוגיים היא כמעט מצמררת בתחושת הניכור והיראה שהיא מעוררת. מדובר בעולם מושגים חדש, והעובדה שתהליכי העבודה החדשניים האלו הופכים לזמינים יותר ויותר עבור סטודנטים לעיצוב, מרגשת ומבהילה גם יחד. הגזרות של רביב פסיכדליות, כמעט טים ברטוניות באנרגיה שלהן, ולמרות המונוכרומטיות השולטת – עבודת הקפלים והפיסול יוצאת הדופן לא מאפשרת לצופה להתעלם ממיצג האופנה המשונה והמסקרן שיצרה רביב.
מי: עינב דלבה
מה:
אהבנו: על הנייר הבחירה להציג קולקציית ילדים כפרויקט גמר נשמעת כמו גימיק מסוכן, אך דלבה הצליחה לנצח כל תפיסה מוקדמת ולהעלות אל המסלול קולקציה קסומה ופיוטית. הצבעוניות שבחרה נשענת על גווני הקרם והשמנת, אך עבודות הרקמה החלומיות, אביזרי השיער הסרוגים ומעוטרי האלמנטים הטבעיים (ביניהם דמויות של סנאים וציפורים), תיק הבלוט הסרוג והמופלא ושלל ההדפסים והרקמות הכתומות הצליחו להחיות את שדה הכותנה הלבן של דלבה ולהפוך אותו לסיפור אגדה שהיינו מעוניינים להלביש בו לא רק את הילדים שלנו – אלא גם את עצמנו.
